לפני קצת יותר מחמש שנים, במהלך מונדיאל 2006 בגרמניה, כבשה ארגנטינה את אחד השערים היפים בתולדות הגביע העולמי. לא שער של יכולת אישית בלתי מוסברת, לא בעיטה מדהימה מרחוק, אלא מבצע קבוצתי מרשים שהסתיים אחרי 26 מסירות עם בעיטה חזקה של אסטבן קמביאסו בדרך ל-0:6 מרשים על סרביה.
מאז אותו משחק, המציאה ברצלונה את הכדורגל מחדש וכמעט כל התקפה שלה מסתיימת רק לאחר 25 מסירות ויותר, אך לא תמיד בשער. במהלך הקלאסיקו מול ריאל באפריל האחרון, התמסרו שחקניו של פפ גוארדיולה במשך 48 פעמים ללא שהבלאנקוס נגעו בכדור, אך בסיומה של ההתקפה הצליח איקר קסיאס לעצור ברגע האחרון את הכדור ולמנוע שער ושיא מדהים.
לפני כשנה, פגשה מצרים את יריבתה המרה מאלג'יריה, מחצה אותה 0:4 מדהים, כשאת השער השלישי היא כובשת לאחר ששחקניה התמסרו ללא מפריע ורשמו 37 מסירות עד לשער המיוחל.
ביום חמישי האחרון, כמעט מבלי ששמנו לב, הצליחו במכבי חיפה לשבור את השיאים של מצרים וארגנטינה. בשער החמישי מול סטיאווה בוקרשט, כשהרומנים האומללים עם 9 שחקנים, התמסרו הירוקים 41 פעמים ללא הפרעה עד אשר טוואטחה מסר לעידן ורד שכבש את החמישי לאחר דקה ו-37 שניות של מסירות בלתי פוסקות.
בתקשורת הרומנית התלהבו מהשער, הכינו וידאו מיוחד שבו הם סופרים כל מסירה ומסירה בדרך לכיבוש וחוזרים על צירוף המילים טיקי-טאקה וברצלונה מפעם לפעם. אפילו אוהדי חיפה הופתעו מההשוואה.
אבל יש קבוצה אחת, או יותר נכון נבחרת, שחיפה לא הצליחה לעבור. לפני כשבועיים, בניצחון 0:2 של ספרד בסקוטלנד, כבש דויד סילבה לאחר 42 מסירות של נבחרתו - כשכל 11 שחקני הנבחרת נוגעים בכדור במהלך ההתקפה שנמשכה דקה ו-34 שניות. עד אותו שער, הולנד היתה זו שהחזיקה בשיא במוקדמות היורו, עם 27 מסירות מול הונגריה בדרך לשערו של דירק קויט.
