הפועל ת"א מבריקה, מכבי חיפה לא עוצרת, ואילו סביב בית"ר ירושלים מרחפים סימני שאלה גדולים מאוד. 9 מחזורים חלפו, והירושלמים מציגים כדורגל בינוני וממצים אולי 20% מהיכולת שהם יכולים להציג.
לבית"ר יש כיום סגל שלא נופל מהסגל של חיפה והפועל. יצחקי, ברוכיאן, בן שושן, תמוז ו-ורד לצד הוותיקים טל, גרשון ובנאדו, הם שחקני הרכב בכל קבוצה בארץ. בנוסף, יש בבית"ר הרבה מאוד צעירים מוכשרים שאמורים לפרוץ קדימה, אבל משהו לא עובד במכונה הצהובה.
התירוצים של "סגל צעיר" ו"סגל שצריך להשתפשף" הם רק תירוצים. איך אפשר להגיד סגל צעיר על קבוצה שבהרכב שלה משחקים בנאדו, גרשון, טל ועוד שחקני נבחרת כמו יצחקי, בן שושן וברוכיאן? לחיפה יש את גדיר וגולסה, להפועל את שכטר ובונדר. בכפר גלים או בוולפסון לא שמענו מילה על סגל צעיר למרות שממוצע הגילאים בת"א ובחיפה נמוך מממוצע הגילאים בירושלים.
מחזיקת הגביע עברה טלטול רציני מאוד בקיץ האחרון בעקבות חוסר הוודאות סביב בעלות הקבוצה. ההכנות החלו מאוחר מאוד, אבל בשלב כזה של העונה, עם תחילת חודש נובמבר, הגיע הזמן שהתירוצים ייגמרו. אחרי העונה שעברה, בית"ר היתה אמורה להיות חזק בצמרת של הכדורגל שלנו ולא לרשום שני הפסדים ויכולת לא ממש טובה ברוב המשחקים.
ברק יצחקי ואבירם ברוכיאן כמשל
הדיבורים סביב שני הכוכבים הגדולים של בית"ר הושמעו כל הפגרה. אמרו שהראש שלהם לא בקבוצה, אמרו שהם חושבים רק על אירופה, אבל דווקא הם לא ממש הבעיה. הפציעה של ברוכיאן היא מכה בלתי רגילה לקישור של בית"ר. אבל המחוייבות של הקפטן לשחק פצוע עד שהוא הגיע למצב שהוא לא עומד על רגליו ראויה לציון. עם זאת, בגלל הפציעה הקפטן של העונה הוא לא ברוכיאן של העונה שעברה.
יצחקי הוא סימן שאלה. יכולים להגיד עליו מה שרוצים, אבל יצחקי הוא השחקן הישראלי הטוב בליגה, אולי מלבד יניב קטן. עובדה שהוא מוביל את טבלת מלכות השערים של בית"ר עד כה. יכול להיות שהדיבורים על אירופה השפיעו עליו, אבל יצחקי הוא עדיין יצחקי. ככל שהמחזורים יחלפו, הירושלמים ירוויחו מהחלוץ הנהדר שלהם. השאלה היא עד מתי תהיה לו בעיה ב"בלוטת החשק". התחושה היא שהוא שבע. הרעב שלו כבר לא כמו פעם.
בשביל מה בית"ר הביאה זרים?
לרואה, פרננדס, בואטנג, אלו רק חלק מהשמות שהחזיקו את מרכז הקישור של בית"ר בשנים האחרונות. העונה בחירת הזרים של בית"ר היא הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה: מלבד ג'וניור ויסה, שנעלם ולא ברור לאן, הירושלמים הביאו זרים שפשוט לא תורמים כלום וגם ויסה לא משחזר ולו במעט את היכולת הנהדרת מהפועל פתח תקווה.
קודם כל, ג'וסלאן מאייבי השוער. מי מביא שוער שמיועד להיות שוער מחליף? הלאה לקישור. יצחק שום דיבר כל הפגרה על כך שחסר לו קשר אחורי, אז הוא הביא את דה לה האסה הפרואני, שפתח עד כה במשחק ליגה בודד עד אתמול (!). אגב, באותו משחק בית"ר הפסידה לבאר שבע. בנתניה הוא פתח במשחקו השני ובית"ר הובסה. חוץ מזה הוא רשם עוד הופעות כמחליף, ונגדיל ונאמר שנגד בני יהודה והפועל חיפה הוא שיחק יחד 17 דקות. כל מילה מיותרת.
נגיע להתקפה: בית"ר הביאה את דייויד גומז מהפועל ירושלים, כשחוליית ההתקפה שלה הכילה את: תמוז, יצחקי, בן שושן ועזריאל. הרי ברור שהוא לא היה משחק בחוד שכזה. השורה התחתונה: גומז לא פתח באף משחק, ושיחק בליגה בסה"כ ב-60 דקות בארבעה משחקים.
