מי שראה את יענקל'ה שחר אחרי המשחק, יכול היה לחשוב שנשיא מכבי חיפה יצא בזה הרגע ממערבון אמיתי. פניו אמרו הכול. פעמיים טעה טעות בלתי מוסברת: הראשונה שהעמיד בראש המערכת המקצועית שלו את אלישע לוי – מאמן שאינו מתאים לאופי, לתדמית ולרוח של מועדון כמו מכבי חיפה. הטעות השנייה הייתה שהאריך לו את החוזה.
בעונה שעברה, המחיר ששילם שחר היה נמוך יחסית – כדורגל עגום ואובדן גביע המדינה. אנחנו רק בתחילת העונה אמנם, אך אלישע לוי כמעט ועלה ליענקל'ה 14 מיליון ₪ והוא עוד יעלה לו בבושות רבות – וודאי בכל הקשור למשחקים בינלאומיים, זירה שעולה על לוי בכמה מידות.
תנו לגיא לוזון את אקטובה והוא כבר ידאג לעבור אותם מהבית, מבלי שיצטרך בכלל להגיע למגרש. כמה משמעותי המאמן במשחק הכדורגל – הבהיר לנו המשחק של חיפה מול הקבוצה הקזחית: מועדון גדול עם סגל שחקנים מפואר מול מועדון קטן עם סגל שחקנים בינוני עד גרוע. אבל שעל הקווים עומד גיבור "בית שאן סרט מלחמה" מול מאמן רוסי מתוחכם יחסית – עלול לקרות גם הבלתי יאומן.
גם ה-3:4 לא יכול להסתיר את הבושה הגדולה ואת אינספור המחדלים שנחשפו במכבי חיפה. אחרי 15 דקות, הבהירה אחת הקבוצות החלשות ששיחקו בישראל, כי אלופת המדינה – בבת עינו של הכדורגל שלנו באירופה – לא הוכנה כראוי בלשון המעטה, למשחק החשוב ביותר שלה.
גרוע מכך, גם אם קרה השוק וספגה חיפה שער – כיצד מתרחשת קריסת המערכות המביכה הזו? אילו היו שחקני אקטובה מעט יותר נועזים ופחות פחדנים ומופתעים מהמצב החלומי אליו נקלעו (0:3 בשליש הראשון של המחצית), תהיו בטוחים שגם הרביעי וגם החמישי היו מגיעים.
ואלישע? אתם ראיתם לבד: מבט הלום על הספסל, ישיבת קפאון ושידור של מסכנות וחוסר אונים. מזל שלצדו ישב גיורא אנטמן – אמנם בסך הכל מאמן השוערים, אבל מאמן מקלאס אחר שאסף את לוי וניסה להחזיר אותו לעניינים.
אם יש משהו שמאמן מכבי חיפה מתברך בו, זה מזל ובכמויות שאברם גרנט רק יכול היה לחלום עליה: אקטובה נסוגה ואפשרה לשחקני חיפה לחזור אט-אט למשחק. ההגנה הקזחית היא חלום לקבוצה היריבה: הרחקות שלומיאליות, שוער שלא קורא נכון את המשחק ובלמים איטיים ומסורבלים. תוסיפו לכך את מזג האוויר הקטלני וקשה להבין איך חיפה לא הבקיעה מול הקבוצה הזו במשחק הראשון ולא הביסה אותה בקריית-אליעזר ללא תנאי.
אחרי שחזרה למשחק, השאלה לא הייתה אם חיפה תצליח לעבור את היריבה החלשה שניצבה מולה, אלא מתי וכמה זה יהיה. אחרי שכבר הוביל 3:4, יכול היה לוי להקהות את מחדליו בכיבושים נוספים, אך הוא היה חייב להעניק לאקטובה צ'אנס נוסף בכך שביצע חילוף הגנתי – במקום לרמוס את היריבה התשושה והגמורה מנטאלית.
אסור שהמהפך הדרמטי שלעצמו, ישכיח את המחדל הגדול שהיה כאן. אין ספק שאם חיפה הייתה מודחת בבושת פנים מאירופה, הייתה חובה גלויה מצד שחר לפטר מחר בבוקר את המאמן שלו. בינתיים, הפיטורים יחכו לבושה הבאה וכמו שמכבי חיפה נראית – זו רק שאלה של זמן לצערי, עד שזה יגיע.