העיר חיפה מתכוננת ומתמרקת לקראת חזרתו של הדרבי הגדול לעיר. 4 שנים עברו מאז הדרבי האחרון , ואם נהיה יותר מדויקים אז למעשה עברו 1721 ימים, אבל מי סופר??? האוהדים מהכרמל סופרים, סופרים ומחכים בקוצר רוח לשובו של המשחק הכי חשוב עבורם. אז נכון שהאדומים מגיעים למשחק כאנדרדוג מובהק אל מול הענק הירוק, אבל לדרבי החיפאי, כמו שנוכל לראות בהמשך, יש חוקים משלו.
מאז כניסתו של יעקב שחר למכבי ב-1992 ועד היום, ההגמוניה בעיר שייכת לירוקים. שנה לאחר כניסתו של שחר למועדון לקח רובי שפירא ז"ל את הפועל חיפה תחת חסותו וניסה באמצעות כסף גדול לשנות את תמונת המצב ולהפוך את הפועל לבכירה בעיר.
המאבק הזה נתן לנו במרוצת השנים משחקי דרבי בלתי נשכחים עם אירועים שיחרטו בזכרון אוהדי שתי הקבוצות לעד. אז בואו ניזכר במספר משחקים בין הקבוצות מהעבר הלא רחוק.
אחרי 19 שנה בירוק הדרבי נצבע אדום ( 16.12.1995 ,מחזור 13)
ראובן עטר שהיה לאורך השנים הסמל של הירוקים הוביל את האדומים בעזרתם של טל בנין, פליקס חלפון ועמיר תורג'מן לניצחון ראשון בדרבי מאז 1976. רובי שפירא, שבאותם שנים השקיע משאבים רבים בקבוצה וסימן לעצמו למטרה להיות בצמרת הגבוהה, הביא את המאמן המצליח אברם גרנט. בשורות מכבי שיחקו אז בין היתר חיים רביבו, אייל ברקוביץ, סרגיי קנדאורוב ועופר שיטרית.
לפני הדרבי הזה היתה הרגשה של שוויון בין הקבוצות, האוהדים האדומים יצאו מהחורים והאמינו שהפעם, אחרי 19 שנים אפשר להגיע לדרבי עם הראש מורם וגם לאחר 90 דקות להשאיר את הראש באותו מצב. ואכן כך היה. 16,000 צופים גדשו את קרית אליעזר וראו איך ראובן עטר מדייק מהנקודה הלבנה ומעלה את הפועל ליתרון. עמיר תורג'מן כבש את השני לאדומים וסרגיי קנדאורוב הספיק לצמק לקראת הסיום.
הפועל שברה את המחסום והצליחה לנצח דרבי והראתה לכולם שבעיר חיפה יש שתי קבוצות כדורגל ברמה גבוהה. את העונה סיימה הקבוצה של שפירא וגרנט במקום הרביעי והירוקים של שפיגל הסתפקו במקום השני.
אוי דוידוביץ' (6.12.1997, מחזור 13)
מפגש ראשון בין דודו אוואט לניר דוידוביץ. שני שוערים צעירים וחסרי ניסיון פתחו בשער של היריבות העירוניות. הפועל חיפה בהדרכתו של אלי גוטמן ובכיכובם של רוסו, טלקר, בן שמעון, בסיס ואוליאנוב ניסתה להתברג בצמרת הטבלה ותוך כדי להיות הקבוצה הבכירה בעיר.
גיורא שפיגל בעונתו האחרונה במכבי חיפה, הוביל את הקבוצה למה שהוא כינה בזמנו "עונה פיננסית". לאחר מכירתם של רביבו וברקוביץ' וההשענות על אופיר קופל ואיברהים דורו לקהל הירוק כבר לא היתה סבלנות כלפי המאמן ורצו לראות אותו בחוץ.
