החלוץ עומר גולן יתחיל את השנה החדשה בבית שלו, עם המדים הכחולים שכל-כך הולמים אותי, אלו של מכבי פ"ת. אחרי שלוש שנים וחצי, מאבק עיקש ועתירה לפיפ"א הצליח עומר גולן, בעזרתם האדירה של שינו זוארץ ועמוס לוזון להתיר את חוזהו עם קבוצתו הבלגית לוקרן ולחזור הביתה כדי להתחיל ולשקם את עצמו ואת הקריירה שכמעט אבדה לו.
"קיבלתי סטירת לחי", אמר גולן כשנפגשנו לצילומים על חורבות אצטדיון האורווה אותו הוא מכנה כיום ה"חורבה". "היה מאוד קשה לקום בבוקר ולעשות את הכל כרגיל בידיעה שאני לא הולך לשחק" הוסיף.
"הרבה פעמים עשיתי את עצמי בסדר, חייכתי רק כדי לא להדאיג את האנשים הקרובים אלי, לא רציתי שידאגו לי. את הראש שמתי על הכתף של עמוס (לוזון) ושינו (זוארץ), רק הם ידעו מה באמת עובר עלי, היה לי מאוד קשה, אצלם התפרקתי ממש. הם ידעו לחזק אותי ובסופו של דבר הם ביחד עם עו"ד אפרים ברק הצליחו להוציא אותי משם".
כשהוא אומר "משם" מתכוון גולן ללוקרן שאת הרומן עם הקבוצה הזו החל ברגל ימין עם עתיד מבטיח. אחרי שנה וחצי הכל התחיל להידרדר, כמו כדור שלג, גולן מסביר: "דברים לא היו קשורים לכדורגל, מישהו רצה לשים לי רגל, מישהו שם רצה שאני לא אצליח והם עשו הכל על מנת לגרום לזה לקרות. אני שמח שהכל כבר מאחורי, אני מסתכל עכשיו קדימה ומוכן לשקם את עצמי".
על השאלה מדוע חזר לפ"ת כשהיו לו הצעות מהקבוצות הגדולות ביותר בארץ אמר: "היה לי חוזה במכבי פ"ת לשנתיים ומעבר לזה אני לא רואה את עצמי בארץ בשום מקום אחר. אני לא רואה את עצמי משחק נגד מכבי פ"ת ואני מאוד שמח על החזרה שלי. נכון שהתנאים הם שונים, אבל אני כאן כדי לקחת את מכבי פ"ת קדימה. אני חושב שמכבי פ"ת לא תישאר קבוצה בינונית לעד, יש לנו את היכולת ואת הסגל לקחת את הקבוצה קדימה לצמרת, כמו שהיה בשנים האחרונות".
החזרה של גולן למכבי פ"ת כמובן שמעלה חיוך אצל המאמן פרדי דוד שיודע כי מה שגולן מוסיף בחדר ההלבשה זה גם הרבה ביטחון לשחקנים הצעירים בסגל, "אני אוהב את המועדון הזה, זה הבית שלי ואני שם לי למטרה שנצליח ושנגיע לאירופה. אני מרגיש גאווה גדולה ושמח שיש לי את היכולת לחזור לבית שלי".
למרות החזרה, סרט הקפטן נשאר על זרועו של מוראד מגמאדוב, "יש לנו קפטן מצויין, הוא פשוט תופעה, כשכולם גמורים כבר מהחום ומהעייפות הוא ממשיך לרוץ וללחוץ ולכדרר, הוא משהו בלתי רגיל. אני גדלתי עליו, הוא היה השחקן שהערצתי, היו לי בחדר פוסטרים שלו על הקירות, בשבילי לשחק יחד איתו זה חלום שמתגשם", אמר גולן.
ההדחה מסגל קבוצתו כמובן שפגעה במעמדו בנבחרת ישראל, מהחלוץ המוביל והפורה ביותר בקמפיין האחרון הפך גולן לשחקן מחוץ לסגל של פרננדז: "הכי כואב לי שאני לא בנבחרת ואני אעשה הכל כדי לחזור לסגל. אני אוכיח שאני ראוי להיות בנבחרת".
אז גולן חזר מאירופה היישר למה שהיה פעם אצטדיון האורווה וכיום זה משטח חול גדול שבכל אחת מפינותיו עומדים עדיין עמודי התאורה ומציינים שכאן היה פעם מקום שבו שיחקו כדורגל. יש גם איזה כיסא או שניים שזרוקים באמצע המתחם, אבל מעבר לזה, למי שלא מכיר היטב את המקום, קשה להבין את ההיסטוריה שטומן בחובו המקום הזה.
"אני לא מאמין שככה זה נראה היום", אומר גולן כשהוא מביט בחול שלפניו, "אני זוכר כשהייתי בן 10, חיכיתי שיקראו בשם של בית הספר שלי כדי שנכנס לשחק", הוא מעלה זיכרונות מתוקים, "ברור שלקחנו אליפות כאן. מי שהיה מאמן שלי אז והביא אותי למכבי פ"ת היה אייל לחמן".
"אני לא זוכר את השער הראשון שלי כאן, אבל אני זוכר את השער שלי בדרבי - קיבלתי כדור והתקדמתי לתוך הרחבה לכיוון השער. מרגש, באמת שאני זוכר כאן כ"כ הרבה דברים. אני זוכר את המגרש מחולק ל-16 ואותנו כילדים קטנים רצים כאן ומתאמנים".
"היום הכל נהרס ובונים לנו אצטדיון חדש ומפואר וחייבים ללכת קדימה. אני בטוח שעם האצטדיון החדש גם מכבי פ"ת תצעד קדימה, מכבי פ"ת לא תישאר תמיד קבוצה קטנה".
גולן סיפר מה הדבר שהכי קשה לו להתרגל אליו: "אחרי שלוש שנים וחצי בבלגיה, ברור שהכי קשה להתרגל לחום, זה מאוד קשה, אני לפני שמתחיל האימון כאן כבר רטוב לגמרי וחייב לשתות איזה בקבוק מים שלם. בבלגיה הייתי מסיים אימון של שעתיים ולא מזיע בכלל".
