"כל שלא אמר שלושה אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן:"
פסח.
על שום מה? על שום שפסח תובע ההתאחדות שלום אבן עזרא על הדרישה לעונש הקבוע בתקנון ההתאחדות. זו לא הפעם הראשונה שעו"ד אבן עזרא מבזה את המשרה החשובה שהוא מכהן בה, אלא שהפעם גם לבית הדין של ההתאחדות הגיעו מי המלח האלה עד כאן. רק שערו בנפשכם מה היה קורה אילו למשל התובע הראשי של מדינת ישראל היה מסתפק בבקשת קנס ושלילת הטבות ממי שנמצא במקום הראשון בטבלת האזרחים, למרות שהוא ביצע מעשה תוקפני, כי בכל זאת, יש אנשים חפים מפשע מסביב שעלולים גם הם להיפגע.
אה. וואלה.
מצה.
על שום מה? על שום שגם העונש שנקבע לבית"ר בסופו של דבר לא יצליח למצות את הדין עם האספסוף הברברי, הגזעני והנחות הזה, ועם כל מי שמסתפק בצקצוק לשון וגלגול עיניים במקרה הטוב (איציק קורנפיין), או בניסיון לעשות ספין מטופש ופאתטי ולהאשים בהחמרה את השר האומלל והחלש מג'אדלה ובכך ללבות עוד יותר את השנאה לערבים אצל אוהדי בית"ר במקרה הרע (אלי ארזי).
כמובן שלא כל אוהדי בית"ר אשמים בהתנהלות ובהתנהגות הזאת, אבל משנה לשנה נהיה ברור יותר שאותם אוהדים שפויים הם כבר מזמן לא הרוב. למעשה, היום, הם-הם ה"קומץ". זה לא במקרה שאצטדיון טדי לא היה מלא במה שהיה אמור להיות משחק ההכתרה של ירושלים, וזה לא בגלל היריבה הלא אטרקטיבית. עושה רושם שלקומץ השפוי פשוט נמאס.
מרור.
על שום מה? על שום שאין ספק שעד שלא יימצא פתרון נחרץ, החלטי ויעיל, אנחנו נמשיך לאכול מרורים ולראות את המחזות האלה בכל שנה. לא תמצאו בנאדם אחד שחושב שאם בית"ר תיקח אליפות גם בשנה הבאה, אלפי חיות האדם האלה יהפכו פתאום לג'נטלמנים בריטים. אגב הפתרון, שעליו מדברים כבר כמה שנים, מחולק לשניים.
שלב ההרתעה: להכניס כמה עשרות מפורעי החוק האלה לכמה ימים/שבועות בכלא ולמנוע מהם כניסה למגרשי כדורגל לכל החיים. ריבונו של עולם, הרי היו בטדי 600 אנשי ביטחון, אי אפשר שכל עשרה מהן ישתלטו על אוהד אחד ויכניסו אותו לניידת? יותר מזה – האנשים האלה מצולמים בטלוויזיה, קשה לאתר אותם ולהביא אותם למשפט זריז?
שלב המניעה: זה ייקח זמן, אבל צריך שהכניסה למגרשים תיעשה עם כרטיסי זיהוי מיוחדים ואישיים וכך יהיה אפשר לעקוב ולנטר אחרי מי שנכנס פנימה. כך גם יהיה קל יותר למנוע בעתיד כניסה של מי שביצע עבירה כלשהי באצטדיונים ומסומן כבעייתי.
הצחקתי אתכם, אה?
מחפשים את האפיקומן
משיחות שלי עם אוהדי הפועל חולון בשבועות האחרונים, חוזרות ועולות שלוש מילים: "הזדמנות חד פעמית". לא ברור מתי תחזור שוב עונת כדורסל כזו, המרתקת שידעה הליגה אי פעם, שבה יש ארבע קבוצות שיכולות לקחת אליפות ואף אחד לא יתפלא אם זה יקרה. עונה שבה האלופה הנצחית מסתדרת יותר טוב עם נמושות היורוליג מאשר עם היריבות המקומיות והראתה שהיא פגיעה גם בבית. עונה שבה גם הקבוצה מספר 2 נמצאת בסחרור ואפילו לא נמצאת כרגע בפיינל פור. תוסיפו לזה את הפציעה של קוקי בלצ'ר שגמר את העונה והפך את השמיכה הקצרה ממילא של בירנבוים ובני השרון לשמיכת טלאים מחוררת, ואת העובדה שמיקי דורסמן כבעלים/מאמן שולט בקבוצה שלו ללא עוררין והצליח לשקם לחלוטין את חולונייה אחרי אירועי מלחה, ותגיעו למסקנה המוזרה הבאה: הפועל חולון פייבוריטית לזכות באליפות.
ובינתיים מעבר לים:
ואתא הגרנטא וקנס בן חיימא, שיובש בספסלא ופתח את פיא. דזבין אבא ב-80 אלף זוזי, חד גדיא.