לפני שנה, פחות או יותר, נבחרת ישראל החלה את דרכה במוקדמות המונדיאל, מי ידע אז שנסיים אותו עם הראש בין הידיים. מאמן חדש הפציע על הקווים, הציפיות הישנות שוב התעוררו ותקוות גדולות שאולי הפעם סוף סוף נצליח הציפו את הלב. הערב (שלישי), הנבחרת סיימה את הקמפיין במקום השלישי כשאירחה צפון אירלנד במשחק לפרוטוקול בלבד, גם ממנו היא לא יצאה בחיוך וסיימה עם 1:1 חלש. אבל זו בדיוק הנקודה. עתידו של אלי גוטמן לא ברור, הציפיות שוב הושלכו לפח וכל התקוות נגוזו. את המונדיאל השארנו לטובים באמת, כמו תמיד, פספסנו את הרכבת ונותרנו מאחור.
לפני הסיכומים, ראוי לציין שני דברים לגבי המשחק שנערך הערב. מבחינת היכולת, הנבחרת נראיתה רע מאוד. חלשה, אנמית, משעממת, רחוקה מלהבריק, עם הגנה מחוררת כמו גבינה צהובה שפג תוקפה. עדן בן בסט אולי כבש את שערו ה-6 ברציפות במוקדמות (43), אבל הוא בסך הכל עלה תאנה בצבעים של כחול-לבן. ככה, לא הגענו רחוק והכי גרוע - לא נגיע לשום מקום.
דבר שני, ההתאחדות התעקשה שכרטיס למשחק יעלה 100 ש"ח ולמרות שמכרה 15 אלף מנויים, בסך הכל 8,000 צופים הגיעו לעודד את הנבחרת. חבל שבמשחק כזה, האחרון בקמפיין הנוכחי, הכחולים-לבנים לא נהנו מאווירה ביתית והאוהדים לא יכלו להגיע בהמוניהם. לתשומת ליבך, אבי לוזון.
בהתאחדות הודיעו כי רק בינואר ייקבע עתידו של המאמן הלאומי ולמרות האכזבה, הנבחרות שמוליכות את הבית הן פורטוגל ורוסיה והמקום השלישי הוא יותר מראוי עבור הכחולים-לבנים. סימני השאלה העוטפים את הנבחרת אינם קשורים במיקום, כמו בתהליך. גוטמן זימן מעל 50 שחקנים, הבטיח הבטחות וחזר בו, ובעיקר נראה היה שהתקשה לקבל החלטות. מנגד, קשה לבוא בטענות למאמן שהוציא שתי תוצאות תיקו מפורטוגל וחשוב לציין שהוא הגיע למאני-טיים עם מכת פציעות. בכל מקרה, אין ספק כי יש קונצנזוס לגבי מעמדו היציב של גוטמן בצמרת הגבוהה, כמו גם בחדר ההלבשה. אם ימשיך ואם לא, ישראל חייבת לעשות צעד קדימה כי קמפיין נוסף כזה יהיה בלתי נסבל.
גוטמן עשה דבר נוסף, הוא סימן את סופו של עידן הוותיקים. יוסי בניון, מי שהיה קפטן הנבחרת ואחד השחקנים המוערכים, איבד את מקומו בסגל לאחר שלא מצא לעצמו קבוצה. גם המשך דרכו של דודו אוואט בנבחרת מוטל בסימן שאלה. השוער, שיחגוג עוד יומיים 36 סתווים נתן תצוגות טובות בקמפיין, לצד כמה גרועות ביותר ואף איבד את המקום בהרכב בקבוצתו, מאיורקה. טרם ברור אם אכן מדובר בסוף דרכו, שכן גוטמן נכשל כשלא מצא לאוואט יורש ולא נתן הזדמנות לאף שוער, גם לאחר שהיה ברור כי ישראל לא תעלה שלב.
נבחרת ישראל עומדת כעת בצומת. למרות האכזבה מהקמפיין, ברוב הזמן, הנבחרת נראיתה לא רע והיא בעיצומו של חילוף דורות. אחרי המונדיאל יחלו מוקדמות אליפות אירופה 2016, אליו תגענה לא פחות מ-24 נבחרות מהיבשת. 43 שנים עברו מאז הנבחרת הגיעה למונדיאל במקסיקו וכעת יש לה סיכוי אמיתי להעפיל לטורניר הגדול הראשון מאז. אם ישראל רוצה לצמצם את הפער מיתר הנבחרות באירופה, הקמפיין שהסתיים עכשיו, חייב להיות שריקת הפתיחה לעידן חדש.
מהלך המשחק:
דווקא האירים הגיעו ראשונים להזדמנות. בדקה ה-9 פטרסון קיבל כדור ברחבה, אוואט יצא נגע בו מעט. החלוץ האירי נפל, אך השופט לא שרק לפנדל. בדקה ה-25 ישראל תקפה, אבל ייני לא מצא מהאגף אף שחקן במרכז הרחבה. בדקה ה-40, נאתכו השאיר כדור למשומר, אבל האחרון לא הצליח להרים לרחבה. טעות בהגנה האירית דקה לאחר מכן כמעט והותירה את רפאלוב לבד מול השער, אבל ההגנה הצליחה להרחיק בסופו של דבר. הנבחרת התקרבה, משומר מסר לזהבי ברחבה, אבל הקשר לא הצליח לייצר בעיטה מסוכנת. בדקה ה-42 זה הגיע. משומר הרים נהדר לבן בסט והחלוץ נגח פנימה וכבש את שערו השישי ברציפות בטורניר, 0:1 לישראל.
המחצית השנייה נפתחה עם התקפה יפה. רפאלוב קיבל את הכדור בצד ימין, הסתובב ומסר למרכז, אך לא היה שם אף אחד כדי לדחוק פנימה. בדקה ה-63, צפון אירלנד תקפה לראשונה, פטרסון בעט מרחוק, אוואט הדף לקרן עם קצות האצבעות. בדקה ה-73, אחרי שהנבחרת הורידה הילוך, הגיע דייויס, בעט מרחוק והכניע את אוואט, 1:1 בר"ג. בדקה ה-78, דייויס הסתנן לרחבה, קיבל כדור ובעט מהאוויר, אבל אוואט יצא מצויין והדף.
הרכבים:
ישראל: דודו אוואט; אייל משומר, איתן טיבי, טל בן חיים (דקל קינן/46), אופיר דוידזאדה; שרן ייני, ביברס נאתכו, ערן זהבי, ליאור רפאלוב, מאור מליקסון; עדן בן בסט.
צפון אירלנד: רוי קארול, כריסטוםר בירד, רורי מקארדל, קרייג קאטקארט, לי הודסון, דניאל לאפרטי, סטיבן דייויס, סמי קלינגן, קורי אוואנס (כריס ברנט/24), מרטין פטרסון, ניל מקגין
