לפני יותר מעשור, ערך יוסי בניון את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל. מישהו היה מעניק לו דף אחד של זהב בהיסטוריה שלה?

יש שחקנים חסרי מזל וכאלו שהמזל רודף אחריהם ללא פרופורציה, עד כדי כך שהם הגיעו למקום שגדול עליהם בכמה מידות. יוסי בניון יצא מישראל במחיר של שחקן בינוני ומטה – לקבוצה ספרדית בינונית ומטה. את השדרוג שלו לליברפול, אני מניח שהוא חייב לפיני זהבי – הסוכן הכול-יכול שמתעסק בעסקאות ולא במכירת לוקשים תמידית.

יוסי בניון וד"ר מרק רוסנובסקי (צילום: מערכת ONE)
"הפצוע האנגלי" עם הרופא הלאומי, ד"ר מרק רוסנובסקי | צילום: מערכת ONE
לכן, אני מסרב להתרגש מכל ניסיונות הכזב להפוך את בניון למשהו שהוא מעל כל שחקן ישראלי אחר. הוא לא. מאור בוזגלו עולה עליו בכמה דרגות מבחינת איכות משחקו והוא לא היחיד. התקשורת (או יותר נכון חלק ממנה), התאהבה בו ויצרה מציאות מדומה בה אין בלתו.

יוסי לא בחור טיפש. לא בכדי (ונראה לי שיש גבול למקריות), לפני כל משחק נבחרת, הוא מגיע לכאן כמו "הפצוע האנגלי", כשנראה על פניו שהמטרה היא כזאת: שיחקתי – תגידו תודה ואל תתפלאו אם אהיה גרוע. לא שיחקתי – לא קרה דבר.

קראתי באחד העיתונים שקשטן השתנה. נכון, הוא השתנה. ומי אמר שלטובה? פעם את דרור קשטן שאני הכרתי, לא עניין כלום מלבד דרכו ועקרונותיו. איך יתכן שנבחרתו תהפוך לבמת ספינים לשחקן אחד? נראה שאף אחד לא באמת יודע כמה לצערנו עמוקה השפעתו של בניון בנבחרת.

עד לרגע האחרון, יש לקשטן הזדמנות לתקן. אל תדאגו, הוא לא יעשה זאת. אם זה היה תלוי בי, בניון היה מנופה עוד לפני נחיתתו בישראל ואם בכלל הייתה נבנית כאן נבחרת טובה יותר בלעדיו – מה טוב. תאמינו לי שבלעדיו, תהיה לנו נבחרת טובה יותר, חזקה יותר וווינרית יותר.

אבל הוא כמובן ישחק ויהיה בריא כבדרך פלא, רק כדי להציג עוד הופעה גרועה במדים הלאומיים.