בלתי אפשרי להתמודד עם הציפייה שתהפוך לאלוהים. דווקא העובדה כי לדייגו ארמאנדו מראדונה יש מה להוכיח כמאמן, עשויה לשרת את יתר השחקנים ולהוריד מהם לחץ. כי יש פסגה באולימפוס שגם הוא עדיין לא דרך עליה – המאמן שהחזיר לארגנטינה את גביע העולם.
מראדונה אליל בארגנטינה. הוא כל כך גדול, שמאז מונדיאל 1986 כל מי שהושווה אליו קרס ולא עמד בציפיות. אריאל אורטגה, חואן ורון, גבריאל באטיסטוטה, חואן רומן ריקלמה, אנדראס ד'אלסנדרו, קארלוס טבז וחאבייר סביולה, הם רק חלק מהשמות שהוכרזו כיורשיו של האיש שברגליו וידו הביא את הגביע העולמי האחרון לבואנוס איירס. כולם לא הצליחו אפילו להביא את ארגנטינה למעמד הגמר.
דייגו קדוש מעונה. האיש שהביס את האנגלים – הכובש האימפריאליסט שבטוח שהוא המציא את המשחק. הוא הגמד שרימה את העולם ואחר כך עבר אותו בכדרור אלגנטי מהחצי. האיש שהיה יכול לבחור בכל קבוצה שרצה, אבל בחר דווקא בנאפולי הקטנה מדרום איטליה, כדי להילחם באליטיזם שבצפון ולהביא להמונים אליפות.
הוא היה האל הכי אנושי שאפשר. שנכנע לכל תאווה אנושית, לסמים, לנשים, לאוכל. כשהיה על סף מוות, ארגנטינה התפללה. ביציעים של בוקה הוא מקלל את השופטים כאחרון החוליגנים ובמשחקים של ארגנטינה (ולא משנה באיזה ענף ספורט), הוא תמיד שם עם חולצת הנבחרת. לא עם חליפה כמו פלה, אלא עם גורמט וטי-שירט.
דייגו חתום על הזכייה ב-86, ההעפלה לגמר מונדיאל 1990 וגם סקנדל ההדחה מאליפות העולם ב-1994, משם נזרק לאחר שהתגלה כי השתמש בסמים. מאז אותו טורניר, ארגנטינה כושלת מידי ארבע שנים ברגע האמת. דווקא בגילאים הצעירים ובנבחרות האולימפיות, ארגנטינה שגשגה. מה שרק העצים את הנפילה של הכוכב התורן, שמייד הושווה לדייגו ובטורנירי הבוגרת קרס לחלוטין. בשנים האחרונות בטורנירי הקופה אמריקה, זה קרה דווקא במעמד הגמר מול ברזיל, היריבה השנואה.
כעת סומנו שני יורשים חדשים למראדונה – ליאו מסי וסרחיו אגוארו, האיש שהכניס את בתו של דייגו להריון ויהפוך את האל לסב גאה. שניים שהביאו לפני חודשיים לארגנטינה מדליית זהב אולימפית שנייה ברציפות (כולל 0:3 על ברזיל בחצי הגמר). שניים שבמוקדמות מונדיאל 2010, לא מצליחים לגרום לנבחרת להמריא.
המינוי יותר מנתון במחלוקת, בעיקר נוכח חוסר הניסיון של מראדונה כמאמן והדוגמא הבעייתית שהוא משמש לאוהדים. דייגו יגרום להרבה יותר עניין סביב אחת הנבחרות הלחוצות בעולם, אבל להבדיל מבקמפיינים הקודמים, הלחץ יהיה בעיקר עליו ולא על השחקנים. כי גם דייגו מראדונה הגדול יודע שיש רעב גדול במדינה, שחוותה לא מעט אכזבות בשני העשורים האחרונים. אולי דווקא במצב הזה, שדייגו לא יושב במרומי היציע, אלא נמצא עם השחקנים באותה משימה לאומית, בה הכישלון יכול להיות רשום על שמו, יגרום למסי, אגוארו וריקלמה להשתחרר ולהחזיר לארגנטינה את גביע העולם.