פעם, בימים רחוקים, הכדורגל הישראלי עוד יכול היה להרשות לעצמו להרגיש טוב יותר מקפריסין. נצחונות על הנבחרת באי השכן התקבלו במשיכת כתפיים, לפעמים אפילו בזלזול של ממש. אבל עברו שנים, והיום? כנראה שקפריסין היא לכל הפחות ברמה שלנו. נבחרת ישראל נוצחה הערב (ראשון) 3:2 מול הבחורים של טימורי קצבאייה, במסגרת ההכנה האחרונה שלהם לקראת מוקדמות יורו 2024.
ובדיוק כמו במשחק מול זמביה לפני שלושה ימים (רק מול יריב טוב יותר משמעותית), זוהי נבחרת ישראל מודל 2022: כזו שיש לה לא מעט פוטנציאל בחלק הקדמי, והמון כישרון, אבל ליקויים בוהקים במשחק ההגנה. ואם נתחיל עם החסרונות, הרי שהמחצית הראשונה היתה פשוט חלשה מצד הנבחרת שלנו. הרכות במרכז השדה, והקו האחורי שלא הצליח להתמודד, היו אחראים יותר מכל לפיגור הכפול שאליו נקלעה הנבחרת בהפסקה.
ומן הצד השני, היו גם נקודות אור: בראש ובראשונה, רמזי ספורי - שפתח מול זמביה והפעם נשאר מחוץ להרכב - וסיפק לא מעט איכות התקפית בדקות שבהן שיחק. גם אוסקר גלוך אמנם היה חלש מהרגיל במחצית השנייה, אבל נדמה שהכניסה של ספורי שיפרה גם אותו - והוא כבש את שער הבכורה שלו במדי נבחרת ישראל, בעוד פעולה התקפית נמרצת אופיינית. ומה אפשר להגיד על תאי בריבו? שער שלישי רצוף שלו במדים הלאומיים הגיע הערב - אחרי השער הדרמטי מול אלבניה והשער מול הזמבים ביום חמישי.
ואם יש מסקנה מצמד המשחקים הזה, הנה היא: לנבחרת יש עומק לא קטן בחלק הקדמי, עם הרבה כישרון והרבה יכולות; אבל היא זקוקה ליותר "נשמה" - לעמוד שדרה חזק יותר וסף שבירה נמוך יותר. ההתפרקות שלה בדקות הראשונות מול הקפריסאים (שלא הגיעו בהרכב החזק ביותר שלהם) היתה מדאיגה - בעיקר לאור העובדה שממש בקרוב, יתחיל הדבר האמיתי.
המסע הנוכחי של נבחרת ישראל הסתיים. בפעם הבאה שהיא תתכנס, זה יהיה לקראת צמד המשחקים שיוביל (כך אפשר לקוות) ליורו 2024 - תחילה מול קוסובו בבית, אחר כך מול שווייץ בחוץ. אלון חזן יצטרך לעשות את החישובים שלו, כי המפגשים מולם יהיו קשים הרבה יותר. בינתיים, נזפזפ לקטאר - עד לבוא האביב.
