עונת 2009/10 תיזכר בזכות כמה דברים מרכזיים: הקיזוז, המשחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה, המסע של מכבי חיפה בליגת האלופות, המסע של הפועל ת"א בליגה האירופית ומעל הכל מחזור הסיום שקבע - הפועל תל-אביב לקחה דאבל בדקה ה-93.
ללא ספק נוצרו זיכרונות ענקיים לכל חובב ספורט ואפילו לאלו שנדבקו לזה רק העונה ועשרות אלפים ממכם בחרו בימים האחרונים את הגיבורים האמיתיים של ההצגה הזו. אז מי עשו לכם את העונה הזו וירשמו בדפי ההיסטוריה ומי נשארו בחוץ? הכל היה באחריותכם ומרחק לחיצת עכבר בלבד - אלו הנבחרים.
שחקן העונה - גילי ורמוט
השחקן המרכזי בעונה הגדולה של הפועל תל אביב שהסתכמה בדאבל. הרגולטור שהכל עבר דרכו ובלעדיו ספק אם האדומים היו מצליחים כל כך. ורמוט ידע להשתדרג ונתן עונה חלומית שהסתיימה בצורה הכי מתוקה. עם צמד שערים בגמר הגביע ועוד 16 בישולים ו-10 שערים במהלך העונה ברור כבר שזאת העונה הכי טובה של שחקן הבית של הפועל חיפה.
אחרי ניסיון מעבר לים בבלגיה שם הוא בעיקר בילה על הספסל כרגע אפשר להיות בטוחים הדרך של ורמוט חזרה לאירופה היא חיים קלים לכל סוכן. שוב יש מספר 14 באדום שעושה דפיקות לב לאוהדי היריבה והרבה שקט נפשי לאלו שלובשים אדום ביציע. ורמוט זה בעצם סוג של יין - כנראה שהזן 'גילי' באמת משתבח עם השנים.
מאמן העונה - אלי גוטמן
אלי 'הגרמני' גוטמן שם את הכינוי שלו במרכאות כפולות ומכופלות אחרי שקבוצה שהוא עמד בראשו הבקיעה לא פחות מ-87 שערי ליגה (ממוצע של 2.5 שערי זכות למחזור). המאמן שעד עכשיו בארון התארים שלו היו אליפות עם הפועל חיפה וגביע עם הפועל באר-שבע הכפיל עם הדאבל האדום את המאזן בשני המפעלים ועשה את זה עם קבוצה שמשחק כדורגל נאה לעיין.
עם מאזן כזה ומסע אירופאי מכובד לא רחוק היום שיצטרף גוטמן לרשימת המאמנים הגדולים בישראל, החלום האירופאי שלו נראה קצת יותר קרוב עכשיו בעיקר אחרי שהעפיל עם הפועל לשלב 32 הגדולות בליגה האירופית ונעצר רק בגנרל חורף, ממש כמו נפוליאון.
זר העונה - דגלאס דה סילבה
איזה עונה נתן הברזילאי שנראה כמו אחד משלנו לכל דבר. דגלאס בצוותא עם וואליד בדיר היה אחראי על שישה שערים ושלושה בישולים ואין ספור בלימות שתיסכלו חלוצים מכל קבוצות הליגה הראשונה וגם את אלו של ראפיד, המבורג וסלטיק.
ההחתמה של דה סילבה בליל הצרפתית, אומרת הכל על השחקן הנהדר הזה. הבלם הברזילאי שהגיע להפועל ת"א מהפועל כפ"ס הוכיח העונה שהוא פשוט גדול על הליגה שלנו. למרות כל אלו הבירוקרטיה הישראלית והאנשים במשרד הפנים לא מאפשרים לנו להנות מהבלם גם במדים הכחולים-לבנים שהוא כל כך ראוי להם. ההפסד? רק שלנו, נקווה שבשנה הבאה כשהוא ישחק בגולה הוא לא ישכח אותנו.
פריצת העונה - ערן זהבי
אחד עשר שערים כבש העונה זהבי, והוסיף למאזנו הנהדר גם שישה בישולים, במה שמוגדרת ללא ספק כעונת הפריצה של השחקן המוכשר הזה. גוטמן הבין מהר מאוד שזהבי הוא שחקן של הרכב ראשון, והאחרון לא אכזב, במיוחד כשהוא כבש את שער האליפות של הפועל בטדי בתוספת הזמן.
