אין ספק שמלבד 1,500 האוהדים שהגיעו לאום אל פאחם, כולנו רצינו לראות פנדלים בין הקבוצה המקומית לזו מליגת העל. אבל בדקה ה-107 החליט ג'אקו ערפאת למנוע מ-7,000 אוהדי אום אל פאחם אושר עילאי.
אבל הסיפור האמיתי במשחק בין הקבוצות לא היה על כר הדשא, אלא ביציעים. אלפי אוהדים עזבו הכל: את העבודה, את ביה"ס, את המשפחות והגיעו לאצטדיון העירוני באום אל פאחם כדי לעודד את קבוצתם מול סכנין.
ותהיו בטוחים שגם אם הפועל רעננה או הפועל ר"ג היו מגיעות לעיר, היינו מקבלים את אותה הכמות, מהסיבה הפשוטה: יש בארץ ערים של כדורגל ואום אל פאחם, ללא ספק היא אחת מהן. האוהדים בליגת העל מתלוננים ובצדק על מחירי הכרטיסים. כרטיס מבוגר למגרש העירוני באום אל פאחם עלה היום 50 ש"ח. לא זול, אך רחוק ממוצע מחירי הכרטיסים במגרשי הארץ ועובדה שיותר מ-8,000 אוהדים הגיעו למשחק.
ואין מה לעשות, כשאנו רואים קבוצות כאלו, אם זו אום אל פאחם מליגה א' או מכבי קביליו יפו מליגה ב' שמביאות למשחקים שלהם אלפי אוהדים, הלב נעקץ. בייחוד, כאשר התרגלנו למצב שבו מתוך 16 הקבוצות הבכירות בכדורגל שלנו יש אולי 5-6 קבוצות שיכולות להביא קהל למגרשים.
עם כל הכבוד למועדונים כמו הפועל רעננה, הפועל עכו, הפועל ר"ג ואפילו מכבי והפועל פ"ת, לפי כמות האוהדים שלהם, אין לקבוצות האלו מקום בליגה הבכירה. רק בשביל לסבר את האוזן קבלו טעימה מהמספרים: הפועל עכו "פיתתה" למגרש גרין העונה (חייבים לציין כי לא מדובר במגרש הביתי של הקבוצה) 665 אוהדים, הפועל רעננה הביאה ממוצע של 1250 אוהדים ואל משחקי הבית, למשחק הבית של מכבי והפועל פ"ת (ביחד) הגיעו 4300 אוהדים. עצוב.
לא פעם, במגרשי ליגת העל, אנו נתקלים בקריאות: "ליגה א!, ליגה א!", ביחס ישיר לרמה ולאיכות הכדורגל. ברוב המקרים האוהדים צודקים. הרמה אכן נמוכה והמשחק משעמם, אבל בכל הנוגע לאוהדים ולאווירה, רוב קבוצות ליגת העל היו "מתות" להתחלף עם מספר קבוצות מליגה א' ואפילו מליגה ב'.
