אוהדי הפועל ת"א יצאו מאצטדיון בלומפילד בתום ההפסד המביך 4:2 לעירוני קרית שמונה כשהם עצמם לא מאמינים. הרחבה שאיכלסה רק לפני ארבעה חודשים את עשרות האלפים שחגגו את הדאבל, נותרה שקטה כשאחד האוהדים מסנן בסגנון אדום ידוע: "אחרי אליפות בתוספת הזמן בטדי כנראה שעכשיו אנחנו בדרך למטה. יותר טוב ממה שהיה, כנראה לא יהיה".
תירוצים יש בלי סוף: שובע של השחקנים, עייפות החומר, ההעפלה ההיסטורית לליגת האלופות, העובדה ש"קבוצות באות נגדנו עם עודף מוטיבציה" והתירוץ הידוע של "יש בלאגן בהנהלה". אבל השאלה המתבקשת היא איך הקבוצה, ששיחקה את הכדורגל היפה ביותר בארץ בעונה שעברה, נראית מפורקת ואנחנו אחרי רק ארבעה מחזורים?
יותר מהכל, הבעיות ידועות לכל והכתובת היתה על לוח התדריכים של אלי גוטמן בחדר ההלבשה כבר מפתיחת העונה.
הרי היה ידוע שמוני הראל ואלי טביב לא מסתדרים ביניהם וכולם חיכו לפיצוץ המפורסם בבית המלון בליסבון, הקהל עצמו מפולג ומחירי הכרטיסים המוגזמים לליגת האלופות לא תרמו לשקט, ביוואן פרנסמן ורומאן רוקי הם לא זרים משפיעים מספיק, אביחי ידין וערן זהבי מחרימים אימונים ומה לא. מישהו מופתע? אלופה במשבר ידוע מראש.
הכל בראש
החלוץ איתי שכטר, היחידי שמשחק בהילוך חמישי מפתיחת העונה, אמר בתחילת השבוע: "האחריות על השחקנים. אין קשר למה שקרה עם ההנהלה. היינו באופוריה, לקחנו דאבל, לפני שנה היינו אנונימיים, אבל הגענו לרף מסוים ולא חזרנו לקרקע. לא קל לעבור מה שאנחנו עוברים והקהל לא מרוצה אבל אנחנו מאמינים. השחקנים לא נראים טוב אבל לא קשור לכלום".
"לא האמנו שיהיה כזה בלאגן בהפועל. האמת, שגם הקיזוז בא לי טוב", אמר החלוץ בחצי חיוך חמוץ-מתוק.
גם השחקנים מרגישים את האש, גם מהקהל וגם מההנהלה. משהו לא טוב עובר על הפועל. אחרי שנה של שקט מהיציעים, שומעים קריאות אפילו נגד גילי ורמוט ה"קדוש". כמו הפילוג בהנהלה, יש גם פילוג ביציע: מחנה השרופים שמעודד בכל מצב והמחנה שכבר מאוכזב ושורק בוז. הטענות: ההשקעה. האוהדים רוצים לראות השקעה.
הבעיה העיקרית היא בעיה מנטאלית. באימון האדומים ביום חמישי אלי גוטמן התריע על "זחיחות", מילה יפה יותר לשחצנות ויהירות. מבחינת הסגל, הפועל לא השתנתה משמעותית. הדבר היחידי שחדש העונה בבלומפילד הוא מה שעובר לשחקנים בראש.
בעונה שעברה הפועל הפכה חזרה מפיגורים, דרסה קבוצות קטנות וטיילה בליגה לקראת הסיום הדרמטי. חטא היוהרה הביא למצב שהמערכת כולה משוכנעת שהפועל תהפוך את הפיגור נגד הפועל חיפה לניצחון, שתהפוך את ה-0:2 העכואי לחגיגה ונגד קרית שמונה גם ב-2:3 כל האצטדיון רק חיכה למהפך. כל צעד על המגרש הוא צעד של זחיחות ולא לשווא הטובים בהפועל היו עומרי קנדה וטוטו תמוז, היחידים שנלחמו על מקומם.
