עוד קמפיין של נבחרת ישראל הסתיים ללא שום בשורה חדשה. גם הפעם, כמו ב-51 השנים האחרונות, לא הצלחנו להעפיל לטורניר גדול. ארבעה ניצחונות, תוצאת תיקו אחת וארבעה הפסדים - זה המאזן של הנבחרת בקמפיין הנוכחי. עד שייבחר מאמן חדש, זמן טוב לסכם את הקמפיין מבחינת ציונים, כשרק מי ששיחק מעל 90 דקות במצטבר ומעלה זכה לציון.
אופיר מרציאנו: בדרך כלל, שוער שסופג 19 שערים ב-9 משחקים בקמפיין לא יכול לקבל ציון טוב, אבל מרציאנו, שלא משחק בפיינורד, יכול לסמן "וי" גדול מבחינתו על קמפיין מוצלח. הוא היחיד שלא הפסיד דקת משחק ובלעדיו הנבחרת הייתה סופגת כמות גדולה יותר של שערים. משחק הרגל טעון שיפור, אבל בסך הכל הוא נקודת אור. ציון 7
אלי דסה: המגן הישראלי הכי טוב שיש לנו, שמע אפילו מאנדי רוברטסון שקשה להתמודד איתו. המעבר להולנד שיפר את דסה בכל האספקטים. העובדה שאין לנבחרת מגן שני ראוי, גרמה לו להמשיך לשחק גם על אדים שגרמו לו להיראות לפעמים פחות מרוכז. ציון 6
חאתם עבד אלחמיד: אם לא הרגישות בברך, אלחמיד כנראה היה משחק לאורך כל הקמפיין. מבחינת עוצמות ומהירות, הוא עומד בסטנדרטים האירופאים. לפעמים שוכח שהוא קודם כל מגן ומנסה להציל את המולדת. ציון 5
איתן טיבי: החל את הקמפיין כבאנקר בהרכב, אבל כנראה הגיל כבר עושה את שלו. טיבי ייזכר כאחד מבלמי הנבחרת הטובים בעשור האחרון, אבל הקמפיין הזה הוכיח שהוא צריך לפנות את הבמה לאחרים. ציון 4
ניר ביטון: כמו אלחמיד, גם ביטון שחקן פציע. בניגוד לשנים הקודמות, העונה הוא זוכה ליותר קרדיט בסלטיק וזה בה לידי ביטוי גם בפחות פציעות וגם בכושר שלו בנבחרת. מביטון ציפינו ליותר מבחינת אנרגיות ומנהיגות, אבל אי אפשר להפיל עליו את כל תיק ספיגת השערים. ראוי להמשיך להוביל את הנבחרת גם בקמפיין הבא. ציון 5
אוראל דגני: שחקן בית"ר ירושלים פתח ארבע פעמים בקמפיין. בניצחון הגדול על סקוטלנד בארץ הוא היה נהדר, בשניים נוספים הוא הוחלף. לצד רגעים טובים היו גם מעידות שלא מתאימות לשחקן ברמתו ובגילו, כולל האיבוד בשער השני של איי פארו הערב. ציון 4
סאן מנחם: "באנקר" של ווילי בעמדת המגן השמאלי. בקמפיין הזה, בניגוד לקודמים, הפך לשחקן הרכב קבוע. עומס המשחקים של מכבי חיפה השפיע עליו גם בנבחרת. הוא הוחלף חמש פעמים ואם היה מגן שמאלי בכושר טוב על הספסל, ייתכן והיה מאבד את מקומו בחלק מהמשחקים. ציון 5
ג'ואל אבו חנא: שותף בשלושה משחקים בקמפיין. פעמיים נגד מולדובה, ופעם אחת נגד דנמרק בארץ - אז פתח כמגן שמאלי ועשה את כל הטעויות האפשרויות לפני שהוחלף במחצית. עוד לא מספיק משופשף כדי להיות דומיננטי בנבחרת. ציון 4
איאד אבו עביד: לא היה בתמונת הזימונים, אבל בשל בעיית פציעות קיבל קרדיט ובחלק מהמשחקים גם הוכיח את עצמו - בעיקר בעוצמות ובמהירות. בכדורגל המודרני, בלם חייב לדעת גם להוביל כדור וגם לנהל משחק - ובזה הוא לוקה. מאוד. ציון 5
עופרי ארד: חודשים לא פשוטים עברו על ארד, שנתן את כל כולו לנבחרת גם כשאביו היה על ערש דווי. היו לו סיבות טובות לא להיות מפוקס בקמפיין הזה, אבל כמו כל הבלמים הוא לא הבריק. ציון 5