למרות הנמכת הציפיות הירוקים לא לקחו בחשבון הפסד בדרבי, אלא שלגוטמן ובסיס היו תוכניות אחרות. אחרי 18 דקות בלבד האדומים הובילו 0:2 מפנדל מוצלח של רוסו ועוד אחד של צ'ולקוביץ. הלם ביציעים הירוקים. ההלם רק הלך וגדל אחרי מה שראו אותם אוהדים בדקה ה-35.
קשרה של הפועל מירוסלב ביצ'ניץ' העיף כדור לכיוון הרחבה של דוידוביץ'. השוער יצא לכדור במטרה לתפוס אותו בקלות וללא הפרעה, אלא שדוידוביץ לא תזמן נכון את מעוף הכדור מה שהותיר את לירון בסיס מול רשת חשופה. 0:3 לגוטמן. הרבה אוהדים ירוקים נטשו את האצטדיון בשלב זה ולכן לא הספיקו לראות גם את הרביעי של היריבה העירונית אותו כבש גם כן בסיס. בדקות הסיום הצליחו אלון מזרחי וחזי שירזי לצמק ל-4:2.
בן שמעון במרדף אחרי היהלום 22.11.99 מחזור 12
לראשונה בהיסטוריה הפועל חיפה מגיעה למשחק הדרבי כאשר היא האלופה. גוטמן בנה בהפועל יחידה מגובשת שקשה מאוד לשבור. מנגד הירוקים, תחת הדרכתו של "השריף", אלי כהן, חיפשה אליפות ראשונה אחרי 6 שנים ורצתה לראות ניצחון בדרבי.
אצטדיון קרית אליעזר מלא וצבעוני קיבל את פני השחקנים. משחק צמרת בין שתי המועמדות העיקריות לתואר. ההגנה הטובה בליגה –הפועל חיפה מול ההתקפה הטובה בליגה – מכבי.
מחצית שניה מהסרטים חיפתה על חצי ראשון עצבני ומאופס. בדקה ה-52 "היהלום" של הירוקים – יוסי בניון הבקיע שער נהדר בבעיטה מהאוויר ו-23 דקות לסיום המשחק הכפיל החלוץ רפי כהן את התוצאה. נראה לכם גמור? ממש לא.
בתוך 3 דקות הפועל מצליחה משום מקום לכבוש שני שערים – פנדל של דימיטרי אוליאנוב ועוד אחד מריבאונד של גוראן מילנקו משווים את התוצאה . האוהדים בירוק תפסו את הראש ולא האמינו למראה עיניהם.
ואז הגיעה הדקה ה84. בניון קבל את הכדור במרכז המגרש והחל לרוץ איתו לעבר השער של האדומים כאשר רן בן שמעון דלק אחריו. את המרדף הזה יזכור בן שמעון כל חייו.
קפטן הפועל ניסה בכל כוחו אך לא הצליח להדביק את "היהלום" שהגיע למצב של אחד על אחד מול אוואט ובקלות הכניע אותו.
לאחר אותו משחק חזר הסדר על קנו – הירוקים חזרו להיות הקבוצה המובילה בעיר והפועל רק הלכה והדרדרה.
בניון לא רוצה לצאת (7.3.2000,שמינית גמר גביע המדינה)
אלי כהן בוודאי זוכר היטב את המשחק הזה ובמיוחד את הרגע בו רצה להחליף את הכוכב שלו, יוסי בניון.
שתי הקבוצות מעיר הכרמל לא קיוו להפגש בשלב כל כך מוקדם של גביע המדינה, אך כך רצה הגורל. הפועל שכבר איבדה ענין בליגה הלכה בכל הכוח על גביע המדינה. ההרכב של האדומים כלל בין היתר את אוואט, בן שמעון, אמיר שלח, דוד אמסלם, עופר טלקר, אורן זיתוני, ג'ובני רוסו, דמיטרי אוליאנוב ועמיר תורג'מן. מהצד הירוק בניון בעונה נפלאה הוביל את חיפה ביחד עם סרגיי קלשנקו, יז'י בז'צק ובתוספת ראובן עטר שחזר לקבוצת האם שלו בחלון העברות.
