יש לי חברים טובים, באמת. תשאלו איך זה קשור? או, מרבית חבריי לא אוהדים את מכבי ת"א. לא אוהדים זה האנדרסטייטמנט של השנה. אחרי כל הפסד צהוב, והיו לא מעט כאלה בשנים האחרונות, התרגלתי לקבל מבול של שיחות טלפון וסמסים של שמחה לאיד בתוספת איחולי מרעין בישין אחרים. אנשים יקרים החברים שלי, אין מה לדבר. אבל אחרי ההפסד הבזיוני לציבונה אתמול – שממה. בקושי הודעה אחת לרפואה, וגם היא רק לוודא ש"אתה בסדר?". אני לא פוסל את האפשרות שחלקם בכלל לא ידעו שהתחילה היורוליג. זה אולי מעיד יותר מהכל עד כמה מכבי ת"א הפכה ללא מעניינת, ואחרי המשחק בזאגרב, המגמה הזו רק תלך ותחריף.
קואוץ' אפי, כמו שקראו לו השחקנים בראיונות ששודרו במהלך פסקי הזמן, לא נראה כאילו הוא מבין שהוא הגיע לקבוצה עם מסורת ורמת ציפיות קבועה בשמיים, ולא לאנדרדוגים שהוא היה רגיל לאמן עד עכשיו. משפט כמו "זה מסוג המשחקים שבהם אתה נופל על הדברים הקטנים" שאמר בירנבוים בסוף המשחק, נשמע כמו תירוץ אחרי הפסד של בני השרון למכבי בחצי גמר הפיינל פור, ואין לו קשר למציאות לאחר משחק שבו מכבי רודפת 40 דקות אחרי קבוצה בינונית במקרה הטוב.
והנה עוד תהייה: איך זה ששחקן שהוחתם לפני שעתיים וחצי (מרכוס בראון) מקבל לא פחות מ-27 דקות במשחק הראשון שלו? זה רציני? זה הרי רק מראה עוד יותר על חוסר שיטה וחוסר אונים. אבל ככה זה כשאין מחנה אימונים מסודר לפני העונה וככה זה שכדי להוריד את רף הפאניקה מקפיצים את ראשל"צ ואת מכבי ר"ג שישמשו סטטיסטיות במשחקי אימון מחולטרים. לא כדי לתרגל משהו באמת אלא רק כדי לשנות את סטטיסטיקת ההפסדים (הלא חשובה) רגע לפני היורוליג.
אם במכבי החליטו ללכת למרות ההצהרות על סגל רחב כל כך, ובעצם שוב בנו קבוצה לליגה וקבוצה לאירופה, אולי כדאי לשקול המשך לקונספט הזה: המאמן בירנבוים יכול להיות מצוין לליגה, אבל אולי צריך למצוא מאמן גם לאירופה, עם כל הכבוד לקואוץ' אפי.
קואוץ' לותר
האמת שלזה לא ציפינו, אבל לותר מתיאוס עדיין כאן, והוא מוביל את מכבי נתניה לצמרת הטבלה. מעמדו של האיש שבתחילת העונה היה המועמד הבולט להדחה נשאר יציב ואיתן בבית, ממש כמו בובליל הדורבן הקטן שפוגע בזמן. סדרת החינוך שהוא העביר לאלמוג כהן ועוד יותר מזה הסכסוך הקזבלני שבו הוא הראה למאמן הלאומי דרור קשטן למי למי יש יותר כבוד, מראים שמתיאוס כאן כדי להישאר, ואולי הוא אפילו יצליח להכניס סטנדרטים ייקים לכדורגל הלבנטיני שלנו.
במחזור הקרוב נתניה תצא למשחק קצוות נגד הכח עמידר ותקווה שחיפה תאבד נקודות בבית מול מכבי ת"א, במשחק שהוא כולו הצהרת כוונות אחת גדולה: האם חיפה יכולה באמת ללכת עד הסוף ולקחת אליפות (היא כן), והאם מכבי ת"א מסוגלת להשתחרר ולהראות שהיא לא עוד קבוצת מרכז טבלה אפרורית ומשעממת (היא כן).
גם הדרבי של פ"ת חוזר אחרי הפסקה של שנה. האם ללוזונים כבר נקבעו תאריכים לדיונים המשמעתיים ביום שאחרי?
עשה את השבוע
דיוויד בקהאם חוזר לאירופה לכמה חודשים במדי מילאן. טוב זו בירת האופנה, יהיה לו הרבה יותר קל למצוא עבודה בדוגמנות.
הרס את השבוע
ארקדי גאידמק מגייס את שחקני בית"ר למערכת הבחירות שלו. אגב שמעון גרשון לא ירוץ עם ארקדי, מטעמים אידאולוגיים כמובן. פשוט לגרשון כבר כמה שנים יש אידאולוגיה נגד ריצה.
