טעם של פעם. זאת היתה ההרגשה של כל אוהד ואוהד שצפה בניצחון הגדול של מכבי ת"א על מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד. נכון, זאת לא היתה מכבי המפחידה והדורסנית של העשור הקודם, אבל משהו מהמכביזם קצת חזר אתמול (שני) לכדורגל הישראלי. מכבי לא הוכיחה לחיפה, לא הוכיחה להפועל ת"א ולא הוכיחה לאף אחד מלבד לעצמה שהיא מסוגלת ויכולה לחזור לצמרת הכדורגל הישראלי.
הצהובים ניצחו את האלופה בגלל הדרך. המילה שאוהדים בדרך-כלל לא אוהבים לשמוע. תוכנית המשחק של אבי נמני עבדה בצורה מושלמת ומולו עמדה קבוצה עדיפה על הנייר שלא הצליחה להביא 30 אחוז מהיכולות שלה. הקרדיט? למכבי.
אבי נמני החליט על קו של צעירים העונה. הוא לקח בחשבון תיקו נגד הפועל עכו ונגד מכבי פ"ת, אבל הוא גם ידע היטב שאותם צעירים הם אלו שצריכים להוביל את מכבי, בדיוק כפי שהוא היה.
אז אין עוד שחקן כמו אבי נמני במכבי, אבל בהחלט יש יורשים פוטנציאליים. בניצחון על הירוקים הצעירים הוכיחו שהיה שווה לבנות עליהם.
לגבי חיפה, לא קרה שום אסון. נכון שכואב להפסיד ליריבה הגדולה מת"א, אבל גם יענקל'ה שחר יודע היטב שאם חיפה תמשיך בצבירת הנקודות הנוכחית, היא תיקח את האליפות. השאלה היא עד כמה ההפסד לצהובים ישפיע על האלופה. אלישע, לטיפולך.
הניצחון של אבי נמני על אלישע לוי
אחרי שנודע שאיגור טומאסיץ' חולה וייעדר, נמני לקח הימור ענק בשם ניסו קפילוטו. שחקן אלמוני לאוהד הכדורגל הישראלי. המחשבה: לא להוציא את ליאור ז'אן מהקישור, התוצאה: בינגו.
חוץ מהיכולת המצוינת של קפילוטו, נמני הצליח לשמור על המשולש במרכז המגרש של ז'אן, ישראלביץ' וייני שחנקו את כיאל וקולמה בכל פעם שהם נגעו בכדור. השלישייה במרכז המגרש של מכבי ניצחה את הפועל ב"ש ולמעשה העלימה לגמרי את הקישור העדיף של הירוקים. מעטים הכדורים שהגיעו לחלק ההתקפי של חיפה. חיפה וב"ש לא הצליחו להתמודד עם הלחץ והאינטנסיביות של החלק האחורי של מכבי בקישור.
אלישע לוי שגה: הצבתו של עלי עותמאן בקישור היא טעות, בעיקר כשעל הספסל ממתינים גולסה, גדיר ורפאלוב. שחקן הרכש מסכנין הוא מגן ועדיין לא הראה פעם אחת משחק טוב מעמדת הקשר. ייאמר לזכותו של אלישע שהוא תיקן מהר את הטעות עם החילוף במחצית הראשונה, אבל אז מכבי פשוט היתה בטירוף.
עוד מילה טובה מגיעה לנמני על דור מלול. השחקן, שכבר היה בדרך לרשימה הלא מחמיאה של "עוד כישרון מבוזבז של מחלקת הנוער של מכבי", הראה משחק של מגן ימני ברמה גבוהה וביחד עם התרומה של תמיר כחלון, מכבי הציגה קו ימין מהיר וטוב שהעלים את המגן השמאלי הטוב בארץ, פיטר מסיללה. כל החלטה של נמני היתה בינגו, כל החלטה של אלישע היתה באיחור.
ראלדס ומאיוקה מבשילים ממשחק למשחק
חצי הביקורות על הזרים של מכבי לפני כחודש היו חדים וכואבים. קומאץ' לא משחק, ראלדס שמנמן ומאיוקה יהלום לא מלוטש. במכבי הקשיבו, הפנימו, שמו אותם על אש קטנה עד שהם היו בשלים, והם הבשילו.
רונאלד ראלדס הציג משחק שקט בחלק האחורי ולמעט שני מצבים מצוינים של חיפה, מרכז ההגנה של מכבי היה טוב מאוד. נמצא בלם ראוי לקבוצה של גולדהאר. מאיוקה כבש שער מצוין ואלמלא כמה החלטות לא טובות, הוא היה משלים צמד מוקדם כבר בתחילת המחצית השניה. במכבי חיכו בסבלנות והסבלנות השתלמה. קבלת ההחלטות של מאיוקה עדיין רעה, אבל קצת ליטוש והוא יהיה באירופה עוד שנתיים.
