במשחק הפתיחה של טורניר יורו 2004 התמודדו הנבחרות של פורטוגל ויוון. במהלך הטקס הציגו הפורטוגלים העתק של ספינה מהמאה ה-16, מסוג הספינות ששימשו לשם מסעות גילויי הימים של פורטוגל בתקופה ההיא.
שדר ספורט יווני אמר אז, שאם כך על נבחרת יוון להתנהג כמו פיראטים ולגנוב מהם את הניצחון. הסוף כבר ידוע, היוונים קיבלו את הכינוי שנהיה רלוונטי מתמיד אחרי כל ניצחון שהם "גנבו" בטורניר ובמיוחד אחרי הניצחון בגמר על אותה נבחרת פורטוגל שדיבר עליה השדר היווני. מאז הכינוי של נבחרת יוון הוא: "ספינת הפיראטים".
הערב הם כאן באצטדיון ר"ג למפגש בו חיל הים לא ייטול חלק וגם לא משמר החופים. הפיראטים האכזריים נמצאים בינינו לבין המונדיאל ההיסטורי, ואנחנו כאן בשביל להכיר לכם את השודדים שהצליחו לכתוב לפני 5 שנים בלבד פרק חדש בהיסטוריית הכדורגל.
קפטן הוק – אוטו רהאגל
את מאמן יוון הגרמני, אוטו רהאגל, אי אפשר לשכוח. גביע מחזיקות אחד, 3 אליפויות גרמניה, 3 גביעי גרמניה ואלוף אירופה - אלה התארים המרכזיים שמחזיק בלם העבר של קייזרסלאוטרן בתור מאמן. רהאגל היה איש הגנה וכך גם נשאר.
כולנו זוכרים את הסגנון הבעייתי משהו של המאמן שהצליח, לפחות זמנית, למצוא פירצה או "באג" במשחק האהוב. הסגנון שקיבל את הכינוי "התקפה מבוקרת" קובע כי יתרונות פיזים של שחקנים הם ערך חשוב לעומת יכולת אישית, ערך פחות חשוב.
רהאגל נוהג לשים שני בלמים בגובה שעולה על 1.90 מטרים במרכז ההגנה עם משחק ראש טוב כדי שיתגברו על שחקני ההתקפה של היריב בעזרת הגוף והנוכחות. משחק אגפים והרמות למרכז זאת הדרך בא הגרמני מצפה לקבל את הגולים שלו.
יש לרהאגל אופי והתבטאויות בעיתיים והוא בהחלט טיפוס משעשע וצבעוני. יחד עם היותו איש כריזמטי מצליח, רהאגל מציב על המגרש קבוצה מאומנת שבערב טוב יודעת לבטל כל חולשה שלה ולנצל כל חולשה של היריב.
עם כל זאת חשוב לציין שיורו 2004 הוא כרגע היוצא מן הכלל ולמונדיאל שנערך בגרמניה ב-2006 לא הצליח רהאגל לעבור שלב עם נבחרתו, אחרי שבשלב הבתים הגיעו היוונים למקום ה-4 בלבד, אחרי אוקראינה, טורקיה ודנמרק.
ביורו 2008 איבדו היוונים את התואר בצורה מאכזבת, כשבשלב הבתים הפסידו ההלנים בכל שלושת המשחקים (שוודיה, ספרד ורוסיה). השיטה ההגנתית המבוקרת שלהם עוד עבדה במשחק הראשון, אך אז הגיע זלאטן איברהימוביץ' ובטיל אחד לחיבור הוכיח שאת הכדורגל אי אפשר לקלקל כל כך מהר.
הסגל היווני – לא רק שודדי הקריביים
אם בוחנים לעומק את הסגל הגרמני אפשר לראות שאחרי יורו 2004 יוון הצליחה לייצא הרבה שחקנים לאירופה, שמשחקים בשלל הליגות הטובות ביבשת.
