סרט הקפטן, אותו סרט שבסך הכל אמור לתת חותמת רשמית מיהו המנהיג של הקבוצה על המגרש, מיהו שליח המאמן בין כל השחקנים, הפך העונה לנושא של ממש במכבי חיפה, אך נראה כי לקראת המשחק הביתי הערב (ראשון) ב-20:45 מול בית"ר ירושלים, מבינים בכרמל שהגיע הזמן להזיז את הסרט מהיד, ולחפש מנהיג על המגרש.
פחות משנה לאחר שפרש אלון חרזי ובעקבות עזיבתם של דקל קינן ובירם כיאל, פציעתו של יניב קטן וכעת גם הפציעה של ליאור רפאלוב, מוצא עצמו אלישע לוי, ללא מנהיג אמיתי על המגרש. שחקן שיכוון ויצעק, שירים לחבריו את הראש בפיגור ויגרום ליושבים ביציע לומר: יש בעל בית בחיפה.
בעוד בחיפה עסוקים בחיפוש המתמיד אחר מנהיג (ולא בטוח שזה הדבר היחיד שחסר), אורי מלמיליאן מסתכל לעבר חוליית ההגנה שלו ויכול להיות מודאג. גונזאלס אמנם כשיר, אך זה לא הופך אותו לבלם מהיר וזריז, מישאלוף מעולם לא היה כזה, וכאשר שני המגינים הם אלי דסה ואביתר ברוכיאן, עמוסי כישרון ככל שיהיו, אך חסרי נסיון, להרוש צפויה עבודה, והרבה.
נכון שתומר בן יוסף לא כשיר, שמעון גרשון פרש ואבי ריקן ושמואל קוזוקין לא עומדים לרשות המאמן אבל נראה כי איציק קורנפיין ובית"ר בנו קבוצה לרוחב, חיפשו להעמיק את הסגל ולא להפוך אותו לאיכותי כמה שניתן.
11 שחקני הגנה יש בסגל של מלמיליאן, מדסה, ברוכיאן ובראשי הצעירים ועד מישאלוף וליאור ראובן המנוסים ולמעט כריסטיאן אלבארס אף אחד מהם הוא לא שחקן שעושה את ההבדל. השקעה נכונה יותר בחלק האחורי, בתוספת הכישרון הבלתי נגמר בהתקפה והרוש היציב ולבית"ר היה הרבה מה להגיד העונה.
בחיפה מצאו מנהיג דווקא בבית וגן?
עידן ורד, אחד מהשחקנים שהגיעו בקיץ האחרון לקרית אליעזר הופך לאט לאט לאהוב הקהל. הקשר האנרגטי, שיכול לשחק באמצע, בימין ובשמאל, בישל את שער היתרון מול ב"ש, הוסיף בישול יוצא דופן לרפאלוב מול בני יהודה ומעבר לכך הוא מעורב בכל מהלך התקפי של הירוקים.
אבל לא רק כדורגל גדול יש לו, עושה רושם שהשחקן הצעיר מרגיש טוב במדיו החדשים, מחלק הוראות לחבריו ולא מפחד לקחת על עצמו את המשחק כאשר דברים תקועים. בהיעדר קטן ורפאלוב, וכשאייל גולסה נמצא עם גופו בחיפה אך ראשו כנראה במחוזות אחרים, אלישע לוי חייב שחקן כמו ורד שיעשה את ההבדל, הן בצד המקצועי אך יותר מכך בצד התפיסתי.
השילוב של ורד באגף ימין עם עותמן וגדיר נראה מפחיד, מהיר ויעיל כאחד. שלושת השחקנים הצעירים האלה מביאים כישרון ענק למגרש, אך יותר מכך, הם פשוט לא מפחדים מאף שחקן שעומד מולם, דבר שכדאי להגנת בית"ר לקחת בחשבון.
האגף השמור עלול להפוך פרוץ
למרות שאלבארס חזר לאימונים מלאים מעדיף מלמיליאן לתת לאלי דסה (בן ה-18) חסר הנסיון את חולצת ההרכב ויחד עם אביתר ברוכיאן בן ה-21 אלו הם השניים שיצטרכו להצר את צעדיהם של שחקני חיפה שכל כך אוהבים לתקוף דרך האגפים.
כאשר באגף אחד משחקים גולסה ומסיללה, ובאגף השני ורד ועותמאן ואליהם מצטרף גדיר החופשי, בבית"ר יהיו חייבים לשים דגש על עזרה למגינים הצעירים. טל, ברוכיאן, כהן וגם בן שושן, יצטרכו לשים לב לעליות של עותמאן ומסיללה, אחרת גם אלף סגירות אלכסוניות של מישאלוף וגונזאלס לא יעזרו.
מרכז ההגנה האיטי של בית"ר הוא בשורה לדבאלשווילי. החלוץ הכבד שבסופו של דבר כובש כמעט בכל משחק, ימצא מולו סוף סוף הגנה שהתאימה עצמה לצרכיו וינסה לנצל זאת, אך יותר מכך ינסה לפתוח את הדרך עבור מוחמד גדיר.
בשני משחקי הליגה הראשונים בין הקבוצות בעונה שעברה היה גדיר השחקן המצטיין, ובשני המשחקים כבש. מקרי? ממש לא. גדיר אוהב לנצל את המהירות שלו ומול מרכז הגנה כבד כמו של בית"ר בתוספת שני מגינים צעירים, זאת בדיוק ההזדמנות שלו.
ויש גם צד שני...
לא רק מרכז ההגנה של בית"ר לוקה במהירות, גם שי מיימון ואיגנסיו קאנוטו לא הוכיחו עד היום שהם "טייסים". אם בחיפה בונים על המהירות של גדיר, מלמיליאן יכול להסתכל לעבר החוד שלו ולראות שניים מהשחקנים המהירים ביותר שיש לליגה שלנו להציע – יבואה ובן שושן.
לאחר שאת שני משחקי החוץ האחרונים שלה הפסידה, גם לנתניה וגם למכבי פ"ת, תבוא בית"ר לשחק מעט מבוקר יותר ותסתמך על כדורים ארוכים לעבר שחקני החוד. טעות אחת של בלמי חיפה, ויבואה לא יטעה מול אדרי.
סטיבן כהן, עידן טל ואבירם ברוכיאן הוכיחו יותר מפעם אחת שהם יודעים למצוא את החור בין הבלמים כדי לתת כדור עומק בתזמון הנכון ובקישור האחורי של חיפה יצטרכו למנוע זאת מהם. מעבר לכך, לאחר שני השערים שספג מול בני יהודה, הביטחון של אדרי בטוח נפגע ושלושת הקשרים הירושלמיים לבטח קיבלו הוראות לבדוק פעם אחר פעם את העירנות של אדרי.
לסיום: אובדן הנקודות היחיד של הירוקים העונה הגיע לאחר שער נגיחה של ליאור ז'אן, אובדן נקודות שבגללו מכבי ת"א כרגע במקום הראשון. האם מושיקו מישאלוף מכין הפתעה לאקסית מקרית שלום ומשאיר אותה בראש הטבלה 24 שעות נוספות?
