השעון הראה 21:00 בערב כשרונן עבדה קיבל הודעה לטלפון: "אני צריך אותך דחוף". הוא נרדם על הספה בביתו בסירקין (פ"ת) וחזר לאופיר לוזון רק בבוקר, לפני ששמע שיש התעניינות ממנצ'סטר סיטי. "הבנתי שהם ראו אותו במשחק נגד בית"ר ירושלים", מספר האבא, מחסנאי בן 51 בחברת אסם. "זה שם ענק, מדובר באלופת אנגליה. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל אני לא יכול לתאר כמה התרגשתי".
הקשר עם סולומון והלוזונים
הסיפור של ליאל עבדה מתחיל אצל האבא, האיש שליווה אותו לאורך כל הקריירה ומעולם לא הפסיד משחק. קשר מכבי פ"ת, שהפך לשחקן בוגרים כבר בגיל 18 והספיק להבקיע גם בליגת האלופות לנוער, שואף להגיע כמה שיותר רחוק.
"אני רוצה להגיע לרמות הכי גבוהות באירופה ולייצג את נבחרת ישראל. יוצא לי לדבר עם מנור סולומון, הוא עוזר לי ומכוון אותי. הוא סיפר שבהתחלה היה לו קשה להשתלב בשחטאר, אבל שהחוויה שהוא עובר מדהימה", אמר הקשר שמכונה 'סולומון הבא'. "נחמד לשמוע על ההצעות והכל, אבל אני לא מתעסק בהעברות וכסף", המשיך, "אבי ואופיר לוזון עושים את העבודה שלהם טוב מאוד. אני רק צריך להמשיך לעבוד קשה, לשמור על צניעות ולסמוך עליהם".
"אני הולך עם אופיר (מנהל מקצועי בנוער) ואבי לוזון באש ובמים", הבהיר האבא רונן, "הבטחתי להם שלליאל לא יהיה סוכן. עם כל הצניעות שבעולם, סוכנים משגעים אותי לגביו והטלפון שלי מוצף. היו לנו הצעות מכל הקבוצות הגדולות. במכבי ת"א רצו להפגיש אותי עם פטריק ואן ליוון, אבל אני נתתי מילה ללוזון ואני שומר לו אמונים. אבי דואג לו ומחבק אותו. הם עטפו אותו כמו אתרוג. המטרה היא לצאת לחו"ל ואני כל הזמן מטפטף לו ומכין אותו לזה שהוא יצטרך לעבור לגור לבד במדינה זרה. צריך לזכור שמבחינת הגיל הוא עדיין ילד".
הפנדל בגביע
כמו כן, אותו טלפון מפורסם עם ההודעה על ההתעניינות מסיטי, הגיעה כמה ימים אחרי הניצחון מול בית"ר בגביע, בו הקשר פשוט רקד על המגרש. "הרגע שהעפנו את בית"ר היה מדהים", מתאר ליאל, "האמנו שאנחנו יכולים לנצח ועשינו את זה. בעטתי את הפנדל הרביעי והבקעתי, וזה החזיר אותי למשחק בנבחרת בתחילת השנה. שיחקנו בלטביה במוקדמות היורו וסחטתי פנדל. אמרתי למאמן גיא עזורי שאני רוצה לבעוט והחמצתי, אחרי המשחק הוא אמר לי לא להוריד את הראש ולקחת גם את הבעיטה הבאה. למזלי בגביע זה נכנס".
האמת, עם יכולת כזאת קשה להבין איך האבא היה בכלל מאמן כדורסל. מזל שהכדור הכתום לא עבר בגנים: "ליאל בא מבית של ספורט, אבל אני הייתי בכלל שחקן ומאמן כדורסל", מספר רונן שאימן קט-סל באולם הקטן בפ"ת, "הילדים שלי הלכו לכדורגל, גם הבן הקטן משחק בנערים ב' של הקבוצה. לגבי ליאל, מהאימון הראשון שלו ראיתי שיש בו משהו מיוחד". והמיוחד הזה שווה 7 שערים ו-6 בישולים העונה.
