כשבנו בקרית שלום את הגרסה המשופרת של הגלאקטיקוס, הסתכלו ראשי הצהובים קודם כל לעבר מרכז אירופה, לגרמניה, לעיר לא גדולה במערב המדינה - מנשנגלדבאך. שני ישראלים שיחקו אז, או בעצם לא ממש שיחקו, בקבוצה שזכתה בשנות ה-70 חמש פעמים באליפות גרמניה ובמכבי רצו לראותם חוזרים לארץ.
השחקן הראשון שהוחתם בקרית שלום היה החלוץ רוברטו קולאוטי, אך במכבי לא הסתפקו בחלוץ נבחרת ישראל והביעו עניין גם בקשר הנבחרת בעבר, גל אלברמן ששיחק בצוותא עם החלוץ בקבוצה הגרמנית.
אך דבר אחד הפריע לצהובים לממש את הבאתו לש הקשר - הפציעה הקשה שעבר אלברמן בגרמניה. במכבי החדשה לא רצו לעשות טעויות שיביאו את הקבוצה לכדי כישלון והמשיכו במסע הרכש הגדול תוך שהם מוותרים על שירותיו של הקשר.
בכל זאת, ולמרות הקבוצה החזקה שבנו, במועדון חששו מעמדת הקשר האחורי. אלברט באנינג הקמרוני וג'יבריל סידיבה ממאלי הגיעו בשביל לאייש את העמדה שכבר כמה שנים טובות לא דופקת כמו שצריך בצהוב. באנינג איכזב, נפצע ושוחרר וסידיבה התגלה עם הזמן כבינגו במשבצת שלו.
בקבוצה רצו לראות את אלברמן מגיע במקום באנינג והשחקן מצדו רצה לחזור לשחק כדורגל במכבי. אבי נמני ויוסי מזרחי ידעו שאם הקשר יחזור להיות אותו שחקן שעזב את הארץ לפני שנתיים לגרמניה, לקבוצה יהיה קישור אחורי מפחיד.
לבסוף המהלך צלח. אלברמן חתם במכבי אחרי שעבר בדיקות רפואיות מקיפות שהוכיחו שהוא בריא לחלוטין והפציעה מאחוריו וגם הנושא הכספי שהפריע במו"מ הארוך הוסדר. אלברמן עלה כמחליף בשלושה משחקים עד היום (בני סכנין, אשדוד, הפועל פ"ת) ובזמן שהיה על הדשא, הוא נראה רעב לכדורגל, לא מפחד להיכנס לתיקול ואפילו, נעז לומר, מנהיג על המגרש.
גם לואיס פרננדז ראה את זה וזימן את הקשר למשחקים מול קרואטיה ויוון. אלברמן אמנם לא שותף בצמד המשחקים אך גם בנבחרת המשבצת של הקשר האחורי מחכה לו, זה רק עניין של זמן. את חולצת ההרכב במכבי ת"א שמרו לו לדרבי הגדול, המשחק שכל כך חושב לקבוצה ובמכבי מאמינים שאלברמן הוא זה שיעשה את ההבדל.
מהאורווה דרך הדאבל בבית"ר ועד לכישלון בבונדסליגה
יוסי מזרחי, המאמן של אלברמן במכבי ת"א, הוא גם המאמן שהעלה אותו לבוגרים של מכבי פ"ת כשהיה בן 18. אלברמן שיחק בבוגרים של הקבוצה במשך 5 עונות, זכה עמה בגביע הטוטו בעונת 2003/04 והגיע עם הקבוצה למקום השני בעונת 2004/05. כבר אז ראו כולם שמדובר בכישרון בכדורגל שלנו. לא כל יום צומח שחקן כזה בעמדת הקשר האחורי - שחקן קשוח בעל אופי חזק שעושה הגנה ואוהב לתמוך בהתקפה.
בתחילת עונת 2005/06 הקשר רצה לנסות את מזלו באירופה ועבר לטנריפה ששיחקה אז בליגה השניה בספרד. אלברמן לא התאקלם מקצועית בקבוצה, מיעט לשחק וחזר אחרי חצי עונה לארץ - לבית"ר ירושלים של לואיס פרננדז.
