יש לי הרבה מה לכתוב על נבחרת ישראל וזה יגיע בהמשך, אבל לא אוכל שלא להתייחס תחילה לקריאות הגזעניות נגד שחקן נבחרת ישראל, מוחמד אבו פאני, במשחק רשמי כשהוא מייצג את המדינה. יש עדיין ביציעי אצטדיוני הכדורגל גזענים ברמה הכי נמוכה שיש, שגרמו לשחקן נבחרת להתפרק בחדר ההלבשה ולזעזע את כל השחקנים, הצוות המקצועי, ראשי ההתאחדות לכדורגל ואין לי גם ספק שגם את רבים מאוהדי הכדורגל.
במה חטא מוחמד אבו פאני? האם פעם התבטא נגד מדינת ישראל? מה חטאו, שהוא נולד במדינה שלנו להורים ערבים? מה הוא עשה לכם, חבורה של מטונפים? קרה משהו בשנים האחרונות לאוהדי הכדורגל בישראל. זה בא לידי ביטוי באהדתם לקבוצות שלהם, ועם הפוזיציה הזאת הם מגיעים למשחקי נבחרת ישראל. אין להם עניין אם הנבחרת תצליח או לא, יש להם עניין לקלל את היריבים שלהם מהליגה. זה קרה לא מעט פעמים לשחקני נבחרת בשנים האחרונות והשיא הוא להביא לאצטדיון את הגזענות.
הפעם זה היה מוחמד אבו פאני, שחקן מצוין שעזב עכשיו את מכבי חיפה אחרי שלוש אליפויות רצופות ו"שומו שמים" הוא גם ערבי, אז זה יותר מדי לגזענים. אין לי ספק שאחד השיקולים של אבו פאני לעזוב את ישראל ולשחק בחו"ל, בהונגריה, גם כשהיא לא מהליגות הגדולות באירופה, היא העובדה שהוא כבר לא יכול לסבול יותר את הגזענות בישראל. זה קרה לו לא מעט פעמים, כמה אפשר לשמוע "אבו פאני מחבל"? די, זה נמאס לו וזה נמאס גם למואנס דאבור. אם על דאבור היו חילוקי דעות על דברים שכתב, אצל אבו פאני לא היה כלום.
אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שאין אחדות ביציעים לטובת נבחרת הכדורגל, שם כל אוהד יכול לפרוק מה שיוצא לו מהפה. נבחרת ישראל תצליח או תכשל, זה לא מעניין, העיקר זה לקלל שחקן שלא אהוב עליהם ובכלל לא מעניין את אותם אוהדים שגם השחקנים הערבים באים לנבחרת להילחם ולעשות הכל על מנת לנצח, כמו חבריהם היהודים.
איפה אוהדי הכדורגל של נבחרת ישראל ואיפה אוהדי הנבחרות בעולם? די נמאס. נמאס כי גם אין פתרון ואני לא יכול לחנך את אוהדי הכדורגל, הדבר היחיד שצריך להזכיר, שאנחנו חיים במדינה שעל פי החוק קריאות גזעניות הן עבירה פלילית, אבל בימים קשים אלה, זה יהיה יותר מדי בשביל משטרת ישראל גם לעצור גזענים ביציעים. כמה חבל, כמה עצוב. ואני, כאוהד נבחרת ישראל ורוצה בהצלחתה, מתנצל בפני מוחמד אבו פאני.
ובמעבר חד למה שראינו בשני המשחקים האחרונים של נבחרת ישראל - הנבחרת משחקת רע, אפילו רע מאוד. שני המשחקים האחרונים נגד בלארוס ואנדורה היו מהחלשים ביותר שאני זוכר והיו הרבה מאוד משחקים גרועים של הנבחרת לדורותיה. מדובר ביריבות שעל הנייר פחותות מאיתנו והדבר היחיד שיצא טוב משני המשחקים הן שש הנקודות. אבל עם יכולת כל כך חלשה הסיכוי לא טוב להמשך, גם כשעכשיו אנחנו במצב לא רע בכלל בבית ממנו עולים שתי נבחרות.
נכון לעכשיו, היריבה העיקרית שלנו היא רומניה, איתה נתמודד בחודש ספטמבר בבוקרשט. בשני המשחקים הגיעה הנבחרת לא מוכנה, לא מאומנת, ויצאה במזל גדול כמו בשני השערים שהבקיעה הנבחרת נגד בלארוס. ללא שיטה, ללא תחכום, ממש כלום ושום דבר. אני מנסה לציין באופן מיוחד שחקן כלשהו ולתת לו את הקרדיט שהוא התעלה על האחרים ואני מאוד מתקשה. אז היה לנו קצת דולב חזיזה, קצת מנור סולומון, קצת אוסקר גלוך וקצת רוי רביבו. תסכימו איתי שזאת ההוכחה שזה רע וזה מעט מדי. נכון, יש שחקנים טובים ומוכשרים לנבחרת ישראל, אבל זה בא לידי ביטוי במשחקים בקבוצות שלהם, בנבחרת ממש ממש לא.
כרגיל הנבחרת ממשיכה לספוג, זה המשחק ה-19 ברציפות שהיא סופגת ונתחיל עם הבלם רז שלמה שכמעט הפך לדמות הטראגית עם שער כל כך מיותר באשמתו. שלמה הוא לא מסוג הבלמים ששיחקו בנבחרת ישראל בעבר. הוא לא רק בלם שמתגונן, הוא טכני מאוד, מוציא התקפות קדימה, שתי רגליים שוות, אבל אובר הביטחון שלו גורם לו בלא מעט משחקים גם בקבוצתו מכבי נתניה וגם בנבחרת ישראל לספוג שערים ממש שטותיים ואתמול הוא ניצל מכותרת "רז שלמה נתן ורז שלמה לקח". ככה הוא לא יוכל לעשות את קפיצת המדרגה, עם כל הכבוד שהוא טכני וכבש אתמול שער נהדר, מבלם הציפייה היא קודם כל להיות אחראי כי הוא השחקן האחרון ואם לא ישפר את הדבר החשוב ביותר לבלם, האחריות, הוא לא יגיע רחוק.
