מאז שאלישע לוי הגיע למכבי חיפה, חלק בלתי מבוטל מהניצחונות שהושגו היו למרות יכולת לא ממש משכנעת של האלופה. גם העונה, הניצחונות על עכו, ר"ג ורעננה לא באו אחרי משחק גדול. אמש הירוקים נתנו משחק גדול, אולי המשחק הכי טוב של מכבי חיפה בתקופת אלישע, משחק שמזכיר את משחק האליפות בעונה שעברה נגד הפועל ת"א.
חיפה הייתה טובה יותר מבית"ר ירושלים ועלתה עליה בכל פרמטר. אלישע לוי ניצח בכל קרב את יצחק שום. בניהול המשחק, במערך על כר הדשא, בחילופים, פשוט בהכל. בית"ר ירושלים, שהיא עדיין הקבוצה עם הכי הרבה כישרון בישראל, לא שיחקה כקבוצה. זה נראה כאילו השחקנים הרימו טלפונים אחד לשני ואמרו: "קבענו לשחק בחיפה, תשתדל להגיע עד 20:00".
יותר מהכל, מכבי חיפה היא קבוצה. אלישע בנה היררכיה ברורה, כל שחקן יודע את מקומו והדבק בין השחקנים הוא מצוין. עם זאת, חיפה לא מושלמת. יש לה בעיות בהגנה, אבל מכבי חיפה של אמש זו קבוצה שיכולה וצריכה לקחת אליפות נוספת.
אם הירוקים ישמרו על אותה רמת משחק שהם הראו בניצחון על בית"ר, גם האדומים מת"א או אפילו מכבי של נמני לא יעמדו בדרכם לתואר נוסף.
השילוב המנצח בהתקפה של אלישע
מתחילת העונה מדברים בעיקר על אייל גולסה הכישרוני, אבל בלי לשים לב, גדל בחיפה שחקן העתיד של הכדורגל הישראלי. קוראים לו מוחמד גדיר. מעבר לשער הנפלא שלו, התנועה ללא כדור לשטח עומק, התפקוד שלו כחלוץ שני ליד הטנק הגיאורגי, דבאלשווילי והרצון לשחק קדימה בכל הזדמנות, הופכים את גדיר לאחד השחקנים הטובים בארץ.
יכול להיות שמבקריו של דבאשווילי יגידו שחלוץ טוב יותר היה עושה את גדיר טוב יותר, אבל אלישע מצא את השילוב הנכון בין השניים, ששובר את הגנות היריבות. הכוח והפיזיות של המחמיצן הגיאורגי והזריזות של גדיר מפרקים כל הגנה.
אף מאמן בארץ עדיין לא מצא פיתרון ליניב קטן
ה"שח-מט" העיקרי של אלישע העונה הוא בתפקוד של יניב קטן. הקפטן שלו משחק מאחורי החלוצים וממקם את עצמו בין הקישור האחורי לבלמים של היריבה. לבית"ר לא היה ממש קישור אחורי, אבל קטן מצא מסדרון שבו הוא מנהל את המשחק של חיפה ברמה גבוהה ויעילה.
הניסיון להצמיד אליו קשר אחורי שישמור עליו לא יעיל ומאמני ליגת העל עדיין לא מצאו פיתרון למהלך של אלישע. מול בית"ר זה בא לידי ביטוי מכיוון שמול ה"אין הגנה" של הירושלמים, היה לקטן משחק קל. עובדה, קטן סחט שלושה צהובים שבקלות יכלו להפוך לשערים של חיפה. קטן פורח בזכות אלישע. אלישע פורח בזכות קטן.
בית"ר לא קבוצה
ברק יצחקי הוא החלוץ עם הפוטנציאל הכי גדול בארץ. טוטו תמוז הוא כישרון, עמית בן שושן מזמן כבר שחקן נבחרת לגיטימי, עידן טל, אריק בנאדו ושמעון גרשון מנוסים, אבל אמש זה נראה שאין קשר בין כל השחקנים הבאמת טובים הללו.
כל המהלכים הטובים של בית"ר במשחק היו תוצאה של מבצעי יחיד. השער של עידן ורד (קרן האור במשחק של בית"ר) היה מהלך שלו ורק שלו. אמנם הפליימייקר ברוכיאן לא היה, אבל איפה חילופי מסירות? איפה שינויי התפקוד? איפה הניסיון להפעיל לחץ על ההגנה הבינונית של חיפה? כלום.
אז נכון, בית"ר החלה את ההכנה לעונה הזאת מאוחר, אבל אנחנו נמצאים כבר בסוף אוקטובר. הקבוצה, שהייתה פעם הדורסנית בליגה, פשוט לא פוגעת.
מושלמת בנקודות אבל רחוקה מלהיות מושלמת בהגנה
הביקורות סביב ג'ורג' טשיירה לא מפסיקות מתחילת העונה והן כנראה מוצדקות. נוצר מצב שכל משחק טוב של הבלם הפורטוגלי מפתיע את כולם וטעויות שלו מתקבלות בהבנה. הבעיה של חיפה במרכז ההגנה ממשיכה ועם קצת יותר מזל וקצת פחות דוידוביץ' בית"ר הייתה משווה אמש וגונבת נקודה.
