אומרים שהמשחק הראשון יכול לקבוע גורל של עונה שלמה. שאם פותחים טוב את העונה, זה נותן המון כח להמשך. ושאם הפועל תל אביב תעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות, או לחילופין המשחקים בשלב הבתים של הליגה האירופית יתישו את הסגל של גוטמן, אז ייתכן כי הערב ב-20:00 תעלה על הדשא של בלומפילד אחת משתי הקבוצות שתיקח את האליפות.
מכבי תל אביב או מכבי חיפה? שתיהן רוצות לנשל את האדומים מהתואר. אחת מלקקת את הפצעים מהדרמה של העונה שעברה והשניה כבר שכחה מתי חגגה תואר.
נכון, הכי קל לבוא ולהגיד שמכבי חיפה נחלשה, שכל הכוכבים במכבי תל אביב, אבל אולי כדאי לבדוק את זה קצת לעומק, רגע לפני ששתי הקבוצות יוצאות לדרך. וגם אם אחת מהן תאבד נקודות במשחק, או שתיהן, המשחק הזה עשוי לתת לנו תשובה על איך הולכת להיות העונה. בואו נפרק את זה.
שוערים: אדרי ראוי לאפודה, שטראובר עדיין לא מתואם עם ההגנה
אם מישהו חושב שהעובדה שאמיר אדרי יעמוד בשער ולא ניר דוידוביץ' היא חיסרון, אז הוא טועה בגדול. אין קבוצה שיודעת יותר טוב ממכבי חיפה מה יכול שוער שני לעשות. הטראומה מרן קדוש עדיין בראש ובשביל אחד כמו אדרי, זה בדיוק המקום להוכיח שהוא ראוי כבר לאפודה הראשונה.
אדרי כבר קיבל לא מעט הזדמנויות בין הקורות של חיפה ועשה עבודה טובה. גם במשחקים שהוא שיחק בעונה שעברה הוא הוכיח שיש לאלישע על מי לסמוך, ואף אחד לא צריך להיות מודאג מהעובדה שהוא משחק.
מנגד, לירן שטראובר. אחד השוערים היותר מנוסים שיש בליגה שלנו, מכיר טוב טוב את כל השטיקים הקטנים במשחק, אבל חוסר התיאום שלו עם שחקני ההגנה עשוי להיות לטובת החלק ההתקפי של הירוקים. שטראובר, גם ביום טוב במיוחד שלו, חשוף לטעות הקטנה שיכולה לקלקל לו ערב שלם.
הגנה: פאביצ'ביץ' עדיין בגדר סימן שאלה
אם בעמדת השוער הניסיון של שטראובר הוא יתרון קל עבור הצהובים, אז בחלק האחורי המצב כמעט מאוזן. את פאביצ'ביץ' אנחנו עדיין לא לגמרי מכירים והעובדה שהוא שיחק עם אבי סטרול רק משחק אחד עלולה להשפיע.
לעיתים, כמו במקרה של חיפה, אולי עדיף בלם אחד קצת פחות טוב אבל אחד שמכיר את המערכת כמו מימון, מאשר בלם מצויין שעוד לא נכנס לעניינים. זה כמובן טוב למשחק אחד או שניים בתחילת הדרך ולא לאורך עונה שלמה, אבל בשביל המשחק הזה, מימון וקאנוטו – זה צריך להספיק.
קישור: המופע המרכזי - האריס מדוניאנין
מרכז השדה של מכבי חיפה ספג מכה עם עזיבתו של בירם כיאל, אבל קשה לומר שהקשרים של אלישע לוי מתקשים לנהל את המשחק. גולסה, גדיר, בוקולי, קולמה וסילבה הם מרכז שדה טוב ואיכותי, וזה אם מעבירים את יניב קטן קצת יותר קדימה לחלק הקידמי. הם מתואמים, הם עובדים יחד כבר מספיק זמן בשביל לדעת מי הולך לאן ומתי וזה בהחלט יתרון.
הקישור של מכבי תל אביב העונה הוא האריס מדוניאנין. באנינג, סידיבה, בוזגלו המצויין, ייני ואפילו ישראלביץ' הם רק הרקדנים של כוכב המופע. האיש שהגיע לארץ רק לפני מספר שבועות לא רב הצליח לשגע את יושבי שער 11, לא הפסיק להבקיע במסגרת האירופית ובגביע הטוטו ובכלל נראה כי נמני/מזרחי פגעו בול. ובגדול.
היכולת של מדוניאנין גורמת ליכולת של אילייב מהעונה שעברה להחוויר והוא איש המפתח. מנגד, מעניין יהיה לראות איך תסתדר מכבי תל אביב כשמדוניאנין יהיה ביום חלש או ייסגר טוב טוב על ידי אחת הקבוצות היריבות. לאלישע לוי יש את הכלים לסגור אותו, השאלה עד כמה זה יצליח.
מאור בוזגלו הוכיח בפאריס שהוא לא שכח לשחק כדורגל והצהובים צריכים את אותו בוזגלו שהם הביאו מסכנין. זה שלוקח אחריות, שרץ, מוסר, מבשל וכובש. את מאור בוזגלו האמיתי. מכבי תל אביב של השנה תקום ותיפול על השניים האלה. כשמדוניאנין ובוזגלו יהיו טובים, כל המערכים יהיו טובים.
התקפה: יתרון ענק לצהובים
אולי העמדה היחידה שבאמת אין דילמה לגביה. ברק יצחקי, רוברטו קולאוטי ואלירן עטר עדיפים על דבאלשווילי, תומר חמד ויניב קטן ללא ספק. השלישייה הצהובה, ביחד וכל אחד בנפרד יכולה לכבוש בכל רגע נתון, כל אחד מהם יכול לכבוש גם מחצי מצב והם מספיק טכנים כדי לייצר לעצמם לבד את המצבים.
בחיפה, החלוצים יותר תלויים בכדורים שיספקו להם גולסה, בוקולי, סילבה או מסיללה שמגיח מהאגף. מעניין יהיה לראות את דבאלשווילי מתפקד כחלוץ הראשי בקבוצה וכשאין לידו עוד מישהו שמושך תשומת לב מההגנה כמו שהיה ארבייטמן בעונה שעברה.
מאמנים: אין יתרון לאף קבוצה על הקווים
אלישע לוי מנוסה, הוא עבר הכל וראה הכל, אבל כבר העונה הוא עשה כמה טעויות שעלו לקבוצה שלו ביוקר. הוא מכיר את היכולת של השחקנים, הוא יודע מי יכול לתת מה ובאיזה זמן וזה נתון חשוב למאמן שמכיר את הקבוצה שלו כמו את כף ידו. גם יוסי מזרחי יודע טוב את העבודה שלו ושיתוף הפעולה עם המנג'ר נמני יכול להניב דברים יפים (תשאלו את אולימפיאקוס). מה שבטוח, מי שיקבע את התוצאה יהיו אותם 22 שחקנים שירוצו על הדשא.