נדמה ששער הזהב של זהבי ישים את כל סאגת החוזה שלו לעונה הבאה מאחור וגם אלי טביב יבין שאחד משחקני הבית היחידים שאיכלסו את ההרכב של גוטמן הוא אחד לבנות עליו לשנים. ואיך אביחי ידין אמר עליו? מי זוכר שלפני שנתיים הוא עוד מכר בורקסים.
אכזבת העונה - בית"ר ירושלים
עידן טל, ברק יצחקי, טוטו תמוז, עמית בן שושן, אריק בנאדו, שמעון גרשון - מהשחקנים הגדולים של ארצנו - לא גירדו העונה את שיא היכולת שלהם. יש שיטענו כי מערכת היחסים העגומה עם המאמן לשעבר, יצחק שום, העיבה על היכולת במגרש אבל אם במקצוענות עסקינן - הרי שהדבר לא רלוונטי.
בית"ר ירושלים, עם כל ה'בלאגן' הכלכלי וחוסר הוודאות שחגים מעליה שכחה את הדבר הכי חשוב, להיות הישגית על המגרש - למען אוהדיה. תוסיפו לזה את העובדה שהקבוצה קיבלה רביעיות השנה ממכבי ת"א ומהפועל ת"א ומובן שגם הכבוד והמשחק בשביל המנורה הוא לא הדבר הראשון שעובר לשחקנים בראש. פייר? ציפינו יותר.
מכבי קביליו יפו – עולה לליגה א' ומגיעה עד שמינית גמר הגביע
עוד שבת של כדורגל כתב הרצל קביליו בשירו ולמרות שביינתים הקבוצה משחקת בימי שישי נדמה שלא ירחק היום והקבוצה תשוב לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי.
קבוצת האוהדים, מכבי קביליו יפו, השלימה העונה מסע ספורטיבי בלתי ייאמן אחרי שהצליחה להעפיל בתוך שנתיים רצופות מליגה ג' לליגה א'. 22 נצחונות, 8 תוצאות תיקו ו-0 הפסדים, זה המאזן המדהים שהשיגה העונה בליגה ב' דרום א' ואחרי ההעפלה הסנסציונית לשמינית גמר גביע המדינה אחרי ניצחון על עולה לליגת העל, קרית שמונה - יפו מתכננת להמשיך לרגש גם בעונה הבאה בליגה א'.
האחד עשר שלכם - שישה נציגים מהסגנית, חמישה מהאלופה
שוער - וינסנט אניימה
אולי הבחירה הכי קלה. שוער הדאבליסטית מביא לצד יכולת עוצרת נשימה בשער גם חמישה שערי ליגה וכל זאת אחרי שכולנו היינו בטוחים ששוער כזה ישחק כבר העונה מעבר לים, איפה שהוא באמת שייך. החתול הניגרי יעמוד גם בשער של נבחרתו במונדיאל הקרוב אחרי שראינו אותו באמצע העונה בגביע אפריקה לאומות. דבר שגרם להפועל איבדו של ארבע נקודות ליגה בסה"כ (תיקו מול מכבי חיפה ומול מכבי נתניה)
מגן שמאלי - פיטר מסיללה
עוד שחקן שנדמה שהוא רמה מעל וישחק במונדיאל עם הנבחרת המארחת, דרום אפריקה. מסיללה אמנם הבקיע רק שער אחד העונה אבל בישל שלושה עשר והיה אחראי על סגירת שחקני האגף הימני של שלל קבוצות הליגה. כל גיחה להתקפה של צ'פו העלתה את הדופק אצל אוהדי היריבה וגם המגן בן ה-25 ראוי לשרוף את האגף באצטדיונים הבכירים של אירופה בהם הוא גם שיחק העונה בתור אורח.
בלם ראשון - דגלאס דה סילבה
זר העונה כמו שרשמנו, נקווה שיום אחד מעמד הזר יעלם.