השאלה הגדולה היא מה יהיה עם קומאץ'. שחקן שהולך לשחק במונדיאל עם סלובניה לא מוצא את מקומו במכבי וקשה לראות אותו משתלב בקישור במקום אחד מהקשרים האחורים המצטיינים. בנוסף, יבוריאן לא בכושר ומכבי למעשה משחקת בלי "מספר 9" קלאסי בחוד. מכבי רוצה לאיים על התואר? היא חייבת להביא חלוץ קילר. הבאה של חלוץ כזה תהפוך את מאיוקה לשחקן טוב יותר ואת מכבי למסוכנת יותר.
לא בושה להוציא את קטן ביום חלש
יניב קטן הוא השחקן הטוב בליגה עד כה ביחד עם איתי שכטר. הקפטן הירוק היה במשחק רע ולא בושה להחליף אותו. קטן נראה עייף, קצת כבוי ובזמן שעל הספסל הירוק ממתינים הצעירים הרעבים, אלישע בחר להתעקש עליו.
גם לקטן הגדול מותר שיהיה משחק חלש וזה קורה לשחקנים הטובים בעולם. החוכמה היא להרגיש אותו ואפילו להוציא אותו מההרכב. אלישע לא עשה את זה. בנוסף, לא מובן החילוף של שלומי ארבייטמן, החלוץ החם בליגה, במחצית במקום להחליף את ולדימיר דבאלשווילי שנעלם שוב מול הגדולות (מישהו זוכר אותו נגד הפועל ת"א או במשחק ליגת האלופות?). הגיאורגי כובש נגד הקטנות וזה לא מספיק למועדון כמו חיפה.
היתה תחושה שאף חילוף של האלופה לא מפתיעה ומכבי היתה מוכנה להכל, בעיקר למהירות של גדיר וגולסה במחצית השניה. עובדה שהכנסתם למגרש דחפה את מכבי אחורה והצהובים כמעט ולא תקפו. אם חיפה היתה פותחת כך, ספק אם המארחים היו מנצחים.
אלישע היה צריך להפתיע את מכבי. למשל הצבתו של רפאלוב באגף שמאל, שהיה מונע מדור מלול לעלות להתקפה, או גדיר בצד ימין על רוני גפני. חיפה אפשרה למגנים של נמני לתמוך כל הזמן בהתקפה.
במכבי מחפשים מבוגר אחראי ומתכוננים למבחן האופי בנתניה
ההחלטה של נמני ללכת על צעירים ממחלקת הנוער מבורכת. אין אוהד שלא אוהב לראות שחקנים שגדלו והתחנכו על ערכי המועדון שלהם משחקים בהרכב של הקבוצה הבוגרת. מי שמסתמן כמנהיג הוא איביצה אילייב המצוין שלמרות כושר גופני קצת לקוי, המסירות שלו הן אומנות.
השאלה היא מי השחקן שירים את מכבי כשהיא תהיה בפיגור. קל מאוד לעלות ליתרון כפי שהיה מול חיפה ואז גלי האדרנלין והקהל מושכים את מכבי למעלה. ייני בהחלט עושה את צעדיו הראשונים בדרך להיות, אולי, המנהיג של מכבי, אבל השאלה מה יהיה עד אז. זאת השאלה שיכולה להכריע האם מכבי יכולה ללכת על אליפות, או שהיא תעקוץ פה ושם את חיפה ואת הפועל ותמשיך להיות קבוצה 3-4 בטבלה.
וכאן מגיע המבחן: לנצח את חיפה זה מרשים, אבל יהיה מרשים יותר אם מכבי תנצח את מכבי נתניה ב"קופסא" ביום שבת. במשחק שהיא מגיעה כפייבוריטית ברורה במגרש חוץ קשה מול קבוצה שכבר פירקה בקלילות את בית"ר ירושלים.
כל השחקנים של מכבי ת"א צריכים לחשוב היטב האם הם חושבים שהם ראויים לרוץ השנה לאליפות. ניצחון בנתניה והתשובה ברורה. הפסד בנתניה ושוב יחזרו התירוצים על השחקנים הצעירים.
לגבי חיפה, ההפסד או רצף הניצחונות לא צריכים להיות סקנדל או פסטיבל. חיפה עדיין במקום הראשון בפער ראוי. אם האלופה תחזור ליכולת הקבועה שלה, היא תמשיך בדהירה בדרך לתואר כשהתל-אביביות רק ירדפו. אם ההפסד למכבי יהפוך להיות פסטיבל של האשמות וביקורות, אז חיפה בצרות. אני סומך על אלישע שירגיע את העסק כמו שהוא יודע.
