למסיבת העיתונאים שאחרי ההפסד הביתי למלאגה, שסיבך את סיכויי מכבי ת"א לעלות לשלב הטופ 16 של היורוליג, הגיע פיני גרשון זחוח. ברגע שהתיישב התנצל בפני עיתונאי אחד על שלא ענה לו ל-SMSים, פנה אישית לעיתונאים שהוא מכיר, התבדח, שלח עקיצות – פיני חזר. פיני גרשון לא המציא את זה כמובן. ג'ון פ. קנדי, אחד הנשיאים הכי שרמנטיים שהיו לארה"ב, היה נוהג לארח עיתונאים באייר פורס 1 ולהחמיא להם על טורים שכתבו.
יש אנלוגיה מסוימת בין מעמדו של פיני גרשון במכבי ת"א לזה של נשיא ארצות הברית. המכביסט שנקרא אל הדגל להציל את אחד המועדונים המפוארים בתולדות הכדורסל האירופי (שלא לדבר על "הקבוצה של המדינה"), ובדרך גימד את הבעלים (כולל את זה שזכה באליפות NBA וביקר פומבית את גרשון אחרי שעזב), נהנה מסמכויות חסרות תקדים.
כל אמירה, כל חיוך, כל מבט, מראה סיפוק עצמי. גרשון נהנה מהפסטיבל סביבו. הוא נכנס למגרש דקות ארוכות אחרי שהשחקנים עלו לפרקט, התחבק עם אוהדים, החליק ידיים עם הקהל, רקד. אבל הפסיד למלאגה, כשמכבי קולעת 12 נקודות ברבע האחרון.
"אם היינו מנצחים זאת היתה גניבה", הוא אמר בסיום. "אמרתי שניצחון או הפסד יהיו שייכים לאפי, אבל אני לוקח את ההפסד על עצמי", הוא הוסיף, אבל לא נראה שהתכוון. הוא לא מרוצה מהקבוצה, בשום אופן. הוא מדבר בפתיחות, מבקר את השחקנים, את הרכש, המשכורות, מנסה לא להגיד שום דבר על אפי, אבל בין השורות הוא עוקץ. ככה זה כשאתה מרגיש כל יכול.
לגבי מעמדו של קרלוס ארויו "יכול להיות שינוי". מרקוס בראון "רכש טוב עם ניסיון", גם טל בורשטיין ודרק שארפ "שחקנים מנוסים". זהו. לגבי היתר הוא לא רצה לפרט. שארפ ועמרי כספי נכנסו כדי לתת מוטיבציה, רודני ווייט כדי לעשות נקודות. הוא סיים עם מדד שלילי של מינוס 6, בלי אף נקודה כמובן.
"כמה זמן ייקח לי להכניס אינטיליגנציה לקבוצה? שלוש שנים", הוא עונה ומחייך, "בגלל זה חתמתי לשלוש שנים". פיני הגיע לעשות שינוי במכבי, אחד המועדונים עם מסורת הניצחונות הארוכה ביותר בספורט העולמי, שהליכות ונימוסים מעולם לא היו הצד החזק שלו. אוהדי מכבי ת"א תלו שלט לכבוד חזרתו של מי שנתפס כקוסם – "פיני פוטר". ההפסד למלאגה חשף שני דברים; שגרשון לא עושה קסמים ושהג'נטלמן פוטר.