בהליך הבנייה מחדש שעוברת הנבחרת כעת, אחת השאלות המרכזיות היא למי לתת את כפפות השוער הראשון. לא רק במשחק הערב (שבת) מול מקדוניה, אלא בשנים הבאות. על כל אחד מהשוערים המועמדים ישנן דעות שהתקבעו, סטיגמות והנחות. חלקן נכונות, אלא שכמו תמיד התדמית הציבורית והאמת לא בהכרח הולכות יד ביד. מבט על הנתונים הסטטיסטיים המלאים של שוערי הליגה בעונה שעבה מספק תמונה מלאה יותר, ואולי גם קצת מפתיעה.
הנתון החשוב ביותר, וזה שמאפשר גם לנרמל באופן יחסי את עניין טיב ההגנות, הוא יחס האיומים למסגרת לעומת הספיגות. נכון, חשוב לציין כי שוער שנבעטות לעברו בעיטות רבות מתעייף יותר במהלך המשחק, אך מצד שני שוער שנבעטות לעברו מעט בעיטות באופן עקבי, מושפע יותר מיום רע אחד. כמו תמיד בסטטיסטיקה, האמת נמצאת לאורך זמן – ולכן הבדיקה מדברת על כלל העונה שעברה.
דודו גורש, שנופה מהנבחרת לאחר שאיבד את מקומו בהרכב של הפועל באר שבע, הוא השוער המצליח ביותר בתחום זה. למעלה מ-7 בעיטות למסגרת נדרשות כדי להכניע אותו. יואב ג'רפי הצעיר, שנעדר מהנבחרת הצעירה בעקבות שבר בידו, נמצא במקום השני כשהוא סופג רק לאחר 6.5 בעיטות למסגרת. לג'רפי, אגב, נבעטו במהלך העונה 183 כדורים למסגרת, לעומת 84 בלבד לעבר השער של גורש.
במקום השלישי נמצא גיא חיימוב, שנאבק עם גורש על אפודת ההרכב בב"ש. הוא ספג שער אחד ל-6.2 בעיטות למסגרת, כש-37 כדורים בלבד נבעטו לעבר המסגרת כשעמד בשער ושישה מהם חדרו לשער. במקום הרביעי נמצא השוער לעברו נבעטו הכי הרבה כדורים בעונה שעברה, אמיליוש זובאס – 505 בעיטות לשער, 202 מתוכן למסגרת, ורק 34 שערים – או שער אחת ל-5.9 בעיטות למסגרת. העונה, כשבבני יהודה משחקים לפניו שלושה בלמים ועם כדורגל מבוקר של יוסי אבוקסיס, ניתן להמר כי יספוג משמעותית פחות.
מיד אחריו, במקום החמישי ניצב שוער הנבחרת עמרי גלזר, עם ספיגה אחת ל-5.1 בעיטות למסגרת בכמות ממוצעת יחסית של 152 בעיטות למסגרת. אריאל הרוש נמצא במקום השביעי עם ממוצע של ספיגה אחת ל-4.9 בעיטות למסגרת. ממוצע דומה לזה של שוערי ליגה שמקבלים הרבה פחות קרדיט, כמו דני עמוס ומוחמד קנדיל, שסופגים אחת ל-4.8 בעיטות למסגרת, או רן קדוש עם ממוצע ספיגות של אחת ל-4.6 בעיטות למסגרת.
נתונים מפתיעים הם לגבי שוערי התל אביביות העונה – אריק ינקו ספג אשתקד כל 4.5 בעיטות לשער ופרדראג ראיקוביץ' כל 4.4 בעיטות לשער, כשנבעטה לעברו כמות נמוכה יחסית של 115 בעיטות לשער. גם בוריס קליימן, שנמצא בסגל הנבחרת, ממוקם בתחתית רשימת השוערים כשספג שער אחת ל-4 בעיטות למסגרת.
הנתון של ראיקוביץ' מפתיע במיוחד, היות והוא מלך שוערי הליגה לאחר ששמר על רשת נקייה 16 פעמים בעונה שעברה. סגנו הוא קליימן, ששמר על רשת נקייה 15 פעמים. במקום השלישי אריאל הרוש, עם 14 משחקים ללא ספיגה. מה ניתן להסיק מכך? שהם, והקבוצות שלהם, נשברו בקלות לאחר השער הראשון שספגו בכל משחק. לעומתם דודו גורש שמר על רשת נקייה רק 10 פעמים וגיא חיימוב רק 9 פעמים, אך שניהם בצמרת טבלת יחס הבעיטות למסגרת לעומת ספיגות, ולא סתם קבוצתם גם סיימה את העונה במקום הראשון.