ביברס נאתכו: הקשר רגיל להגיע לנבחרת עם לא מעט משקולות על הגב וטונות של ביקורות ברקע. הקמפיין הזה היה לא רע עבור קפטן הנבחרת, שגם כבש וגם בישל. נכנס בצדק לרשימה מכובדת של ששת השחקנים שרשמו הכי הרבה הופעות במדים הלאומיים. ייזכר כמו רבים שניסו ולא הצליחו להביא אותנו לשום מקום. ציון 5.5
מוחמד אבו פאני: חמש פעמים נכנס כמחליף ובחלק מהמשחקים הכניס משב רוח מרענן ואנרגיות שהיו חסרות לנבחרת. לאבו פאני יש כשרון גדול, אבל לפעמים יש תחושה שהנבחרת פחות מעניינת אותו ובמכבי חיפה הוא היה עולה לשחק למרות כאבים בברך. ציון 5.5
דור פרץ: פתח את הקמפיין מצוין, כבש שלושה שערים ונדמה היה שמתמודד עם הציפיות שתלו בו. דווקא במשחקים האחרונים נדבק בחולשה של היתר. ועדיין, אין תחליף לדקות משחק וכשפרץ לא משחק באופן קבוע באיטליה - זו בעיה. גם שלו, גם שלנו. ציון 6
דן גלזר: אם נשאיר לרגע את התבוסה לדנמרק בחוץ בצד, שגם הוא וגם יתר השחקנים היו מתחת לכל ביקורת, מקומו של גלזר בסגל. בשלושת המשחקים בהם שותף, לצערנו ולצערו, הוא לא הזכיר את גלזר שזכה בתואר שחקן העונה. ציון 5
נטע לביא: היה אמור להיות בקמפיין הזה יותר דומיננטי, אבל בגלל פציעה נשאר בחוץ. שותף בשלושה משחקים, בשלושתם נכנס כמחליף ולא הטביע חותם כפי שמצופה מקפטן מכבי חיפה. ציון 5
מנור סולומון: לזכותו ייאמר שווילי עשה לו עוול כשנתן לו את המפתחות במרכז ולא באגף, שם היה יכול לנצל טוב יותר את האחד-על-אחד שלו. סולומון הוא העתיד שלנו. כבש שני שערים והיה דומיננטי בשני משחקים בלבד. לא מספיק. ציון 5.5
מואנס דאבור: כמעט כל חלוץ בעולם היה חותם עכשיו על שישה שערים בקמפיין בינלאומי. כשדאבור כבש, הנבחרת ניצחה. חלוץ הופנהיים לא רווה נחת מהקהל בעקבות הפוסט שהעלה שכמעט גרם לסילוקו מהנבחרת. לזכותו ייאמר שהוא לא נתן לבלאגן מחוץ למגרש להשפיע עליו על הדשא. ציון 7
ערן זהבי: רק פציעה היתה יכולה לעצור את ערן זהבי. הכוכב הישראלי, שניפץ את שיא השערים שהחזיק 44 שנים והפך לגדול הכובשים בתולדות הנבחרת, ימשיך לקמפיין נוסף. מפחיד לחשוב מי יכול להיכנס לנעלים של זהבי אחרי שיפרוש, אבל בינתיים בואו נמשיך ליהנות ממנו כל עוד אפשר. שלושער אחד, צמד אחד ועוד שלושה שערים ב-9 משחקים. האחרון שאפשר לבוא אליו בטענות. ציון 8
שון ויסמן: תשעה משחקים, שישה מהם נכנס כמחליף, שני שערים ובעיקר עבודת הגנה. מוויסמן, שעושה חיל בוויאדוליד, אנחנו מצפים ליותר. ברוטציה הוא חילוף ראשון אחרי זהבי ודאבור ולא שחקן מוביל כמו בספרד, וזה בא לידי ביטוי בשפת גוף. ציון 5
ווילי רוטנשטיינר: מלכתחילה המינוי שלו נעשה בחטא. על אף ניצחון גדול על אוסטריה בבית וקמפיין מתוזמן של שחקנים בעדו, רוטנשטיינר נכשל במבחן התוצאה ולא הצליח לקחת אפילו נקודה אחת מול הקבוצות שמעלינו במשחקי החוץ. מצד אחד, בתקופתו ערן זהבי פרח ואין עוררין שיש לו ידע והוא מבין את המשחק, אבל ניהול הסגל, קיבעון השיטה, הספיגות בדקות סיום, ההתעלמות מרפאלוב ואפס הוורסטיליות - פגעו בנבחרת. הוא לא הצליח להשפיע על המשחק במהלכו וחמור יותר, לפעמים השפיע לרעה עם החילופים שעשה. ציון 3
לואי טאהא, ליאל עבדה, סוף פודגוראנו, עמרי גנדלמן,דולב חזיזה, גדי קינדה, עומר אצילי ואופיר דויזאדה לא שותפו מספיק כדי לקבל ציון.
