סיבוב שלם כבר עברנו בליגת העל שלנו וכמו בכל שנה כבר הספקנו להכתיר אלופה להכריז על מאכזבת העונה, תגלית העונה וכו', אבל יותר מכל מה שאנחנו מקבלים בעונה הזאת, בולטת במיוחד היד קלה על ההדק כאשר מדובר בחילופי מאמנים.
אם נעיף מבט על המאמנים שיצאו עם הקבוצות למחנות האימונים נגלה שכמעט מחציתם פוטרו כאשר בחלק נכבד מהקבוצות למאמנים זוהי השנה הראשונה בקבוצה.
בבית"ר ירושלים מיהרו לפטר את יצחק שום וזאת אחרי שהצעיד את בית"ר לדאבל היסטורי אך נכשל כישלון מהדהד בזירה האירופית לשמה הובא שומי אשר עתיר ניסיון בזירה זו (הצלחה בליגת האלופות עם מכבי חיפה ודאבל בליגה היוונית עם פנאתנאייקוס).
מחליפו של שום בבית"ר, ראובן עטר, מתקשה להתמודד עם השחקנים ובעצם מאז הגעתו לקבוצה נראית המנורה כבויה ובלתי מאיימת, בלי ניצחון ביתי אחד. קשה לראות בבית"ר את קבוצת הדאבל אשר הטילה אימה על קבוצות הליגה שבשנים הקודמות היו משאירות נקודות כבר בשער הגיא.
לאחר מכן הגיעו הפיטורין של רן בן שמעון , מאמן השנה בעונה הקודמת. לרב"ש ניתנה יד חופשית לבניית סגל חלומות אך הצהובים תחתיו לא המריאו מה שגרם לאכזבה רבה בקרב אוהדי הקבוצה וללחץ מאסיבי אשר גרם לצהובים ולבן שמעון להיפרד.
בפועל קשה לראות שינוי ממשי אצל הצהובים, להם כנראה כדי להתרכז בבניית קבוצה לטווח ארוך כמו שעשה ניר לוין אשר שתל את הזרעים בעונות 2000-2002 והשאיר את הבמה לניר קלינגר בעונת 2002-2003 אשר עם חיזוק מועט הצעיד את הקבוצה לאליפות ולליגת האלופות, משהו שהצהובים יכולים רק לחלום עליו בשנים האחרונות.
גם בעונתו הראשונה של מישל דיין בקריית שמונה אשר פתח את העונה ניצחונות על מכבי ת"א ובית"ר ירושלים העדיפו לוותר על שירותיו של המאמן שקבוצתו בעיקר לא שמרה על יציבות.
לרשימה זאת ניתן להוסיף את בני סכנין שבעונתו הראשונה של פרדי דוד בקבוצה הוחלט לחזור לימיו של אייל לחמן , בסכנין יודעים שכשאין בוזגלו , קולמה ויבוראין צריך להסתמך על הרבה הקרבה, משחק אגרסיבי ונחישות. בינתיים, נראה כי דווקא זעזוע בעמדת המאמן ימנע את ירידתה של סכנין לליגה השנייה.
אך בשאר הקבוצות ניתן לראות חוסר סבלנות של ראשי הקבוצה ואוהדיה אשר אינם מבינם שבכדורגל קשה למצוא קוסמים ואם יסתכלו על קבוצות שהחתימו מאמנים לחוזים ארוכי טווח הם הציבו שושלת מפוארת לאותה קבוצה.
סבלנות! בסופו של דבר הקבוצות האחרונות שלקחו אליפות אלו קבוצות שרצו ביחד מספר שנים עם סגל ללא שינויים רבים ועם מאמן שמחובר למועדון או שמכיר את המערכת שנים, כך ניתן לומר על השנים המפוארות של מכבי חיפה או על האליפות האחרונה של הצהובים והדאבל ההיסטורי של בית"ר שנראתה דורסנית בעונה הקודמת וכיום עדיין מחפשת ניצחון במגרשה הביתי.
גומרים מהר
דעה: הקבוצות בליגת העל נמצאות עם אצבע קלה מדי על הדק הפיטורין של מאמנים, שעוזבים לפני שהם מספיקים להשאיר את חותמם על הקבוצה
זיו כהן
|
mako
| פורסם 02/12/08 15:15