רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה עורך לעצמו חשבון נפש בכל לילה. רגע לפני שהיה שוכב לישון, ישב הרב בחדרו, עיין במעשיו ודקדק עם עצמו כחוט השערה. אם מצא פגם במעשים שעשה באותו יום, היה הרב מתוודה ושב בתשובה. כך, מדי לילה שמעו אותו בני ביתו מדבר עם עצמו. "לוי יצחק לא יעשה כך שוב", היה אומר לעצמו אחרי שמצא חטא במעשיו. "אבל גם אתמול אמרת כך", היה ממשיך הרב לדבר עם עצמו. "נכון", המשיך וענה, "אבל הפעם אני מתכוון לכך באמת".
יום כיפור מוזכר בתורה כיום צום ועינוי הנפש. זה היום בו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר לעם ישראל שחטאם הגדול נסלח. מאותו יום, כיפור נעשׂה לנצח יום תשובה. יום בו מצמצמים את כל העינוגים ומתמקדים באמירת וידוּיים. כלומר, הודאה בחטאים וחיפוש תשובה לגביהם.
בעוד יומיים, נבחרת ישראל תפגוש את אוסטריה, למשחק שעשוי לקבוע את עתיד הקמפיין הנוכחי שלנו. אם נפסיד, הלך עוד קמפיין. אם ננצח, נחיה עוד קצת בנדמה לי עד שיילך עוד קמפיין. ובמילים אחרות: הגיע הזמן שנפסיק לעבוד על עצמנו. המשחק מול אוסטריה לא באמת ישנה. לא לגבי היורו הנוכחי, וחשוב מכך, לא לגבי עתיד הכדורגל הישראלי.
לנצח את אוסטריה אומנם יוסיף לתחושת הגאווה הלאומית ויישכר אותנו לכמה ימים, אבל צריך כאן יותר מעוד ניצחון מול נבחרות מהדרג השני והשלישי של אירופה, כדי לשנות כיוון באמת ולהעפיל שוב לטורניר גדול.
לא, אני לא פסימיסט חסר תקנה, או עוד עיתונאי מתוסכל שמחפש את הרע. אני פשוט אדם מציאותי שמבין כי על מנת שניצחון מול אוסטריה יהיה בעל משמעות אמתית, צריך שהכדורגל הישראלי יעבור חשבון נפש עמוק, הכרה בחטאיו ובעיקר ימצא תשובה.
אלה הם החטאים הפחות ידועים ולעוסים של הכדורגל הישראלי, והתיקון שלהם:
ביום חמישי הרצוג יעלה לקרב עם שחקניו במולדתו כדי לנסות ולעשות את הבלתי ייאמן. ספק אם הוא יצליח, אבל אם נחזור לרגע לסיפור של הרב לוי יצחק מברדיטשוב, נבין שיש בו עוד מוסר השכל אחד חשוב ששמרתי לסוף: למרות כל הנפילות, לעולם אל לנו להפסיק לנסות.