עוזר המאמן, יוסי אבוקסיס, ביטא את התחושה בצורה הטובה ביותר: "הרגלנו את כולם שאנחנו מנצחים בקלות ולכן זה נראה כמו אסון".
עוד דוגמא לבעיה המנטאלית מתבטאת בהתנהלות של דגלאס דה סילבה. יכול להיות שהוא הבטיח ש"הוא ייתן את הכל העונה להפועל", אבל שפת הגוף מדברת על מישהו שרק רוצה ללכת. האדום המיותר, היציאות הלא ברור להתקפה כשבנפיקה יושבת על חצי של הפועל והזלזול בהתקפות של הקבוצות הקטנות בליגת העל. לא רוצה? לא צריך. בינתיים רק ליל הסכימה לשים כסף על השולחן האדום וגם אז התברר במהרה שכנראה היה זה רק כסף של מונופול. אם דה סילבה לא יתעורר, הפועל בבעיה, בעיקר על רקע החולשה של פרנסמן.
יש סיבות לאופטימיות?
אבל דווקא בתוך כל הבלאגן, אוהדי הפועל יכולים להיות אופטימיים. הזמן: דצמבר האחרון. הדיווחים שמגיעים מגלאזגו מספרים על עימות בין שחקנים לבין עומרי קנדה אחרי ההפסד 0:2 לסלטיק. עוברים כמה ימים וגילי ורמוט, שי אבוטבול, דגלאס דה סילבה ועוד שחקנים פונים לצוות המקצועי ומבקשים לחתוך את המגן מהקבוצה, משבר חסר תקדים בהפועל. הזמן עובר, הפצע מגליד וקנדה מורם על כתפיים אחרי ההצטיינות בגמר גביע המדינה.
בעונה שעברה האדומים יצאו מהמחזור הרביעי חבולים אחרי הפסד ביתי 2:1 למכבי חיפה, הפסד שמיקם אותם במרכז הטבלה אחרי ניצחון בודד ושתי תוצאות תיקו. עונה לפני כן הפועל הפסידה 1:0 באשדוד אחרי שישה מחזורים ואלי גוטמן עמד מול המצלמות עם מבט של "נגמרה לנו העונה. עשינו טעויות". באותו הרגע, הכל השתנה.
אירופה לא יודעת, אבל בהפועל כן יודעים: בבלומפילד אפשר לנצח כמעט כל קבוצה, בעיקר אחת שטוענת שהיא "לא מכירה את הפועל". הדיבורים על כך ש"ליון במצב של הפועל" מגוחכים. קבוצה שזכתה בשבע אליפויות רצופות בצרפת והגיעה לחצי גמר ליגת האלופות בעונה שעברה במשבר הרבה יותר עמוק משל האדומים. החשש הצרפתי מהמשחק הזה ידוע כי הפסד בשבילם זו קטסטרופה, בשביל הפועל אולי לא נעים, אבל מתקבל על הדעת.
האדומים קיבלו את בנפיקה במצב דומה אבל הפערים בין אירופה לישראל בלטו. את הפערים הללו בלומפילד אמור לצמצם. הכוכבים הצרפתים נותרו בבית, הסגל הזה של ליון הוא לא הסגל מפחיד של תחילת העשור והכל שאלה איזו הפועל תגיע למשחק הערב. שכטר וורמוט הוכיחו בליסבון שהם יכולים להיאבק ברמות הגבוהות ביותר ועם עזרה של זהבי, ידין ובן סהר, הפועל תוכל להפתיע.
דווקא מהמקום הנמוך של פתיחת עונה חלשה, ייתכן שהפועל דווקא קיבלה את המשחק הנוח ביותר, משחק שיכול להוציא אותה לדרך חדשה. כי גם בעונה שעברה, כל הליגה ידעה שכשהאדומים מתחילים לרוץ, אין סיכוי לתפוס אותם.
השחקנים יילחמו כמו שלא נלחמו עד כה העונה ואין בכך ספק. חוסר החשק מקרית שמונה ועכו ייעלם יותר מהכל הם ייאבקו מול הקלישאה הידועה: "אם כשאתה יכול, אתה לא רוצה, כשאתה תרצה, לא תוכל". ניצחון על הקלישאה ואפשר להציל את העונה.