90 הדקות הסתיימו בתיקו 2:2. במהלך הארכה נרשם האירוע המביך של העונה. האירוע שיזכר ליוסי בניון הגדול ככתם לאורך כל הקריירה ואירוע שלמעשה גרם בעקיפין לסיום דרכו של אלי כהן במכבי חיפה. בדקה ה-112 הרים השופט הרביעי את השלט עליו היה מוטבע המספר 15. יוסי ראה את השלט וסירב להאמין, ובתנועות ידיים בולטות הראה את מחאתו על החלטת מאמנו.
גם לאחר שיכנועים מצד הקפטן בנאדו, שום דבר לא עזר. המאמן המופתע, החליט בסופו של דבר שלא להוציא את בניון ולהשאיר אותו על כר הדשא גם בבעיטות הדו קרב מהנקודה הלבנה.
בניון ניגש לבעוט את אחת הבעיטות והחמיץ אך בסופו של דבר מכבי ניצחה ועברה שלב. יום לאחר המשחק יצא המאמן מכליו כנגד הכישרון מדימונה וטען שהילד צריך לעבור סדרת חינוך. פחות מחודש לאחר מכן כהן כבר לא היה בחיפה.
הדרבי של ישראל כהן (18.2.2002, מחזור 22)
פחות מחודשיים לאחר התאבדותו הכואבת של רובי שפירא, פגשו האדומים את היריבה העירונית. גיא לוי, שאימן את הקבוצה באותה עונה, נאבק עם הקבוצה דלת האמצעים ומוכת ההלם מהתאבדותו של שפירא על ההישארות בליגה.
מכבי חיפה תחת הדרכתו של אברהם גרנט הגיעה למשחק הזה שהיה האחרון של הסיבוב השני במטרה לשמור על הפסגה. גרנט רצה להשלים אליפות שניה עם הירוקים, שבהרכבם בלטו אז: אוואט, רוסו, בניון, פראליה ז'וטאוטאס ויעקובו.
על הנייר ההרכב של הירוקים היה אמור לדרוס את ההרכב של גיא לוי, שכלל בין היתר את השוער ענאן פרו, אלירן אלקיים, מאיר בן מרגי, אלי אברבנל, אורן ניסים ואת מי שהפך לגיבור המשחק – ישראל כהן.
עד הדקה ה-85 הכל היה טוב, מעניין ובעיקר כשר. רוסו העלה את הירוקים ליתרון בדקה ה-54 לאחר הגבהה של חרזי. הפועל ניסתה להשוות אך אוואט הצטיין בין קורות השער של מכבי. חמש דקות לסיום התחיל המופע של ישראל כהן.
הבלם הוותיק הכשיל בבירור את ג'ובאני רוסו בתוך הרחבה אך השופט ערן פרוסט שהיה קרוב לארוע החליט להתעלם. שתי דקות לאחר מכן הפועל הישוותה משער של יואב זיו. אוהדי הפועל פיללו לנקודה בדרבי הזה וכבר את זה מתקרב.
דקה לאחר השיוויון שוב הכשיל כהן את רוסו בתוך הרחבה בצורה ברוטאלית ושוב פרוסט התעלם. האדומים נשמו לרווחה.
בדקה ה-92 פרוסט לא יכול היה להבליג יותר ושרק לכדור עונשין מהנקודה הלבנה לזכות חניכיו של גרנט, שוב היה זה ישראל כהן שהכשיל ושוב ג'ובאני היה המוכשל.
העבירות של ישראל כהן הפכו לאחר כמה ימים ל"פרשת ישראל כהן", שהואשם כמי שלכאורה מכר את המשחק. בסיום אותה עונה זכתה מכבי באליפות נוספת והאדומים נשרו לליגה הלאומית. וישראל כהן? הוא נעלם לגמרי ממפת הכדורגל בארץ.
