קשה לזכור מתי היו הסימנים לקראת ה"אל-קלאסיקו" בין ברצלונה לריאל מדריד מנוגדים כל כך. מצד אחד בארסה, שנמצאת באופוריה כללית בעקבות שילוב מוצלח על המגרש בין אסתטיקה, תכליתיות ועוצמה. מצד שני ריאל, ששוב טורחת להזכיר לעולם בכל דרך אפשרית שהיא לא רק הקבוצה הגדולה והעשירה ביותר, אלא גם הכאוטית מכולן, וכזו שלא מחמיצה הזדמנויות לייצר כותרות שהקשר בינן לבין כדורגל לא קיים.
הכיסא הרועד של קלדרון
הבלאגן בריאל חוגג, אפילו יותר מכרגיל. סוף השבוע האחרון היה סיוט מתמשך בעיקר עבור נשיא ריאל, רמון קלדרון. גם בלי הפאניקה שלו לאור החזרה של יריבו פלורנטין פרז לזירה שמוציאה אותו מהכלים - הקרב על כס הנשיאות.
בעיצומה של שרשרת ההפסדים חשב קלדרון שהוא שלף קלף מנצח. ההחתמה של החלוץ הפנטסטי יאן קלאס הונטלאר מאייאקס היתה צעד חשוב. אבל לא חלפה יממה ואחד מאנשי שלומו של קלדרון, מיצ'ל, נטש את הספינה בזעם. האיש שהיה אחראי על פיתוח הנוער וקידום השחקנים בריאל האשים את קלדרון ב"חוסר ידע ועניין בקבוצות הצעירות".
אבל הבעיות בימים האחרונים לא הסתכמו במיצ'ל. בבוקר יום ראשון שרד הנשיא רק בקושי (55 אחוזי תמיכה) את ההצבעה על תקציב השנה הבאה באסיפה הכללית של הסוסיוס אחרי שהתברר שנתוני הרווח שפרסם בעיתונות לעונה הנוכחית (54.8 מיליון אירו, עלייה של 6.6%), אינם נכונים וכוללים את מכירת רוביניו שנערכה אחרי היום הקובע לחישוב. אחד אחרי השני קמו חברי המועדון וביקרו בחריפות את קלדרון, וגם בקרב הצופים באסיפה התחלפו קריאות תמיכה בנשיא בקריאות "תתפטר!". באותו ערב הפסידה ריאל 4-3 לסביליה בברנבאו מול קהל זועם. קלדרון ידע מה הוא חייב לעשות והשלים את הכרוניקה של פיטורים שכבר מתבשלים הרבה זמן, וברנד שוסטר הלך הביתה.
אם ריאל רוצה לחזור לתמונה, והמאמן החדש חואנדה ראמוס רוצה להישאר במדריד מעבר לחוזה שלו שמסתיים בסוף העונה - זו ההזדמנות היחידה שלהם. הפסד, והפער בצמרת יגדל ל-12 נקודות, וזה כבר באמת בלתי עביר (אפילו תחת קאפלו ותחילת העונה האיומה שהסתיימה עם התואר, ריאל פיגרו בשש נקודות בלבד אחרי ברצלונה).
מצד שני, ניצחון על ברצלונה תמיד היה הדרך האולטימטיבית בריאל להדחיק את בעיות היומיום. אולי זה מה שיעזור לייצב מעט את הכיסא הרועד של קלדרון.
כשגווארדיולה שחרר את הפקק
בפעם האחרונה שברצלונה ניצחה את ריאל, לפני שלוש שנים, היא גם לקחה אליפות. היום היא מדורגת ראשונה, תשע נקודות לפני ריאל שבמקום החמישי, עם הפרש שערים לא הגיוני (9-44). ברצלונה מתמודדת כיום על שיאי ההבקעה בליגה הספרדית עם ריאל של די סטפנו ופושקאש של 1958-1960, בתקופה בה היו מובקעים 90 שערים בעונה של 30 משחקים. המספרים המדהימים מצליחים לספר את הסיפור: "ברצלונה היא קבוצת הכדורגל הטובה בתבל כיום". ואת זה אומר הפרשן חורחה ואלדאנו, שאינו נוטה להשתפכויות, ואינו חשוד באהדה לבארסה. גם פרננדו מוריינטס מוולנסיה מאמין "שברצלונה בפער גדול מעל היריבות".
בארסה מדגימה תצוגת תכלית של הכדורגל המודרני המהיר, ההתקפי והחכם. הכדורגל שספרד הובילה ושוחק גם על ידי הולנד ורוסיה בטורניר היורו האחרון. בקאמפ נואו הוא משוחק על ידי גדולי המשחק, בצורה שאפשר לתאר אותה רק כאוניברסיטה עילית לכדורגל. לברצלונה יש מכונת הבקעה משוכללת ושוטפת, שברגע שיריבות מנסה להכניס לה חול לגלגלים, היא עוברת דרך היכולת האישית הגאונית של שחקניה לפסי עבודה אחרים. ספקי השערים העיקריים בצ'מפיונס ליג ובליגה (הקבוצה כבשה 62 שערים בשני המפעלים עד עתה) הם סמואל אטו וליאו מסי, שכל אחד מהם כבש העונה 15 פעמים. מסי גם בישל תשעה שערים נוספים, אבל ראש מחלקת ההנדסה הוא צ'אבי, עם 10 בישולים.
בתחילת העונה עוד רבו הביקורות על פפ גווארדיולה הצעיר, שחקן העבר חסר הניסיון כמאמן. הפסד ותיקו בפתיחה, והלחץ גבר. ואז, באמצע ספטמבר השתחרר הפקק: בתוך 18 ימים ניצחה בארסה שישה משחקים והבקיעה 22 שערים. גווארדיולה חיבר את השחקנים, שייף את הפינות והסיר אבק כוכבים מיותר (בינתיים לא נשמעים ציוצים אפילו מהאגו המנופח של תיירי הנרי). ומי שלא התאים, חברתית או כדורגלנית, פשוט עזב. "הוא מוכן בצורה אובססיבית לכל התמודדות. והאימונים שלו מדוייקים, כל תרגול נעשה מסיבה ספציפית", הסביר צ'אבי ל"גרדיאן" על מעלותיו של גווארדיולה. גווארדיולה מצידו דורש "להפסיק עם שירי ההלל" כדי ששחקניו יישארו על הקרקע.
לפי כל ניתוח סטטיסטי קר וניתוח הגיוני יבש, אין לברצלונה סיכוי לאבד נקודות מול ריאל המפוררת. אבל לא בטוח שזה יקרה, כי זה גם מה שאמרו על בארסה של ארבעת הפאנטסטיקוס בעונה הקודמת, ובסופו של דבר היא הושפלה פעמיים על ידי ריאל.
חוץ מזה, בסופו של דבר אל-קלאסיקו הוא אל-קלאסיקו.
