בעונה שעברה זה היה שונה: הפועל ת"א הרעבה הגיעה למשחק העונה מול מכבי חיפה הפצועה, ניצלה את הקיזוז, את הרחקת ג'ורג' טשיירה ויותר מהכל את הפריחה של הסגל כדי לקחת את האליפות מתחת לאף של יענקל'ה שחר. הערב ב-20:45, שתי קבוצות, במצב דומה, שעוברות כמעט את אותו התהליך, נפגשות למשחק חשוב על העתיד של העונה. נקודות? גם ככה יקזזו.
להוציא את ההצלחה של הפועל באירופה העונה ואת הכישלון של מכבי חיפה בליגה האירופית, גוטמן ואלישע עוברים את אותם כאבי הראש, כמעט. זר מוכשר שרוצה לעזוב, כוכב מקומי שפורח, הגנה שהיא הכל חוץ מהגנה ובעיית פציעות שמביאה לעומס גדול על הסגל.
השוני היחידי הוא שהפועל, בניגוד לנוהל, לא מתרגשת מהקלישאה שהתפוגגה בשנה שעברה עם השער של מהראן ללה במשחק העונה ונקראת: "קללת קרית אליעזר". יש קללה, אבל היא כבר לא מה שהיתה פעם. אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס עולים לחיפה, בלי חשש בליבם, כך לפחות התחושה מסביב. זאת למרות שעל פניו, הפועל לא עשתה משחק אחד טוב מתחילת העונה, מלבד הדרבי נגד מכבי והמחצית השניה נגד שאלקה בצ'מפיונס.
מכבי חיפה של העונה לא משכנעת ואת זה כולם יודעים. אלישע, ליאור רפאלוב ויניב קטן כבר אמרו בראיונות שהם לא משחקים טוב כפי שהם היו רוצים, אבל הם לוקחים נקודות. "לא צריך להתנצל על זה שאנחנו ראשונים", אמר בצדק אלישע השבוע ושלח עקיצה לכל המבקרים. מה שאפשר כדי להוריד את הלחץ מהכתפיים של המאמן. השאלה איך תצא כל קבוצה מהר הגעש שמחכה הערב בקרית אליעזר? כנראה שהקווים המקבילים ייפרדו.
מקווים שזו הפעם האחרונה...
במוקד הקרב יופיעו שני שחקנים, שהמזוודות שלהם ארוזות מזמן וכל צלצול טלפון מקפיץ אותם עם תקווה שהקידומת על צג הנייד תתחיל ב-001. וינסנט אניימה ופיטר מסיללה מודעים לכך שיש סיכוי שהמשחק יהיה האחרון שלהם בין אדום לירוק. כך הם לפחות מקווים.
הסיפור של שני הכוכבים דומה מאוד. שניהם רשמו מונדיאל טוב מאוד, קבוצות מאירופה (בעיקר מאנגליה) כבר הגיעו לבקר ומשום מה הסוכנים של השניים לא הביאו עדיין הצעה רשמית. "קיבלתי כבר שתי הצעות", סיפר החתול הניגרי בראיון בארצו, "מאמין שבקרוב אצא לשחק בחו"ל כי מיציתי את עצמי בישראל", אמר הסילון הדרום אפריקאי והתוצאה דומה: תקועים בארגז הבוץ של הכדורגל הישראלי.
שני מנועים פורחים ברכב שלא נוסע
בתוך הבינוניות של חיפה והפועל העונה, ליאור רפאלוב וגילי ורמוט הם שושנים בשדה קוצים. קטלניים, מהירים, מנוע 2,000 ברכב מדגם 1999 יד רביעית ורבות תלוי בהם. הפציעות של שכטר וקטן הכריחו את שני הכישרונות לשים גז והם שמים ולא מסתכלים אחורה.
אלישע לוי מבין מפתיחת העונה שמכבי חיפה תיפול ותקום על הכתפיים הרעבות של ליאור רפאלוב. אייל ברקוביץ' אמר לא פעם שעבורו רפאלוב הוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה והכישרון שלו לא יודע גבול וזה מגיע מאחד שיודע איך מנהלים משחק.
גילי ורמוט קיבל לא מעט ביקורות מפתיחת העונה שעדיין לא מדובר בוורמוט של העונה שעברה. דווקא הפציעה של איתי שכטר הביאה את מס' 14 לרמות שהזכירו את השנה שעברה וטעימה לכך קיבלנו נגד שאלקה בשבוע שעבר. אבל גם גוטמן ואבוקסיס זוכרים היטב איך הוא ניצח להם את משחק האליפות בעונה שעברה. פס כמו שמהארן ללה קיבל מעטים זוכים לקבל.
איזה זיכרון כואב יותר?
בחדר ההלבשה של מכבי חיפה ינסו לעשות הכל כדי שהשחקנים לא יחשבו על ה-26 באפריל בשנה שעברה. אם יצליחו לשכוח את השער של ללה, הם ישתדלו למנוע מבעדם להיזכר ב-15 במאי 2010. אם גם ערן זהבי יחמוק מתחת לרדאר שלהם, אז אולי יצליחו בחיפה לרשום שלוש נקודות ונקמה קטנה ומתוקה.
בחדר ההלבשה של הפועל ת"א ינסו לעשות הכל כדי שהשחקנים לא יחשבו על על הארובות בחדרה, ציון דרך מפחיד בדרך לאצטדיון שהם כל כך לא אוהבים. אם יצליחו, ינסו להסתיר בין המושבים באוטובוס את המאזן של האדומים בקרית אליעזר בעשור האחרון ואם יצליחו להשכיח גם את היכולת במשחק העונה בשנה שעברה ואת העובדה שם די "גנבו" את המשחק מהירוקים, האדומים יוכלו לדלג מעל היריבה מחיפה.
אלישע לוי ואלי גוטמן, שני פסיכולוגים בלי תעודה, מודעים למה שעובר על השחקנים בראש ערב משחק כזה. הראשון שיצליח לבודד את החשש ולהביא את היכולת למגרש, ינצח.
החיסורים של שתי הקבוצות משמעותיים, אבל לא יקבעו את גורל המשחק. בהפועל אולי מרגישים יותר את ההיעדרות של שכטר ודה סילבה כי זה טרי יותר, אבל אין ספק שהעובדה שעידן ורד לא ישחק ויותר מהכל, עלי עותמאן, תפגע לא פחות בשטף. שני המאמנים צריכים לשמור את "התירוצים" בארון כי הם לא יתקבלו.
שתי הקבוצות הכי אירופיות בכדורגל הישראלי נפגשות למשחק שעל פניו לא ישפיע מבחינת הטבלה בצורה רצינית. מה זה משנה ניצחון, אם גם כך מקזזים כל דבר שזז. אבל מעל הכל ירחפו עשרות סימני שאלה שיקבלו תשובה ניצחת ב-20:45. הפועל שוב מגיעה לקרית אליעזר למשחק גדול בליגה בינונית.חם - חם - חם.
