אחרי המשחק אמש מול אוסטריה, יש לי כמה שאלות:
לכל אלה המצדדים בהמשך העסקתו של ווילי רוטנשטיינר, ואומרים שהוא "קידם" את הנבחרת, אני רק שאלה: אם נבחרת ישראל ספגה 19 שערים עד עכשיו בבית שלה ונבחרת איי פארו ספגה 20, אז איפה התקדמנו?
לשחקני נבחרת ישראל, רק לאלה ש"מלקקים" לווילי: אני שומע אתכם שהוא מכין את הנבחרת מצוין למשחקים, יצאתם ל- 4 ימים לסקוטלנד למחנה אימון וספגתם 3 שערים, יצאתם ל- 4 ימים לאוסטריה למחנה אימון וספגתם רביעייה, שלא כמו כל נבחרת חוץ שמגיעה יום לפני משחק, אתם יצאתם לארבעה ימים. על מה בדיוק עבדתם? האם ההכנה הייתה טובה?
אם מאמן זר לא מבין שיש לנו בעיה גדולה מאד בהגנה ולא שיפר אותנו אפילו לא במינימום, אין לו מה לחפש כאן יותר. אל תדבר איתנו על התקפה, ווילי, כי אתה לא נתת כלום לערן זהבי. כישרון הבקעה לא מלמדים, הגנה חייבים ללמד ואתה כשלת בכך כישלון חרוץ. אז אנא ממך, לפני שיתחילו לדון בהתאחדות לכדורגל אם אתה מתאים או לא מתאים לאמן את הנבחרת, תודיע בעצמך שלא הצלחת ואתה מוותר. נקודה.
אני צופה במשחקי החוץ של הנבחרת, במיוחד כמובן מול שתי היריבות שלנו סקוטלנד ואוסטריה,אחרי מחצית ראשונה לא רעה, הנבחרת לא מגיעה למחצית השניה, מה אתה עושה במחצית ווילי? האם אתה מתכנן איזה הפתעה? האם אתה מגיב למאמן השני? האם אתה משנה תוך כדי משחק? אני אתן את התשובה, כלום ושום דבר. 51 שנים לא הגענו לכלום ואולי גם לא נגיע בעתיד, אבל איתך בטח שזה לא יקרה.
אחרי שנגמר המשחק, אמרת: "אני לא יכול להסביר את הטעויות במחצית השניה" מה אתה אומר? מי אמור להסביר? רק אתה ווילי. אתה רואה שבתחילת המחצית השניה הנבחרת נלחצת לשערה, לא מסוגלת להעביר פס אחד, השער האוסטרי באויר ולחוצה מאד, מי אמור לעשות שינוי?
השוער אופיר מרציאנו שהיה מצוין והציל אותנו מכמה ספיגות אמר דבר גדול אחרי המשחק : "אנחנו לא מצליחים לזהות מומנטום במהלך המשחק" כל כך נכון, מי שאמור לזהות מומנטום זה רק המאמן. חבל רק שאופיר מרציאנו לא יכול להגיד "אני עובד קשה מאוד, כי אין לנו הגנה בכלל".
בכל קמפיין אנחנו יודעים שעל מנת לנסות להגיע לפליאוף אנחנו חייבים לעשות נקודות מול היריבות הישירות שלנו, הפעם היו אלה סקוטלנד ואוסטריה, זה לא היה בשמים, 2 נבחרות שאפשר היה להתמודד מולן ולא להפסיד להן בחוץ, אבל איתך כמאמן ווילי, לא היה שום סיכוי כי אתה מקובע ולא מסוגל לקחת סיכונים.
טענת כל הזמן שלשחק עם 5 בהגנה זה לא בהכרח הגנתי, מה אתה אומר? אם היית שם את עבדה במקום בלם, אם היית שם את מנור סולומון במקום שהוא הכי טוב בו, באגף שמאל, לא היה יותר התקפי?
ובוא אני אגיד לך איפה הבקעת שער עצמי: זה קרה בדקה ה- 82 בפיגור 3:2, רק אז הכנסת את עבדה במקום בלם כי רצית להשוות. אז זה הרבה יותר התקפי. אם כך, אז למה לא קודם, או למה לא מההתחלה?
מאמן שלא מגיב, מאמן שהחמיר את משחק ההגנה, מאמן שלא לוקח סיכונים ומאמן שלא הצעיר את הנבחרת אחרי הקמפיין הכושל הקודם, לא יכול לאמן יותר את נבחרת ישראל.