בלם שני - דקל קינן
אחד משחקני הנשמה הכי גדולים שיודעת הליגה הישראלי. מספר 21 של אלישע לוי לא רק שידרג את היכולת שלו שגם נתנה לו מקום בנבחרת ברוב המשחקים הוא גם הזכיר לנו את המונח 'שחקן בית'. קינן היה חלק מההגנה המדהימה של חיפה העונה שספגה רק 16 שערים ב-35 מחזורים ולמרות כל מה שאומרים עמדה יפה מול שחקנים כמו: אריאן רובן, פרנק ריברי, אוליץ' דייגו, אמאורי, מרואן צ'מאח ויוהאן גורקוף. שהיה צריך דקל עלה גם להתקפה והיה אחראי על השער הדרמטי מול בית"ר ירושלים שכמעט והביא אליפות.
מגן ימני - עלי עותמאן
למי שראה את המגן הצעיר רץ על האגף הימני בדוחא לא היה ספק, הוא יגיע רחוק. העונה זה קרה לו ובגדול ומעבר לעבודה שהגיע למכבי חיפה הוא גם הוזמן לא מזמן לנבחרת ישראל. הילד אייש מספר תפקידים במערך של אלישע לוי בנוסף להיותו מגן ובכל אחד מהם היה טוב. בליגת האלופות קראו לו Osman מעניין מה יהיה שמו על המדים כחולים - לבנים.
קשר אחורי ראשון - בירם כיאל
הקשר האחורי הצעיר תוצרת בית של הירוקים ממשיך במגמת השיפור שלו. אמנם רק שער אחד ובישול אחד אבל יציאה שלו לניתוח בקע מפשעתי וסיום עונה מוקדם הורגש הייטב לקראת מחזורי הסיום בהם מכבי חיפה הפסידה שבע נקודות ליגה יקרות שעלו לה באליפות. כיאל נהיה יותר אגרסיבי ונדמה שהאחריות שאמורה לבוא עם הגיל תסתכם לקשר אחורי מצוין מתוצרת ירוקה.
קשר אחורי שני - אביחי ידין
כמה רגעים גדולים היו לאביחי ידין בן ה-24 העונה בהפועל ת"א. תוסיפו לשלושה שערי ליגה חשובים שער ענק מול ראפיד וינה בחוץ שהוביל את הקבוצה לניצחון 0:3 על אדמת אוסטריה ותבינו שבין חיסול עוד התקפת יריב ידין הצליח לשלב גם תרומה להתקפה. ידין ידע למצוא גם את המקום בנבחרת ישראל והיה האיש הבטוח ברוטציה של גוטמן בין ארבעה קשרים אחוריים.
הכל כבר נאמר עליו - מצטרף גם לנבחרת העונה באופן טבעי.
קשר התקפי שני - ליאור רפאלוב
שוב הוכח שכישרון גדול שפוגש קצת ביטחון זה מתכון לשחק מצוין. אחרי שבתחילת העונה אייל גולסה הצעיר מעט הביך את רפאלוב, הקשר העלה את הרמה של המשחק שלו והפך להיות אחד הגורמים הכי חשובים במכונה המשומנת של אלישע לוי. רפאלוב בהחלט התבגר והפך משחקן מוכשר - למצויין.
חלוץ ראשון - איתי שכטר
אם דיברנו על כישרון וביטחון תראו מה קורה שכישרון לא רק תופס ביטחון אלה גם מתבגר. כבר במשחקיו הראשונים בבלומפילד היה אפשר לראות שהסגנון של שכטר ילהיב את האוהדים באדום. עם 22 שערים. החלוץ שהראה עליונות גם על שחקנים כמו מגן נבחרת חוף השנהב והמבורג, גי דאמל, נותן הרגשה שדבר כזה לא ראינו פה הרבה זמן.
חלוץ שני - שלומי ארבייטמן
אפשר לסכם את העונה של ארבייטמן במילה אחת - חלום. זו ללא ספק היתה העונה הגדולה של חלוץ מכבי חיפה. למרות שהוא פתח על הספסל בכמות רבה של משחקים, ארבייטמן היה בשיאו, כבש מספר מדהים של 28 שערים והיה הגורם העיקרי לעונה המצויינת של הירוקים. אמנם באירופה הוא לא הצליח לכבוש אבל שחקן הבית של נס-טוברוק עלה מהספסל בזלצבורג והעלה את קבוצתו למעשה לליגת האלופות.