ברור שבמציאות הכלכלית של בית"ר היא לא יכולה להביא תותחים כמו בואטנג אבל להביא זרים רק כדי להגיד שהבאתם זה לא רציני. עם זרים טובים, בית"ר היתה צמודה לחיפה. עדיף זר אחד טוב באמצע מארבעה זרים לא זרים.
אין מרכז מגרש
לבית"ר ירושלים אין מרכז מגרש. היא מתקשה לשלוט במשחקים, מתקשה להחזיק את הכדור יותר מהיריבה וזה בעוכריה. החלק הקדמי של בית"ר מלא כישרון אבל בשביל להראות כישרון, צריך כדור. ולבית"ר אין כדור.
בית"ר מנסה כל מיני פתרונות לא ברורים באמצע שעולים לה בנקודות. ויסה הוא לא קשר אחורי, קובי מויאל לא יכול להחזיק את הקישור לבד (למרות שביחד עם עוד קשר טוב הוא יפרח) ועידן ורד לא יכול לשחק מאחור.
נוצר מצב העונה שבית"ר מגיעה למשחק נגד מכבי חיפה ותלויה רק במצב הרוח של הירוקים. בית"ר מגיעה למשחק נגד הפועל ת"א ורק כשדחפה את הכדור לחלוצים היא סיכנה את אניימה. בית"ר חייבת להחזיר לעצמה את האמצע, כי בלי שליטה מוחלטת בקצב המשחקים, יצחקי ובן שושן יהיו מאוד בודדים בחוד.
ראויים לציון: עידן ורד ואריאל הרוש
עידן ורד הוא כישרון בלתי רגיל והעונה הוא לוקח את המושכות. לא מפחד מאף אחד, טכני מאוד ובהחלט מפגין רעב שחלק מהשחקנים האחרים לא מראים. אם בית"ר הרוויחה משהו העונה זה את עידן ורד.
אריאל הרוש הוא כישרון גדול. לא בטוח שצריך להכתיר אותו כיוסי מזרחי הבא, אבל אם היתה לו חוליית הגנה טובה הוא היה נחשב לאחד הטובים בליגה בלי ספק. חוליית ההגנה שלו נראית רע בלשון עדינה, כשבנאדו וגרשון לא נועלים את ההגנה כפי שהיינו רגילים בשנים קודמות. אגב, מישהו ראה את תומר בן יוסף?
הבעיה של בית"ר היא ההגנה. מרכז ההגנה של בית"ר מזכיר טיילת, גרשון ובנאדו האיטיים לא מצליחים להתמודד עם חלוצים מהירים שמתמודדים מולם ועובדה שבחור צעיר ומוכשר ככל שיהיה כמו חן עזרא, וחלוץ כמו שלומי ארבייטמן פשוט משאירים אבק על מרכז ההגנה הירושלמי.
בלי רעב, בית"ר תסיים את העונה בפברואר
מכבי חיפה רעבה. הפועל ת"א גוועת, אפילו מכבי ת"א חולמת לאכול משהו. בית"ר לא. נכון שאם לוקחים את התארים של עידן טל, גרשון ובנאדו, אפשר למלא ארון גביעים גדול בבית וגן, אבל עדיין: הצעירים הבית"רים צריכים להיות רעבים יותר והמבוגרים יותר צריכים להראות לאותם צעירים מה זה ווינריות.
בית"ר הביאה העונה הרבה צעירים להרכב שלה, תופעה מבורכת עבור מועדון עם מסורת כמו בית"ר ירושלים. אבל אותם צעירים היו רגילים לשחק בקבוצות קטנות שם כל הפסד מתקבל בהבנה ומקום טוב באמצע זו ברכה. בית"ר חייבת לשנות תפיסה והתפיסה צריכה להיות: מחזירים את הרעב לשחקנים.
על כל בעיותיו, הסגל של בית"ר חזק לא פחות מהסגלים של חיפה והפועל. אם שום יתרץ שוב את העובדה שבית"ר לא עשתה הכנה ראויה, אף אחד בשוק מחנה יהודה לא יקנה את זה. די, נגמר, יצחקי בישראל, הצעירים פה, אין בעיית תקציב וצריכה להיות מטרה אחת: להחזיר את התואר לבירה.
הקהל הירושלמי סלחן העונה וזה אולי המזל של בית"ר. אבל השחקנים כולם ושום בראש המערכת חייבים להתחיל ולתת דין וחשבון בעיקר לעצמם. איך הקבוצה הכי מפחידה בכדורגל הישראלי הפכה להיות ספקית נקודות. איך הקבוצה הכי התקפית בכדורגל הישראלי הפכה להיות מחמיצנית כרונית ואיך מרכז ההגנה של בית"ר עם שני הבלמים הוותיקים בארץ, הוא מרכז הגנה פרוץ וחסר מעוף.
הליגה עוד לא גמורה, אבל מישהו בירושלים חייב להתעורר. כי עד עכשיו בית"ר היא כישלון חרוץ ודי כבר עם התירוצים.