מרכז ההגנה של חיפה פרוץ מידי ועל כך אלישע צריך לתת את הדעת. גם לאייל משומר יש הרבה עליות וירידות במהלך משחק. המזל של חיפה הוא שרוב ההתקפות בליגה לא יכולות לדגדג את ההגנה של האלופה, כי הן פשוט חלשות. חיפה ספגה בכל משחק ליגה (מלבד מכבי פ"ת) וכדי להצליח גם באירופה, משחק ההגנה חייב להשתפר.
בית"ר מציגה: טיילת ירושלמית במרכז ההגנה
מי שראה את ג'וניור ויסה במדי הפועל פ"ת יודע שמדובר באחד הכישרונות הגדולים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות. שחקן שעובר שחקנים על מטר וגולר מצוין, אז מה הוא עושה בתור קשר מרכז שדה? התשובות אצל שום.
ויסה רך מידי למרכז השדה של הירושלמים, בעיקר עם שחקן נוסף כמו עידן טל שמעבר לשיאו וקובי מויאל שדי הלך לאיבוד מול כיאל וקולמה. דה-לה האסה הגיע? למה הוא לא משחק? אם הוא לא טוב אז כדאי לשחרר אותו. לבית"ר אין מרכז שדה וכל קבוצה עם שני קשרים אחוריים טובים פשוט תנטרל אותם. בית"ר הייתה גדולה כשדרק בואטנג נעל את האמצע. היום, אין דבר דומה לזה.
בנוסף, לבית"ר יש בעיות קשות בהגנה. חן עזריאל לא מגן ימני טבעי ואבי ריקן עדיין בשלבי הסתגלות. כל קבוצה שתרצה להכניס את בית"ר ללחץ, תשים שני שחקנים מהירים על הקווים ואריאל הרוש יהיה חשוף.
שמעון גרשון איטי. איטי, איטי, איטי. גם מרכז ההגנה של בית"ר חלש מאוד. הטיילת בהגנה הבית"רית נובעת בראש ובראשונה מהקישור האחורי החלש של הירושלמים. הניסיון של בנאדו וגרשון לא מספיק מול מהירות של חלוצים כמו ארבייטמן וגדיר והתוצאה? אריאל הרוש מצטיין במשחק שבו הוא היה צריך לספוג 4-5 שערים לפחות.
במקום הרבה משחקים גדולים, הרבה משחקים קטנים
עזבו את העובדה שחלוקת הנקודות לא הוגנת בעליל כלפי חיפה, אבל העונה ראינו משחקים באמת טובים בליגת העל. הפועל-חיפה, חיפה-בית"ר, ב"ש-בית"ר ועוד. במקביל, משחקי העולות החדשות מוציאים את החשק לראות כדורגל.
עדיף היה להקטין את הליגה, כדי שנוכל לראות ארבעה משחקים בין חיפה לבית"ר או ארבעה דרבים במקום לראות מפגשים חסרי קהל עם קבוצות שבאות בעיקר להפריע.
יעקב שחר אמר בראיון שאם הליגה הייתה חזקה יותר, חיפה הייתה מצליחה יותר בליגת האלופות והוא צודק במיליון אחוז. תן לחיפה משחק עם קצב כמו נגד בית"ר או הפועל ת"א ובאמצע השבוע הם מוציאים נקודות גם מגדולות היבשת. ככה זה שמשחקים על דופק גבוה נגד קבוצות גדולות לעומת התמודדות עם ביזבוזי זמן של קבוצות קטנות.
ומילה על השיפוט:
נכון שמכבי חיפה ניצחה ובצדק אבל כאוהד כדורגל נמאס לראות שוב ושוב ושוב טעויות שיפוט. הפנדל שנשרק לטובת חיפה לא היה ולא נברא, פנדל ברור אחר לחיפה היה חייב להישרק, בנאדו וגרשון מכסחים את קטן ומקבלים צהוב כשגם קולמה הוצהב על מה שנראה כבזבוז זמן.
קצת מעצבן לשמוע את הקלישאות "השופטים הם בני אדם" אבל גם מעצבן לשבת ביציע ולדעת שכל שבוע חוזרות טעויות השיפוט והפעם אפילו אצל השופט מס' 1 שלנו, אלון יפת. שופטים יקרים, כמו שמאמנים ושחקנים לוקחים אחריות, קחו גם אתם. כי בקצב הזה פשוט יהיה עדיף לשחק בלי שופטים.
ומילה אחרונה על האווירה: כשרואים מידי שבת קרחות ביציעים, כיף לראות את קריית אליעזר מלא. המשימה של ההתאחדות היא למלא גם מגרשים ריקים יותר. כי מגרש מלא מוליד לרוב משחק גדול.
