1
עכשיו חיפה מגיעה למשחק על הדאבל. אולי בעצם משחק בין הדאבליסטית היוצאת לדאבליסטית הנכנסת. לחיפה יש הזדמנות להפוך לקבוצה השנייה אי פעם שזוכה בשני דאבלים.
וגם הנתון הזה יכול להראות משהו. מכבי ת"א מחזיקה אמנם בשבעה דאבלים, אבל שישה מהם הושגו עד 1977. מכבי ת"א מסמלת את קבוצות העבר של הכדורגל הישראלי. אלו שהיו כאן לפני הגעתה של מכבי חיפה.
חוץ מההזדמנות ההיסטורית לזכות בדאבל, חיפה משחקת מחר על משהו שאולי אפילו חשוב יותר. היא משחקת על כבוד העונה הזאת שלה. כיצד יזכרו אותה - כעוד עונה עם אליפות בעוד שנה עלובה של ליגת העל, או בעצם כשנת הדאבל ההיסטורי.
את הבינוניות של העונה הנוכחית חיפה לא תצליח לתקן לחלוטין במשחק אחד. רק פעם אחת העונה היא הצליחה לסיים משחק עם יותר משלושה שערים. מלך השערים שלה, פאנטיני, מסתפק ב-11 גולים בלבד. מהימים שאלון מזרחי כבש 28 שערים בעונה אפשר לשכוח. ניצחון ראשון במשחק "גדול" הגיע הפעם רק במחזור ה-31, מול הפועל וגם הוא הסתיים ב-0-1 קטן.
בקיצור, גם אם תנצח 0-5 מחר ותזכה בדאבל, עדיין יזכרו בחיפה הרבה יותר את העונה המדהימה ב-1993/94 עם ברקוביץ', עטר ואלון מזרחי. עם 0 הפסדי ליגה ו-97 שערי זכות.
אבל לא הכל שחור ולבן. חיפה יכולה עדיין לעשות עונה שתיזכר כפחות חיוורת מעונת האליפות של 1988/89, שלוותה ב-11 תוצאות תיקו והסתיימה בהפסד בגמר גביע המדינה ל... בית"ר ירושלים.
2. בעוד שהמשחק מחר יהיה עבור שחקני מכבי חיפה ומאמנה חלק מהמשכיות לעונה הבאה, הרי שההופעה של בית"ר בגמר תסיים באופן מעשי את חלקה של "קבוצת המיליונים" ואת תופעת ארקדי גאידמק. בית"ר היא נסיכת הגאות והשפל של הכדורגל הישראלי. אפשר לזכור את האליפויות והגביעים שלה, ובמקביל את נקודות השפל: ההתפרקויות על המגרש והקריסות הכלכליות מחוצה לו. בינוניות ושעמום מעולם לא היו שם. זו הקבוצה הכי טוטאלית בכדורגל הישראלי. או שיש את המיליונים של דדש, בן-גור, זאבי או ארקדי, או שיש עוני ודלות מוחלטים. הירידה שלה מהבמה אחרי שלוש שנים של שליטה מוחלטת מסמלת את הקיצוניות בה הקבוצה הזאת מתנהלת: רגע אחד זוהי הקבוצה היקרה בכל הזמנים בכדורגל הישראלי. ברגע שלאחר מכן היא אצל כונס נכסים.
מה שיותר עצוב בהופעה של בית"ר מחר, הוא שלא תהיה לזכייה בגביע שום משמעות מבחינת העתיד הקרוב של המועדון. תארים בקבוצות כדורגל אמורים להביא תיאבון להמשכיות, או לפחות להשקעה. אצל בית"ר כבר עכשיו ברור שההמשכיות היחידה עליה חולמים כרגע היא איך לפתוח את העונה הבאה.
הרגע שבו בית"ר תרד מהדשא מחר - עם גביע או בלעדיו - יסמן למעשה את תום עידן האוליגרכיה בכדורגל הישראלי. העידן הזה נמשך ארבע שנים בקושי. גאידמק אמנם החזיק זמן ארוך יחסית ממה שהימרו עליו לא מעט אנשים, אבל היציאה שלו קיצרה את התהליך וחסכה הרבה כסף לאנשים אחרים שהגיעו לכאן. שניידר הבין אחרי עונה אחת במכבי ת"א שאין טעם לזרוק כסף על הכדורגל הישראלי, והמשבר הכלכלי הרי לא היה מהווה תירוץ אם רק היה מזהה איזה שביב של פוטנציאל שטמון בקבוצה שלו. כך גם דניאל יאמר שכבר רמז שאם כבר לזרוק כסף על כדורגל, אז עדיף לעשות את זה במקומות שיש בהם כדורגל או לפחות תרבות של כדורגל.
3. אוהדי כדורגל ישראלי הם זן נכחד. הגדרה לאוהדים: אנשים שבוחרים להשחית את זמנם בנוכחות במגרשים של ליגת העל. עד כמה הם נדירים? ממוצע הקהל העונה בליגת העל עומד על כ-5,100 צופים למשחק.
העובדה הזאת לא מטרידה את משטרת ישראל, שעושה הכל כדי להבריח את אלו שכן מספיק אמיצים כדי להגיע. כדרכה, היא בוחרת אחת לכמה שבועות לעלות לכותרות, לאחר שהיא מפגינה כוח מוגזם כנגד אוהדי הקבוצה התורנית. כאילו מדובר במסוכנים שבחוליגנים מארגנטינה, איטליה או יוון, וזאת למרות שחברי ארגוני האולטראס הישראלים הם בעיקר בני נוער שמזכירים יותר את חברים בנוער העובד.
מי שכן היה אפשר לצפות ממנה לשווק את הכדורגל הישראלי בצורה קצת יותר מכובדת היא ההתאחדות לכדורגל. 40 אלף מקומות מכיל אצטדיון ר"ג. כמה כרטיסים נמכרים בפועל לאוהדים? אף אחד לא יודע באמת. כך למשל, לעובדים והלקוחות של בנק דיסקונט היה יותר קל בשבועיים האחרונים להשיג כרטיסים לגמר מאשר לאוהדי בית"ר וחיפה. כל זה בגלל בארטר בין ההתאחדות לבנק, שנועד לקדם פתיחת חשבונות עו"ש לעובדי מדינה או משהו כזה. כמובן שהקשר בין ההתאחדות לדיסקונט הוא מקרי בהחלט בסיפור הזה, וחלילה לא נאמר כאן שמקורו הוא בדמות בכירה בשני הגופים.
תוסיפו לזה את הבעיה הוותיקה של חלוקת הכרטיסים לגמר לעיריית ר"ג. עובדי העירייה ומשפחותיהם, בדיוק כמו הנשיא, אף פעם לא מוותרים על גמר גביע. בנושא הזה ידיה של ההתאחדות כבולות בשל הסכמים ארוכי שנים עם העייריה, אבל כמה עוד אפשר לשמוע את התירוץ הזה.
אחרי כל התלאות האלו, נאלצים אוהדים להתמודד על כרטיס לגמר גם עם ועדי עובדים למיניהם, עם שופטים, שחקני עבר, אנשי תקשורת ועוד קרובים אחרים לצלחת. קחו את כל אלו, ותקבלו את גמר גביע המדינה היחיד בעולם בו כמות האוהדים האמיתיים שמגיעים למשחק כמעט תואמת את כמות המקורבים.