ויש כמובן את השחקנים, פרט לערן זהבי שהוא המוציא לפועל של הנבחרת, כל יתר השחקנים לא היו יציבים, משחק אחד טוב ואחד לא טוב. אין בכלל ספק שהליגה בישראל לא טובה וקשה יהיה להוציא ממנה שחקנים מצוינים לנבחרת.
אבל אתמול פתחו בהרכב 8 ליגיונרים, חלקם בכושר טוב חלקם פחות - אלה השחקנים הכי טובים שלנו, איתם אפשר לצאת למאבק. הרי אנחנו לא מדברים על לעבור את גרמניה או ספרד, או את צרפת ואנגליה, אפשר היה לחלום ואני מקווה שלא נחלום בעתיד על בית כזה, אלא נקבל אותו.
לא אתווכח עם העובדות ששחקני סקוטלנד ואוסטריה משחקים בליגות בכירות יותר, לא אכנס גם למה זה קורה, במשפט אחד: הם מאירופה ואנחנו מישראל וזה הבדל עצום. אבל ממה שראיתי בארבעת המשחקים מולם זה לא היה בשמיים, שמעתי שחקני נבחרת ישראל מהעבר מתראיינים בכל מקום ואומרים כולם את אותה דעה "זה בית שאפשר היה לעשות את זה".
ועכשיו הגיע הזמן לשינויים: כל אלה שקיבלו את ההזדמנות לשחק בכמה קמפיינים ולא הובילו אותנו לכלום, צריכים להיפרד. יש לא מעט דוגמאות וכל צופה וצופה יכול לבחור את הפייבוריטים שלו לנבחרת, זה לא יהיה רציני לשלוף שמות של שחקנים חדשים, אבל יש לא מעט.
למשל, אני לא רואה רבות מצמד החלוצים מואנס דאבור ושון וייסמן. נכון שהם משחקים בגרמניה וספרד וזה נותן להם עדיפות אצל רוטנשטיינר, אבל לדעתי אין סרט כזה שמלך השערים של הליגה אלון תורג'מן לא בנבחרת. הוא חייב היה לשחק, הוא חם, הוא בכושר נפלא ולדעתי הוא לא פחות טוב היום מדאבור וויסמן, וגם הוא הבקיע שערים באירופה.
שחקן העונה בבלגיה ליאור רפאלוב לא יכול היה לעזור לנבחרת? גדי קינדה שחקן אדיר, לא יכול היה לעזור לנבחרת? יותר דקות לעבדה ופחות לנאתכו, לא היו עוזרות לנבחרת? רק לצאת מהקופסה. לצערי אין לישראל מאמן כזה, שום תחכום ושום הברקה. ווילי רוטנשטיינר, עבורי, הוא מאמן חלש מאוד.
לסיכומו של דבר הנבחרת התבססה לטוב ולרע על ערן זהבי. יותר לטוב. אני קודם מקווה שפציעתו לא קשה, כי כשערן זהבי הווינר הענק יוצא מהמשחק, זאת לא פציעה פשוטה. על הטוב של זהבי אין מה להרחיב, גולר וווינר אדיר, הוא באמת לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, בלעדיו אנחנו סן מרינו. "הרע" כשאני שומע אותו מתראיין ואומר "ווילי צריך להמשיך" שחקן גדול ככל שיהיה לא צריך להמליץ מי יהיה המאמן, נוח מאד לזהבי להיות המנהיג של הנבחרת בחסות המאמן.
וכשהמאמן מתראיין ואומר "ערן תמיד אומר לי, אל תחליף אותי, תשאיר אותי במשחק, אני חייב לשבור את השיא, וההרגשה הייתה שהדבר החשוב ביותר זה השיא שלו ולא התוצאה של הנבחרת", אלה דברים לא ראויים שעדיף היה שלא היו נאמרים. המסקנה היא שלזהבי ורוטנשטיינר נוח מאד ביחד, לדעתי זה ממש לא נוח לנבחרת.
51 שנים מחכים בישראל לשינוי, לא נראה לי שהוא אמור להגיע בקרוב, אבל אסור לאבד תקווה, יש שחקנים טובים לישראל שיכולים יהיו להביא אותנו סוף סוף לטורניר גדול.
"לפעמים חלומות מתגשמים", זה שיר גדול שהלחין צביקה פיק ושרו משתתפי "כוכב נולד", והם אכן מתגשמים - גם אם הם לוקחים הרבה שנים. אני, בכל אופן, לא מתייאש.
