"המטרה לעלות ליורו", כך הצהיר בצורה חד משמעית, המנהל הטכני של נבחרות ישראל, ווילי רוטנשטיינר בראיון ל'מגרש פתוח' לפני כשבועיים. המוקדמות שייפתחו ב-21 למארס, באצטדיון סמי עופר במשחק מול סלובניה יהיה המבחן האמיתי של הצוות האוסטרי רוטנשטיינר והרצוג.
עד עכשיו הם זכו לביקורת, אבל גם באותה נשימה הוזכרה ובצדק העובדה כי קיבלו את הנבחרת מאוחר מדי. יחד עם זאת, עכשיו, בקמפיין הזה, כבר אין תירוצים. השניים מכירים את הכדורגל הישראלי, נמצאים כמעט בכל משחקי הליגה, המאמן אפילו טס ונפגש עם מספר ליגיונרים ובהתאחדות, על אף הבעיות שלה (אין יו"ר אחרי עזיבת שינו זוארץ. מ.פ), רוצים לראות את השינוי במוקדמות היורו.
ההגרלה על הנייר, אפשרית. הנבחרות שהוגרלו בבית הנבחרת מדרגים א' ו-ב' הן הנוחות ביותר, ולמרות שבדרגים הנמוכים, קיבלנו נבחרות איכותיות, עדיין התחושה שהבית של ישראל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
הבעיה של רוטנשטיינר, הרצוג ולמעשה של כולנו, היא העובדה כי השחקנים שהוכיחו את עצמם במשחקי הקמפיין האחרונים של ליגת האומות, לא נמצאים בכושר שיא כפי שהיו.
מאז ה-11.11.2018, למעלה משלושה חודשים, ערן זהבי לא שיחק משחק רשמי בליגה הסינית ואליו חברו העונה דיא סבע, עוד אחד מהשחקנים שהרצוג אמור היה לבנות עליהם.
השוער הראשון של הנבחרת, אריאל הרוש, שסיפק הופעות טובות בקמפיין ליגת האומות, לא משחק בב"ש. ואם זה לא מספיק, אז גם המצב של יתר שחקני ההרכב שפתחו ב-3:2 לסקוטלנד, לא מזהיר. קצת פחות מחודש לפני, תמונת מצב עגומה:
אריאל הרוש: רוטנשטיינר והרצוג מחמיאים לו בלי סוף, אבל השוער איבד לאחרונה את מקומו בהרכב של הפועל ב"ש לאוהד לויטה. למעשה, הוא לא שיחק מאז ה-19.1 בניצחון על מכבי פ"ת.
אלי דסה: המגן הימני של מכבי ת"א, שסירב לחתום על חוזה בצהוב וכיוון לאירופה, הוא אחד השחקנים הכי חשובים של הרצוג. הבעיה: פתח העונה רק ב-12 משחקי ליגה. המגן ראה לא פעם, בעיקר בגלל סירובו לחתום על חוזה ארוך, את מאוק קנדיל פותח על חשבונו ודי מוכיח את עצמו, מה שהקשה על דסה לייצר רצף.
שרן ייני: שחקן שזומן למפגש הקודם ברגע האחרון רק בגלל הפציעה של שיר צדק. ייני שומר על יציבות במרכז ההגנה של מכבי ת"א, שיחק את רוב המשחקים העונה ונחשב לבאנקר אצל הרצוג גם במפגשים הקרובים בקמפיין. יחד עם זאת, בשני משחקי הליגה האחרונים הוא לא נכלל בסגל עקב מחלה, כשבמשחק הגביע הוא כבר חזר ל-11.
לואי טאהא: נמצא בירידה ביכולת כמו כל ההגנה של הקבוצה שלו. סבל לאחרונה מפציעה טורדנית בשריר, שהגבילה אותו.
עומרי בן הרוש: חזר לחייך אחרי שעזב את מכבי חיפה. פתח טוב את העונה בבלגיה, אבל בחודש ינואר חלה ירידה ביכולת ולא שותף אפילו במשחק אחד. המגן חזר לקבל דקות בחודש האחרון אבל קבוצתו לוקרן, סוגרת את הטבלה בבלגיה וסיכוייה לרדת ליגה גבוהים מאוד.
טאלב טוואטחה: בהיעדר מגן שמאלי טבעי אחר, טוואטחה מקבל בנבחרת את הקרדיט. מתאמן ברמה הכי גבוהה שיש בגרמניה, אבל בבונדסליגה לא מקבל דקות. לבאנטה רצתה, מכבי חיפה גיששה אבל הוא רוצה אירופה. בינתיים, יש לו רק שלוש הופעות בליגה (האחרונה בנובמבר), מה שמרמז על כך שהוא לא מגיע בשיא כושרו.
