החשיפה כי שחקני נבחרת ישראל בילו עם נערות ליווי לפני המשחק מול דנמרק בפלייאוף מוקדמות היורו גרמה לחרושת של שמועות. כל מי שהיה חלק מאותה נבחרת הכחיש את המעורבות שלו והוועדה שהוקמה במטרה לגבש מסקנות לא הצליחה לבסס אשמה כך שאחרי רעש גדול, הסיפור הסתיים עם מכתב התנצלות וקנס קולקטיבי, ששולם מהפרמיות ששולמו לשחקני הנבחרת.
גם היום, 20 שנים אחרי, עדיין מדובר בפצע כואב עבור כל מי שהיה מעורב, ורובם מעדיפים לא לדבר על כך. אבל יש כמה שלא חוששים. עופר טלקר לדוגמא. "הפרשה נחרתה בזכרון של אנשים", הוא אומר לערוץ הספורט, "זה מעולם לא הוכח, אף אחד מעולם לא הודה בה".
למרות הממצאים והפרסומים, טלקר מטיל ספק אם היתה בכלל פרשה: "אני לא הייתי שותף לשום דבר, אין לי מושג מה שהיה. זאת אגדה שרצה, אף אחד לא אישר אותה ובדק אותה. לא תפסו אף אחד. מישהו חושב שהכל קרה, אני לא. אם היה זה היה קורה בימינו, הבאז היה גדול יותר. סיפורים כאלה קורים בעולם כל הזמן".
בכלל, טלקר טוען כי אנחנו צריכים להסתכל קדימה: "אנחנו צריכים להפסיק לדבר על העבר ולבחוש בנבחרת של לפני 20 שנה, צריך להמשיך לנסות ולא להתאכזב. יש תחושת פספוס וזה לגיטימי. נפלנו בדברים הקטנים. צריך לעשות סטופ ולהמשיך הלאה. אנחנו יכולים להעפיל לטורניר גדול בקרוב. הבאנו שיטות חדשות, צוות זר, אנחנו צריכים הרבה מזל והגרלה טובה".
עוד הוסיף מגן העבר, שמאמן כיום את מכבי שדקות בליגה ב': "אנחנו צריכים לאהוב את השחקנים ואת הכדורגל שלנו. יש המון דברים לשפר. אמרו שאין מתקנים בארץ והם השתפרו, אמרו שאין לנו שחקנים באירופה והיום חצי מהשחקנים משחקים באירופה. צריך לנסות ולהעפיל. יכול להיות שלא נעלה לעולם, אבל זה מה שיש. הביאו אוסטרים, דני, אולי עוד מעט יביאו הודי. כולנו בתוך הביצה, אנחנו עושים הכל וזאת הנבחרת שיש לנו. אני רואה התקדמות".
ואיך אפשר בלי השאלה הנצחית: האם יש לערן זהבי מקום באותה נבחרת של 1999. את דעתו של אלון מזרחי כולם יודעים, אבל טלקר חושב מעט שונה: "לערן זהבי יש מקום בנבחרת שלנו. הוא תותח כדורגל, אישיות, שובר שיאים. במקום מי? אני לא יודע. הוא אחד השחקנים הכי גדולים שהיו פה אי פעם".
