רגע לפני סגירת הקלפיות, כשעם ישראל יסיים לממש את זכותו הדמוקרטית ויבחר מי יהיה המעודד הלאומי של בכדורגל, ערכנו תחקיר מעמיק כדי להכיר את שני המתמודדים ולחשוף את כל האמת עליהם. והיום – היעל.
היעל נולד לפני 35 שנים בעין גדי. כבר מגיל צעיר הוא חלם להיות כדורגלן ואפילו הצטרף לקבוצת הילדים המקומית. המאמן האגדי, גדי פטרושקה, מספר: "הוא היה כשרוני מאוד, שליטה בארבע רגליים, כוח מתפרץ. הבעיה היחידה שכל פעם כשהוא היה עולה לנגיחה הוא היה מפנצ'ר לנו את הכדור".
בצבא, היה פורץ דרך ואחרי מאבק עיקש וטענות לאפליה, הוא הפך ליעל הראשון ביחידת הכלבנים. לחברו ליחידה, הכלב מוקי, היו רק דברים טובים להגיד עליו: "בהתחלה הוא היה קצת חריג, אבל מהר מאוד גילינו שהוא חתיכת בן-כלבה. שאצלנו זה דבר טוב".
אחרי השחרור היעל נסע לטיול שורשים בספארי באפריקה, שם התנדב ועזר לגדיים יתומים. הוא גילה את חדוות הנתינה ומאז משקיע את כל כולו בעידוד אחרים ועשיית טוב.
כמו שאר היעלים, הוא טבעוני שאוכל רק עשבים ובמבות שזורקים עליו בחי כיף. בן דודו, צבי, מספר עליו שהוא חיה עם שאיפות גדולות: "מאז ומתמיד הוא רצה לטפס הכי גבוה שאפשר ולהגיע לפסגה. אני בטוח שהוא יוביל את הנבחרת להישגים חסרי תקדים".
גם ליריבים שלו יש בסופו של יום רק דברים טובים להגיד עליו. אלברט היעל: "נקלענו בעבר לריב על טריטוריה. הפסדתי לו בקרב נגיחות. אם יש דבר אחד שהיריבות של הנבחרת צריכות לדעת זה שאסור להתעסק איתו. יש לו ראש קשה".
לסיום, יעלה, אמו מסבירה למה צריך לבחור בו: "נכון, אני לא אובייקטיבית, אבל הוא המועמד הנכון. אני מבטיחה שאם תבחרו בו הוא יביא את הנבחרת ליורו בצרפת, ולי הוא יביא את הקרם פנים מהדיוטי פרי כמו שהוא הבטיח".