בקישור ובהתקפה: זהבי לא בכושר, כיאל ונאתכו לא מקבלים קרדיט, דאבור מנצנץ מעל כולם
בקישור המצב לא יותר טוב. אם עד למשחק מול סקוטלנד, ביברס נאתכו היה בכושר ובירם כיאל שיגע את אנגליה והיה יותר ברוטציה בברייטון, היום התוצאה שונה. אפילו דור פרץ לא פעם ולא פעמיים מוצא את עצמו על הספסל במכבי ת"א, אולי רמז לכך שהוא עתיד לעזוב את הקבוצה בקיץ הקרוב לאתגר מעניין בליגה בכירה יותר.
דור פרץ: מי שסומן כיורש של טל בנין וגל אלברמן נבחרת ישראל מלא בכישרון, אבל נאלץ לקבל את החלטת איביץ' שמבצע רוטציה. נכון, ברוב המשחקים פרץ משחק ואף מגלה יכולת טובה, אבל לא פעם הוא רואה את המשחק מהספסל, כשאם נשווה את יכולתו לזו שבתחילת העונה, אפשר להגיד שראינו כבר גרסה טובה יותר של דור פרץ.
בירם כיאל: עד לא מזמן שחקן מן המניין בפרמיירליג. בתקופה האחרונה משחק בעיקר בגביע ולא נספר בליגה. נכון להיום יש לו 12 הופעות ושער אחד. בההופעה אחרונה, אי שם ב-19 בינואר, הוא רשם את ההופעה האחרונה שלו בפרמייר ליג, כשעלה ל-8 דקות מול מנצ'סטר יונייטד.
ביברס נאתכו: הקפטן של נבחרת ישראל ושיאן ההופעות בסגל הנוכחי. המעבר לאולימפיאקוס היה אמור להיות קסום עבורו, אבל עושה רושם שהמאמן ביוון פחות מתחבר אליו. נאתכו משותף אבל ממעט לפתוח בהרכב וכבש שער אחד ב-18 הופעות (האחרונה לפני כשבועיים).
ערן זהבי: סיים את הליגה בנובמבר. קיבל חבר חדש בדמות דיא סבע, אבל שניהם משחקים רק במשחקי אימון. זהבי, אחד מהכוכבים הגדולים של הכדורגל הישראלי, מגיע לפתיחת הקמפיין עם המון רעב להוכיח, אבל ללא כושר משחק.
מואנס דאבור: היחיד בסגל שבאמת מגיע בכושר שיא. המעבר לסביליה שייצא בקיץ והסכום הגבוה ששולם עליו לא משפיע על מי שאמור להוביל את הנבחרת. נגד סקוטלנד הוא לא היה בעניינים, אבל אם יש משהו להישען עליו מתוך ה-11 הללו, זה הכושר בו נמצא דאבור לקראת סלובניה וסקוטלנד.
מה עם יתר הסגל?
מבלי לדעת אילו שחקנים יזמן הרצוג ולבהסתמך על הסגל שזומן למפגש בגלאזגו, גם על הספסל אין יותר מדי נקודות אור. לצד משחקים גדולים, דני עמוס מבצע טעויות שעלו לנתניה העונה בשערים סתמיים ואף הוחלף במהלך העונה על ידי גולן אלקסקסי. גיא חיימוב הצליח לייצב את ההגנה של מכבי חיפה ועשוי לבוא בחשבון.
שיר צדק הפך ללא רלוונטי מאז הפיצוץ שלו עם ב"ש ורואה בעיקר את טאהא וחאתם עבד אלחמיד משחקים לפניו, כשבן ביטון לא מרשים כמו יתר חבריו. אעיד חבשי משחק בחיפה, אבל בנבחרת כשקיבל קרדיט, הוא לא היה מספיק טוב.
תומר חמד חזר מפציעה ארוכה וניתוח בקע, אלמוג כהן מנסה לשרוד עם אינגולשטאט בליגה השנייה בגרמניה, אייל גולסה פצוע, בעוד דן גלזר משחק אבל עדיין לא מרשים במיוחד. נקודת האור מגיעה מכיוונו של
מנור סולומון כבר קיבל דקות בשחטאר דונייצק ואמור להוביל בקמפיין הזה, אך השורה התחתונה היא בהחלט מדאיגה: נבחרת ישראל רחוקה מלהיות מוכנה לקמפיין המוקדמות שבפתח.