בסטטיסטיקה שמרכזת מנהלת הליגה נעשית הפרדה בין הצלות של שוערים לבין כדורים "פשוטים" יחסית לעצירה שהלכו למסגרת. שם בבירור נמצא אמיליוש זובאס עם 4.3 הצלות למשחק. מיד אחריו יואב ג'רפי עם 3.7 הצלות למשחק ובמקום השלישי רן קדוש, שירד ליגה עם הפועל כפ"ס ולפחות על פי הסטטיסטיקה, לא באשמתו - נתון שיכול לעניין גם את ניר קלינגר, מאמנו בהפועל חיפה, שם הוא משמש כשוער שני העונה. איתמר ניצן מקרית שמונה רשם 3.4 הצלות למשחק.
מבין שוערי הנבחרת כיום, מוביל עמרי גלזר עם 3.1 הצלות למשחק, כשהרוש מיד אחריו עם 3 הצלות למשחק. בוריס קליימן רשם רק 2.2 הצלות למשחק. במכבי תל אביב ודאי יופתעו לגלות כי פרדראג ראיקוביץ' רשם שתי הצלות למשחק בלבד, בדיוק כמו מחליפו דניאל ליפשיץ.
במשחקי נבחרת, בהם לרוב אין מקום לטעויות כי טורנירי המוקדמות קצרים, חשוב לראות את כמות הטעויות שהובילו לספיגות. גם כאן שוערי ב"ש מובילים – דודו גורש וגיא חיימוב עשו כל אחד רק טעות אחת שהובילה לספיגה, כשגם אוהד לויטה רשם טעות אחת בלבד. ראיקוביץ' לעומתם רשם 4 טעויות שהובילו לשער, גלזר 8, הרוש 10 ובוריס קליימן טעה הכי הרבה בליגה – 11 טעויות שהובילו לשערים.
לזכותו של קליימן צריך לציין כי הוא במקום הראשון בליגה גם בפעולות הגנתיות טובות – 145 כאלו הוא רשם בעונה שעברה. הרוש נמצא במקום הרביעי עם 118 פעולות הגנתיות טובות. ראיקוביץ' נמצא במקום החמישי עם 115 פעולות הגנה מוצלחות. גלזר עם 80 פעולות הגנתיות טובות, בדיוק כמו יואב ג'רפי. גורש עם 51 וחיימוב עם 43 בלבד.
נתון נוסף בו אפשר להתחשב בנבחרת הוא אופי המשחק של הנבחרת, בהתאם ליריבה. ניתן לראות כי קליימן והרוש שיחקו בקבוצות שנטו לשחק עם הגנה שעמדה נמוך באופן יחסי, ולכן רשמו ממוצע מרחק נמוך למשחק – הרוש רשם 3.3 ק"מ למשחק, קליימן 4.2. גלזר לעומתם נאלץ לצאת יותר משטח הרחבה שלו ורשם 5.3 ק"מ למשחק – הכי הרבה בליגה יחד עם דניאל ליפשיץ. גם פרדראג ראיקוביץ' נמצא כמובן בצמרת עם 4.7 ק"מ, בדיוק כמו דודו גורש.
אם בונים על יציאה מהירה למתפרצות, ניתן להתחשב גם באחוז דיוק המסירה של השוערים. למרות זאת, הסטטיסטיקה כאן לא תלויה בשוערים בלבד, בעיקר כשמדובר בכדורים ארוכים. ניתן לראות גם שקבוצות הצמרת נוטות יותר להניע כדור כבר מהשוער לבלמים, לעומת קבוצות התחתית בהן השוערים לרוב בועטים כדור אל מעלה המגרש.
כל שלושת שוערי הנבחרת צמודים אחד לשני בטבלה זו עם 70% דיוק במסירות ארוכות. יואב ג'רפי במקום השני בליגה במדד זה יחד עם זובאס ודלה איינוגבה עם 76% הצלחה בכדורים הארוכים. במקום הראשון דני עמוס עם 79% הצלחה.
בהסתכלות על מסירות ככלל, דודו גורש מוליך את הליגה עם 87% דיוק במסירה, כשקצת יותר משני שלישים מהמסירות שלו היו קצרות. גלזר עם 82% דיוק, אבל למעלה כ-60% מהמסירות שלו היו ארוכות. קליימן עם 81% דיוק, אך אצלו כ-60% מהמסירות היו קצרות. אריאל הרוש עם 76% דיוק, אך כ-65% מהמסירות שלו היו כדורים ארוכים.