הקשר שיחק טוב כשחזר אך פציעה בגב השביתה אותו לתקופה קצרה וכשחזר בית"ר כבר היתה רחוקה מהמירוץ לתואר האליפות ונאלצה לראות את מכבי חיפה מניפה את הצלחת. עונה לאחר מכן אלברמן הוכיח שהוא קשר גדול והיה שותף גדול לאליפות ראשונה עם בית"ר ירושלים. בעונה שלאחר מכן זכתה בית"ר בדאבל כשאלברמן הוא השחקן החשוב במערך של הקבוצה - תואר השחקן המצטיין של הליגה בו זכה הוכיח זאת.
בעונת 2008/09 החליט אלברמן לעזוב שוב את הארץ ולחתום הפעם בליגה הגרמנית, בבורוסיה מנשנגלדבאך. בהתחלה זה נראה היה טוב, השחקן קיבל את חולצת ההרכב והשתלב בקבוצה, אך הקבוצה לא הצליחה להציג כדורגל טוב, המאמן שהביא את אלברמן למנשנגלדבאך פוטר והשחקן איבד את מקומו בהרכב. במקביל, הקרסול של אלברמן התחיל להציק לו, מה שהתברר בסופו של דבר כפציעה לא קלה והשחקן נאלץ לעבור ניתוחים באותו קרסול שהשביתו אותו לתקופה ארוכה.
כשחזר לכשירות היה לו קשה לקבל הזדמנות בקבוצה ובבורוסיה החליטו לוותר עליו ונכנסו למו"מ עם מכבי ת"א. אלברמן בסך הכל רצה לחזור ולשחק כדורגל, הוא ידע שהפציעה מאחוריו ומכבי ת"א התאימה לו מבחינה מקצועית. השחקן חגג לאחרונה יום הולדת 27 והוא בדיוק בגיל בו שחקן כדורגל מגיע לשיא. במכבי מייחלים ומקווים שהקשר שהם כל כך רצו לראות יביא אותם להצלחות - ומהר.
מחלק הוראות באימונים, מוערך על ידי כולם
בשני האימונים הראשונים של אלברמן במדים הצהובים, הצוות המקצועי של הקבוצה קצת חשש. הקשר לא ירד לתקלים והיה נראה שהוא מפחד על הרגל שעברה פציעה, אך מהר מאוד החשש נעלם.
במהלך האימון השני של אלברמן במכבי, צעק לעברו יוסי מזרחי: "למה אתה לא מתקל ולא יורד לגלי'צים?". השחקן הבין את המשמעות ולאחר האימון ניגש למאמן והסביר לו שזה שהוא לא מתקל זה לא כי הוא מפחד מהפציעה שעבר, אלא בגלל שהוא לא התאמן עשרה ימים לפני שהגיע והוא רוצה לחזור בהדרגה. מהר מאוד זה קרה. כבר באימון השלישי נכנס אלברמן חזק לתקלים והראה לכולם שהוא ממש לא מפחד ואין ממה לחשוש.
לא מעט שיחות אישיות נעשו עם הקשר כדי להבהיר לו שמצפים ממנו להרבה, בונים על יכולתו, סומכים עליו וייתנו לו את הזמן הנדרש. גם מבחינה חברתית השתלב הקשר מהר מאוד, הוא לא מרגיש כמו שחקן חדש בקבוצה, השחקנים מעריכים אותו ומתייחסים אליו כאל ותיק, הרבה בגלל כל מה שהוא עבר עד כה בקריירה, והוא רק בן 27.
שבוע אחרי הגעתו שיחקה מכבי נגד קבוצת הנוער וכבר שם אי אפשר היה להחמיץ את הנוכחות שלו. אלברמן לא הפסיק לחלק הוראות לשחקנים הצעירים במגרש והוכיח שהוא לא רק שחקן טוב אלא גם מנהיג. זה בדיוק מה שחיפשו בצוות המקצועי. הם לא חיפשו רק שחקן עם הרבה כישרון - הם רצו מאמן על הדשא.
במסיבת העיתונאים אחרי המשחק האחרון בליגה מול הפועל פ"ת בו אלברמן נכנס כמחליף בשלהי המחצית השניה וגרם לשינוי, אבי נמני ציין לא פעם את השם של הקשר לחיוב. הוא גם ידע שהגיע הזמן להכין את הקרקע לכך שאלברמן יהיה ב-11 הפותחים שלו בדרבי. עכשיו, זה הזמן של אלברמן להוכיח מאיז חומר הוא קורץ.