המשחק ביקנעם ששינה הכל
משפחת עבדה ומשפחת לוזון יצרו קשר חזק ואמיתי, למרות שאת תחילת הקריירה הוא בילה אצל היריבה העירונית - הפועל פ"ת. "הוא הצטרף לשם בגיל 5, אבל הם לא האמינו בילד", סיפר רונן, "במשך שנתיים אופיר לוזון רצה שהוא יעבור ואז בגיל 13 ליאל החליט לעשות את זה. הפסדנו משחק גביע ביקנעם ואחריו הוא אמר לי 'אבא, פה אני לא נשאר'. הוא השתגע ואמר שלא יכול להיות שהוא בוכה והמאמן צוחק, לרוב השחקנים לא היה אכפת. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. מסתבר שהוא היה נוסע בימי שישי על אופניים למגרש אימונים של מכבי כדי לראות את המועדון, בזמן שהייתי ישן צהריים. הוא הבין שזה המקום בשבילו. אחרי המעבר לעגו לי ברחובות כי בפ"ת רוב העיר אוהדי הפועל, אבל ההחלטה הייתה מקצועית. רצינו מועדון רציני ומסודר, אני לא אשכח את תיק האימונים הראשון שנתנו לו".
מבחינת ליאל היה חשש קל לעבור, אבל הוא מגדיר את זה כהחלטה שלא יצטער עליה בחיים. "אני אלך עם אבי ואופיר לוזון עד הסוף. אבי מדבר איתי ואומר לי לא לפחד, שהוא הגב שלי וללכת לעשות על המגרש מה שאני יודע. הוא נותן לי ביטחון. כל צוות האימון מאמין בי ואני רק צריך להחזיר על המגרש". עבדה לא יכול לשכוח שיחה אחת עם אופיר בזמן המו"מ על ההצטרפות למועדון: "הוא ישב איתי ואמר לי 'ליאל, אני יכול להביא לך כל מה שאתה רוצה, איזה חוזה שאתה רוצה, אבל זאת לא המטרה שלי. המטרה שתהיה רעב לדברים האלה'. הוא פשוט הכניס בי רעב, עוד ועוד ועוד. הוא אמר לי לא להפסיק בחיים. זה העביר לי מסר ואני רוצה שעוד אנשים ילמדו מזה".
הכדור והבריכה בכפר מעש
ובינתיים הוא ממשיך ללמוד על החיים ובשולחן בית הספר: "היו לפעמים באים לקחת את ליאל מהשער של בית ספר ברנר למשחקים", אמר רונן, "שיתוף הפעולה איתם מצוין, למרות שזה קשה הוא ממשיך עם הבגרויות ולא מוותר".
העיניים של הקבוצות הגדולות בארץ נשואות אל עבר עבדה, שמחזיק בתג מחיר של 4 מיליון יורו וכבר לוטש עיניים לאירופה. בינתיים, האבא נזכר איפה התחיל הרומן עם הכדור, בבריכה העירונית בכפר מעש.
"ליאל היה בן 5 ופתאום הגיע בחור ששאל של מי הילד הזה. אני חשבתי שהוא כבר עשה משהו והבן אדם בא להתלונן בפני. ואז הוא אמר לי 'אתה יודע שהבן שלך מאוד מוכשר בכדורגל? אתה חייב לרשום אותו לקבוצה'. אבל אני כל החיים שלי פועל שעושה משמרות, לא היה לי זמן לקחת אותו לאימונים. ישב לידי חבר ואמר שהוא ייקח את ליאל עם הבן שלו. במשך שנה הוא היה דואג לו ואני הייתי מצטרף בימי שישי. הכל התחיל בבריכה בכפר מעש וברוך השם הגענו עד לפה ונגיע גם רחוק יותר".
