בית"ר ירושלים והפועל חיפה סידרו לנו את גמר גביע המדינה שכולם ציפו לו. אצטדיון טדי יהיה מפוצץ ב-30 אלף צופים, תהיה אווירה מחשמלת של צהוב מול אדום ומחכה לנו גמר ענק. שתי הקבוצות ראויות להגיע למעמד הזה לאור העונה שלהן ובית"ר תהנה מכך שהמשחק יהיה בירושלים, אבל אני לא חושב שזה מה שיכריע את הגמר.
למרות הניצחון, בית"ר לא הייתה במיטבה במחצית הראשונה והבוז של האוהדים היה מוצדק. הקהל הירושלמי עוצמתי בצורה בלתי רגילה, הוא סופר משמעותי וזה בא לידי ביטוי שוב גם בחצי הגמר. מגיעה מילה טובה גם להפועל חיפה, ש-10,000 צופים תמכו בה, היא הופכת ממועדון בינוני לגדול.
המשחק מול ק"ש הוכיח שוב שלבית"ר יש הרבה מאוד שחקני הכרעה, והם לא צריכים להגיע להרבה הזדמנויות כי הם מיד מתרגמים אותן לשערים. זה היתרון הכי גדול ביותר של בית"ר הזו - יש לה 7-8 שחקנים כאלה וגם בחצי גמר שבו הקבוצה לא הייתה במיטבה, היא כבשה שלושה שערים. בית"ר בולטת גם בהתקפות המעבר והיא כבשה ככה שניים משעריה בדרך לגמר.
מספיק רק להיזכר במי שלא שיחק. אנטואן קונטה, מרסל הייסטר וז'אורז'יניו בכלל לא היו בסגל, איתי שכטר שסוחב פציעה מיעט לשחק, ועדיין בית"ר מצליחה. התוצאות מוסיפות הרבה ביטחון וזו ממש לא תהיה הפתעה אם בית"ר, שכובשת בכל משחק, תהיה אלופה ואפילו תזכה בדאבל.
שתי העולות לגמר הציגו זרים שכיכבו בדרך לקרב על התואר בטדי. בבית"ר זה היה יאקוב סילבסטר, שאני לא זוכר אותו מחמיץ. להגיע לקבוצה כשהיא במומנטום זה יתרון, אבל רוב השערים שלו מגיעים במשחק מעבר, הוא מוצא את המסגרת ובדרך כלל גם כובש. הוא קר רוח מול השער בצורה בלתי רגילה, חד ומוסיף לבית"ר עומק.
הזר שבלט בהפועל חיפה הוא כמובן ארנסטס שטקוס. הוא הגיע לרגע ששוערים אוהבים להגיע אליהם כי אין להם מה להפסיד בו - הפנדלים - ויצא גדול. הוא עצר שלושה פנדלים והיה קרוב אפילו ליותר מזה. הוא היה מרוכז בחצי הגמר, הגיב בצורה טובה ועשה את ההבדל, במיוחד בבעיטה של שמעון אבוחצירה, שהייתה המשמעותית ביותר בפנדלים.
יש שוערים שהם מעל הליגה העונה כמו שטקוס ופרדראג ראיקוביץ'. שניהם זרים והם הטובים בליגה. שטקוס ממעט לספוג, הוא רושם הצלות משמעותיות בהרבה משחקים וכשיש לך שחקן ברמה כזו גבוהה, זה נותן לך יתרון ומשאיר אותך בעניינים, גם אם ההגנה שלך לא במיטבה. מעבר לכך, הפועל חיפה יודעת להעניש את מי שלא יודע להעניש אותה על טעויותיה.
ולמרות זאת, שטקוס הוא לא השוער הכי גדול שהיה בישראל, אבל כן יש לו עונה טובה מאוד. יש לו נוכחות ברחבה, אינסטינקטים ודווקא בעונה טובה כמו זו של הפועל חיפה, חשוב שיהיה לה שוער שמספק הצלות שיכולו לשנות משחק, לדוגמא: ההצלה מול אבוחצירא לפני הפנדלים. מה שהוא עושה מצריך רמת ריכוז גבוהה מאוד.
ואם כבר זרים, צריך לציין גם את נייג'ל האסלביינק, שהיה השחקן הטוב ביותר בשני חצאי הגמר. יכולת הכדרור שלו מעולה וכמעט בלתי אפשרי לנטרל אותו. הוא היה נהדר, אבל מי שלא מעניש - נענש, וזה הסיפור של שני המשחקים. אני לא יודע אם האסלביינק מועמד למכירה, אבל אין ספק שיש לו פוטנציאל מבטיח. גם חיים סילבס הוכיח כמה הוא מוכשר, תוכנית המשחק שלו הייתה טובה למרות למרות ההפסד וק"ש הביכה את בית"ר פעם אחר פעם. איזי שרצקי צריך להמשיך עם סילבס ולעשות קצת התאמות כדי לחזור לצמרת הכדורגל הישראלי.
ומילה טובה להתאחדות לכדורגל. התקבלה החלטה טובה לקיים הצגה כפולה באצטדיון סמי עופר והיה ערב נהדר. נקווה שהגמר יתעלה על זה.
