גלישת סקי הינה מאמץ גופני ניכר משום שהיא אורכת בממוצע חמש שעות ביום (כמה מאיתנו עושים פעילות גופנית חמש שעות ביום?) וגם משום שזהו ספורט שלא עוסקים בו ברוב השנה. ואז בחופשת סקי של כשבוע ישנו מאמץ מרוכז. קחו לדוגמא אנשים שלא רגילים להתאמן בשיגרה או במקרה הטוב, מתאמנים כשלוש עד חמש שעות בשבוע, ובבת אחת קופצים לאימון של כ-30 שעות שבועיות.
בסקי הרגליים משמשות כמעיין "בולמי זעזועים", כלומר אנו כל הזמן בולמים את משקל גופינו. סוג כזה של מאמץ נקרא: עבודה אקסנטרית של השרירים, משמע: השריר נמצא בעבודה בזמן שהוא מתארך (בניגוד לעבודה קונסנטרית בה השרירים עובדים בזמן כיווץ, דוגמא: עלייה במדרגות או עלייה בשיפוע). תרגול מסוג אקסנטרי עושה נזק גדול יותר לשריר.
אי לכך, כדי ליהנות מהסקי עלינו גם להיות מוכנים, כלומר להתאמן מראש. המטרה באימון היא לחזק את יכולת התגובה של השרירים למצבים של שינוי תנוחה פתאומי, במיוחד כשעייפים. שלושה-שישה שבועות של אימונים כהכנה יהיו מתכון מושלם. לאלו מאיתנו שעוסקים בפעילות ספורטיבית בשגרה, שלושה שבועות זה מספיק. לאלו שלא – שישה שבועות זה המינימום.
האימון המומלץ הוא שילוב של חיזוק אקסנטרי של השרירים (במיוחד הארבע ראשי), תרגול שווי משקל, ותרגול אירובי. כמובן שתכנית אימון היא ספציפית לכל אדם לפי צרכיו ורמת הכושר שלו.
להלן טיפים שיכולים לעזור:
הכנה טובה לשבוע סקי היא הכרחית.
לפני תחילת פעילות סקי חממו את המפרקים של הקרסוליים והברכיים לפחות חמש דקות על ידי סיבובים לשני כיוונים, מתיחות שריר הארבע ראשים ושריר התאומים.
אם מופיעים כאבים בשרירים אחרי יום גלישה יש לבצע שחרור על ידי מתיחות והליכה, ואם אתם ממש רוצים להתפנק, בכל זאת, חופשה, לכו על ג'קוזי או עיסוי.
לא מומלץ לעשות מסלולים קשים בסוף היום, כשעייפים.
מומלץ לעשות יום או חצי יום מנוחה לאחר שלושה ימי פעילות רצופים.
בארוחת הבוקר מומלץ לאכול הרבה פחמימות, שהן מקור אנרגיה שיחזיק אתכם במהלך השעות הרבות של הסקי. ובערב, מומלץ לאכול חלבונים, אשר מהווים אבני הבניין של השרירים והגידים בגופינו.
נפצעתם?
יש לשים קרח באזור הפגוע כעשר דקות כל שעה.
אם הכאב מתגבר יש להיוועץ עם רופא.
ניתן לחבוש בתחבושת אלסטית, ולדאוג שהאיבר הפגוע יהיה מורם.
