29 שנים חלפו מאז שמועדון בני יהודה הניף בפעם האחרונה את גביע המדינה. הקבוצה שהתמודדה מולה בגמר אז היתה הפועל ת"א. מאז ועד היום, בני יהודה הגיעה למעמד של גמר רק פעם אחת בעונת 2005/06 וגם אז הפועל ת"א היתה הקבוצה שפגשה את הכתומים, במפגש הזה האדומים חזרו עם הגביע לאחר שניצחו 0:1 קטן משער של איליה יבוריאן.
היום (שלישי) שוב בני יהודה בגמר ושוב הקבוצה שניצבת מולה היא הפועל ת"א. ומה יהיה היום? אז ככה. הכתומים מפנטזים על הגביע ואם זה אכן יקרה, אף אחד לא ילך לישון הלילה בשכונת התקווה.
אצל האדומים הסיפור קצת אחר, אחרי שאיבדו את המקום הראשון בליגה וכנראה גם את האליפות, גוטמן ואבוקסיס לא רוצים לחשוב על האפשרות שהם חוזרים בידיים ריקות מאיצטדיון ר"ג והלחץ מורגש שם יותר מהכל.
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. הבדלי הרמות בין שתי הקבוצות די ברורים, במפגשים בליגה זה נגמר בשלושה ניצחונות של הפועל ת"א עם יחס שערים של 0:6.
גיא לוזון צריך להבין שהוא נכנס ל-90 דקות או אולי אפילו 120 של להיות או לחדול. בעונה הבאה הוא כבר לא יהיה המאמן של הקבוצה ואין כמו להיפרד עם גביע מנשיא המדינה.
לבני יהודה יש את הכלים לעשות את זה אבל יהיה לה מאוד קשה לסיים את המשחק עם ניצחון ב-90 דקות, זאת לא בושה בגמר גביע לשחק סגור ולנסות להגיע לדו קרב פנדלים ועל זה גיא לוזון צריך לחשוב.
הפועל תנסה לכבוש שער מהיר שיוריד ממנה את הלחץ העצום ואלי גוטמן יכול להגיד לשחקנים שלו עד מחר להפסיק לחשוב על הדרבי ועל מה שקרה בשבת האחרונה, אבל גם הוא יודע שזה הדבר היחיד שרץ להם בראש ורק שער בגמר היום ישחרר קצת את הלחץ.
אם בני יהודה תדע לסגור את ההתקפה של האדומים ולא תשחק בצורה מבוהלת היא בהחלט יכולה ליצור מצב שהגמר הזה יהיה תלוי בה פתאום. ככל שהזמן יעבור והתוצאה תישאר על 0:0, שחקני הפועל יאבדו ריכוז ויקבלו פלאשבקים מהשבת האחרונה.
שמירות אישיות, ריכוז והמון נשמה רק ככה בני יהודה תוכל להניף גביע, במשחקי גביע לא צריכים לשחק יפה, בסופו של דבר אף אחד לא זוכר איך שיחקת. רק להגיע לפנדלים, על זה צריכים בשכונה לחשוב ואולי מי יודע דלה אנייגובה יגנוב את ההצגה לחברו וינסנט אניימה.
הכתוב הינו טור דעה