השוער הוותיק, אנטוניוס ניקופלידיס, אמנם כבר לא בסגל אחרי שפרש, אבל רוב השחקנים/שודדים שעלו למשחק הגמר מול פורטוגל עדיין נמצאים ברשימת הסגל היווני לקראת המשחק מול הנבחרת שלנו.
החוליה האחורית מתחילה מהשוער, קונסטאנטינוס חלקיאס, שבגיל 34 מסכם קריירה סבירה בתוך יוון, דבר שאי אפשר להגיד על ההופעות בפורטסמות' מהליגה האנגלית ובריאל מורסיה מהליגה הספרדית. את ההגנה מרכיבים גיורקוס סאייטרידיס, אברהם פאפדופולוס, טראינוס דאלאס וסוטיריוס קירגיאקוס.
ליוון יש 2 שחקנים שעלו בהרכב במשחק הגמר מול פורטוגל וגם שיחקו העונה בליגת האלופות. דאלאס במדי פמגוסטה אנורתוזיס וסאייטרידיס במדי אתלטיקו מדריד. שחקן נוסף ששווה להכיר הוא סוקרטיס פאפאסטאטופולוס, שמשחק כיום בגנואה האיטלקית והוא רק בן 20.
בקמפיין הנוכחי רהאגל מתרגל הרכב עם 3 קשרים ו-3 חלוצים. בקישור אפשר למצוא את אנגאלוס באסינאס (פורטסמות'), אלכסנדרוס ציוליס (ורדר ברמן) ו-ואסילאס טורסידיס (אולימפיאקוס). במשחק ביוון יחזור להרכב גם קצורניס(בנפיקה ליסבון) המוצהב, שיחד עם בסיאנאס היה גם בהרכב ביורו 2004. ציוליס וטורסידיס ישחקו כקשרים אחוריים שיחברו בין האגפים.
השלישיה הקדמית היא בהחלט הצד החזק של נבחרת יוון הנוכחית. תאופיניס גקאס (פורטסמות') גאורגיוס סמאראס (סלטיק) ואנגלוס חריסטאס (לברקוזן) הם 3 חלוצים גבוהים חזקים עם סיומת ברמה גבוהה. גקאס (1.80), שכבר כבש 13 שערים במדי הנבחרת, מושאל כיום לפורטסמות' אחרי תקופה טובה יחסית במדי באייר לברקוזן הגרמנית.
סמאראס (1.96), ששיחק בעונה שעברה במנצ'סטר סיטי, עושה עבודה מצוינת בליגה הסקוטית והוא בורג חשוב מאוד אצל מובילת הטבלה, סלטיק. תוסיפו לשניים האלה את שודד הים המוכשר ביותר מיורו 2004, שממשיך לשחק טוב בליגה הגרמנית, חריסטאס, ויש לכם חוליה התקפית שקשה להתמודד איתה.
אל תתנו למערך ההתקפי להטעות אתכם, הנבחרת היוונית תשחק עם חריסטאס במרכז, כאשר גם שלושת הקשרים וגם גקאס וסמאראס יתמקדו במשחק ההגנה לעיתים תכופות. סך הכל 5 שחקנים שצפויים לפתוח בהרכב של רהאגל פתחו גם במשחק הגמר מול פורטוגל ביורו 2004.
פיטר פן והתנין המתקתק
בסיכומו של דבר הנבחרת היוונית חזקה, אולי אפילו חזקה ממה שאנחנו רוצים להאמין. בעוד היוונים ינסו לחדור דרך האגפים ולמצוא את הראשים הגבוהים שלהם, הנבחרת שלנו תנסה לבנות על זריזות הרגליים והטכניקה הגבוהה של הפיטר פן, יוסי בניון.
את תפקיד התנין המתקתק שאמור להפחיד את קפטן הוק ולהכריע את העלילה לטובתנו אמורים לתפוס אחד משניים: אליניב ברדה או ברק יצחקי. השניים חייבים לנצל את ההזדמנויות הבודדות שהם יקבלו כדי שבאמת נהיה בארץ "לעולם לא". אין מה לדאוג, הגונב מגנב פטור.
