תחת כל נסיבות אחרות, לישראל לא היה שום דבר לקחת מהמשחק הזה. משחק שבו היא רשמה באצטדיון טוטו טרנר ניצחון ביתי דחוק על נמושת הבית, שבו גם כך היא רחוקה מרחק גדול מהמקום השני. אלא שלערן זהבי היו תוכניות אחרות, וה-1:2 של הנבחרת הערב (שלישי) על מולדובה ייזכר בעיקר כמשחק שבו מספר 7 הפך לגדול כובשי נבחרת ישראל בכל הזמנים, עם 33 שערים.
במשחק שבו לקח לחבורה של וילי רוטנשטיינר קצת זמן עד שהצליחה לבעוט לשער, הכוכב הישראלי המשיך בכושר הנהדר שלו כשבדקה ה-28 בישול של מנור סולומון הסתיים בעיטה מקצה הרחבה של זהבי, והוא בעט מקצה הרחבה לרשת של כריסטיאן אברם. כל שחקני הנבחרת רצו לחגוג עם מספר 7 את שערו ה-33 במדים הלאומיים, והוא מצידו הניף מעלה את ידו, כמחווה לאותו שער במקסיקו 1970 של מוטל'ה שפיגלר, שמחא כפיים מהיציע.
החבורה בכחול-לבן לא עצרה אחרי השער, והמשיכה לתקוף, וזהבי היה יכול להוסיף לעצמו בקלות עוד שער או שניים, אך שלא כהרגלו לא היה מספיק חד ולא הצליח למצוא שוב את הרשת. לקראת סיום המחצית הראשונה, רוטנשטיינר שגם כך הגיע למשחק הזה במצוקת בלמים, איבד את ג'ואל אבו חנא שנפצע, עם חשש לקרע ברצועות, ופינה את מקומו לעופרי ארד.
בתחילת המחצית השנייה, זהבי נכנס לנעלי המבשל וסידר למואנס דאבור את ה-0:2 בדקה ה-49, אך לאחר מכן נראה שהנבחרת בעיקר הורידה הילוך, ולמעט ניסיונות קלושים של המחליפים גדי קינדה וליאל עבדה לבעוט לשער, היא לא ממש הייתה קרובה לכבוש את השלישי.
וכמו מערך שלושת הבלמים של רוטנשטיינר, נראה שיש מסורת אחת שנבחרת ישראל מתעקשת להמשיך לשמור עליה ויהי מה. עמוק בתוספת הזמן, עבירה מיותרת באזור הרחבה של אופיר מרציאנו הובילה לכדור חופשי. דן ספטארו הגביה, יון ניקולאסקו עלה לנגוח, וישראל ספגה, איך לא, במצב נייח.
עם הניצחון של סקוטלנד על איי פארו במשחק המקביל, היא המשיכה לשמור על פער ארבע הנקודות מישראל שבמקום השלישי, ורק תסריט חריג בהחלט יצליח להוביל את רוטנשטיינר במקום השני. ב-12 בנובמבר, ישראל תתארח אצל אוסטריה בקלגנפורט, ושלושה ימים לאחר מכן היא תחתום את הקמפיין עם משחק ביתי נגד איי פארו. מנגד, הסקוטים יתארחו אצל מולדובה ויארחו את דנמרק.