אבל מאחר שאנחנו לא מתעסקים עם נבחרת הטניס שלנו ששם כל אחד לעצמו, בנבחרת הכדורגל כל המערכים וכל השחקנים חייבים להשתפר אם הם רוצים להיות ביורו בגרמניה בדיוק בעוד שנה. אני מפריד מכולם את השוער עמרי גלזר, אליו אין לי רבע טענה. נכון לעכשיו אין קרדיט למאמן אלון חזן על היכולת של הנבחרת שלנו. אני מאוד אהבתי את המינוי שלו ושל יוסי בניון כמנהל המקצועי של נבחרת ישראל. לראשונה, שני שחקני נבחרת בעבר קיבלו את המושכות, החלטה מרעננת. אולם אחרי מה שראינו עד עכשיו בארבעה משחקים, כל מה שקשור ליכולת של הנבחרת זה נראה רע מאוד.
עד עכשיו עושה רושם שאנחנו בנויים על הברקות של השחקנים הכי מוכשרים של הנבחרת כגון מנור סולומון, ליאל עבדה ואוסקר גלוך. ללא ההברקות שלהם, לנבחרת ישראל יהיה קשה מאוד להבקיע מול כל נבחרת ואתמול קיבלנו טעימה בזכות השער של מנור סולומון. ליאל עבדה היה חלש נגד בלארוס והחליף אותו אתמול דולב חזיזה. שחקנה של מכבי חיפה שחקן סופר מוכשר אבל רק אם הוא יחשוב כדורגל מכיוון שיש לו יותר מדי שטויות בראש, הרבה מניירות, הרבה הצגות. ככה קשה להצליח בנבחרת. במכבי חיפה זה עובד טוב מול הקהל שלך, מול השופטים שעושים לו חשבון ומול הגנות פחות טובות, לנבחרת ישראל צריך לתת יותר.
בנוסף, תמוה הסיפור של אוסקר גלוך שהוחלט שלא ישחק במונדיאליטו ולמרות זאת לא פתח בשני המשחקים האחרונים. גלוך זה השחקן הכי מוכשר ומסוכן מבין קשרי הנבחרת, הוא ומנור סולומון הם היחידים היום שצריכים לשחק את מלוא 90 הדקות, מהם תבוא הפעולה הגאונית שתנצח לישראל את המשחק. אז אם הנבחרת מבוססת על הכישרון ולא על טקטיקה מיוחדת, אלון חזן חייב להשאיר אותם על המגרש 90 דקות, בדיוק כמו שכתבתי בעבר על אייל ברקוביץ' וחיים רביבו.
אגב רביבו, הפעם הבן רוי, יופי של שחקן, מלא ביטחון. מצאנו מגן שמאלי להרבה שנים לנבחרת. מצד השני הקפטן אלי דסה לא טוב ובירידה גדולה. מאז עזב לשחק ברוסיה, לא זכור לי משחק אחד טוב ומיוחד שלו. שחקנים יותר מנוסים ואחראים ומנהיגים כמו אלי דסה, דור פרץ, נטע לביא, ואבו פאני, חייבים להגיע לכל המשחקים בכושר טוב.
כרגע מבחינת ניקוד אנחנו במצב טוב, אך בשום אופן לא ביכולת. אלון חזן ויוסי בניון ימדדו בתוצאות, כל עוד אנחנו בתמונה ויש סיכוי להגיע ליורו, אין בעיה, אבל אם חלילה בגלל יכולת לא טובה לא נגיע ליורו בהזדמנות הבלתי חוזרת שקיבלנו, יוסי בניון ואלון חזן יצטרכו לתת לא מעט הסברים. גם עכשיו יש הרבה שאלות לשניים, אבל כמי שטוען כל הזמן "מבחן התוצאה", בינתיים השניים במצב לא רע בכלל.
לא התפלאתי מהשמחה המופרזת של בניון עם כיבוש שער הניצחון של אוסקר גלוך נגד בלארוס, זאת הייתה שמחה של זכייה ביורו, לא פחות. אבל אם אני מנסה להכנס לרגשות של בניון, אני מבין מה עובר עליו, איזה לחץ מטורף בעקבות מספר החלטות שלא התקבלו יפה ע"י חלק מהציבור. בספטמבר מחכה לנו המשחק הכל כך גורלי נגד רומניה, עד אז שחקנים יכנסו לכושר טוב יותר בקבוצותיהם, נהיה חייבים אותם בכושר מצוין, במיוחד את מיגל ויטור שיכול מאוד לעזור למשחק ההגנה שלנו.
אם זה היה תלוי בי, גם ערן זהבי ודיא סבע היו בהרכב אם כמובן יהיו בכושר טוב בספטמבר. וזה הדבר שהכי מפריע לי, שאגו ולא חשוב של מי, בא על חשבון הנבחרת שבהחלט יכולה הפעם לעשות את זה.
לעניין הציונים של נבחרת ישראל בשני המשחקים, תהיה לי חלוקה ברורה וכוללת:
המאמן אלון חזן - 5.
עמרי גלזר, מנור סולומון, אוסקר גלוך, דולב חזיזה, רוי רביבו ושון גולדברג - 6.
כל היתר- 5.
