ליגת העל עברה שינוי משמעותי מאוד, מתחילת השנה. מדובר בשינוי בשני היבטים: האחד, הגדלת הליגה ל-16 קבוצות, והשני הוא שיטת קיזוז הנקודות בפלייאוף שמתחלק לשלושה. עליון, אמצעי ותחתון.
הסיבות להגדלת הליגה ברורות, ובראשן סיבה בהחלט ראויה והיא להביא את הכדורגל לכל קצוות הארץ, לדאוג שלרוב האיזורים בפריפריה תהיה נציגות בליגת העל וליצור מועדוני כדורגל שימשכו אחריהם גם את קבוצות הנוער והילדים של אותו איזור, כדי לבנות תשתית תרבותית, ספורטיבית וחברתית.
יחד עם זאת, נוכחנו לראות העונה שלא כל הקבוצות יכולות לעמוד בנטל. האם מבחינה כלכלית המשק הישראלי בנוי להחזיק ליגה בכירה של 16 קבוצות? להלן התשובות.
רואה החשבון יאיר רבינוביץ', כיהן כראש הרשות לבקרת תקציבים עד לקיץ האחרון, והוא נחרץ מאוד בדעתו בנושא: "מבחינה כלכלית אין בישראל 16 קבוצות שיכולות לעמוד בדרישות תקציביות של ליגת העל. לא רק שאין 16, אין גם 14, ואני חושש שגם אין 12. תקציב המינימום הוא 12 מיליון שקל. בקושי יש בישראל 12 קבוצות שמסוגלות לעמוד בנטל הזה בעונה טובה".
"אני התרעתי על הנושא הזה לפני שנפתחה העונה ואמרתי אז שאין 12 קבוצות שמסוגלות לעמוד בתנאים של ליגת העל. כל הניסיון להעמיד כזאת כמות של קבוצות, הוא מלאכותי ונידון לכשלון".
רבינוביץ' ממשיך: "עד לקיץ האחרון לקבוצות היה תמיד את הכסף לשלם את כל ההוצאות במהלך העונה. אני מקווה שכך זה יהיה גם בעונה הנוכחית".
"הבקרה לא שולטת על מי שרוצה לעבור עבירות ולערבב כספים"
המצוקה אליה נקלעה הפועל ר"ג, כמו גם מכבי אחי נצרת, הדליקה נורות אדומות בהיבט הכלכלי של הכדורגל בליגת העל.
יו"ר הרשות לבקרת תקציבים כיום, עופר אורליצקי, התייחס לנושא: "בניגוד למה שחושבים, הפועל ר"ג לא התקשתה לעמוד בתקציב. הבעלים נתקל בבעיות אישיות. ברגע שהבעלים לא חזק, והוא (ירון קוריס) אמר בעצמו שקשה לו לעמוד בתקציב של ליגת העל כי ההפרשים גדולים, אני עזרתי לו עם מישהו (עו"ד שחר בן עמי) שיכין את הקבוצה בצורה מסודרת כדי שיבוא בשנה הבאה, בעלים שייקח את הקבוצה. יש 2-3 קבוצות משקיעים שמתעניינות ברכישת הקבוצה".
אורליצקי התייחס גם לאחי נצרת. שם היתה בעיה של אי תשלום משכורות שהביאה אפילו להשבתת האימונים מצד השחקנים: "באחי נצרת, מדובר ביו"ר שהתפטר באמצע עונה, היו שם יותר בעיות אגו מאשר בעיות תקציביות".
גם רבינוביץ' התייחס להפועל ר"ג ומתח ביקורת על ירון קוריס: "מעשים לא ראויים יכולים לקרות. הבקרה לא מבצעת ביקורת שוטפת על פעילות הקבוצות. מי שרוצה לעבור עבירות ולערבב כספים אישיים או בעיות אישיות עם ענייני הקבוצה, אז הבעיות מתגלות רק בדיעבד והבקרה לא שולטת בנושא".
"הבקרה יכולה לדעת את זה באחת משתי הדרכים הבאות: על פי הדו"ח השנתי או החצי שנתי. ועל פי תלונות ספקים או בעלי תפקיד".
על מצב בו קבוצה מקבלת הבטחה לכספים מצד גורמים בעירייה למשל, אך בפועל מקבלת סכומים נמוכים יותר אמר: "המדיניות בכל שנות הבקרה היא לגבות התחייבויות עירייה בערבויות. הניסיון מראה כי הן מבטיחות את מה שאי אפשר לקיים. ב-2009, ראש עיר נותן הבטחה ל-2010, עוד לפני שהעביר תקציב ולכן לא תמיד הוא עומד בהבטחה. לכן, תמיד דרשנו ערבויות על הבטחות העירייה, ובדר"כ, הם ששילמו את הכספים".
ידוע לכל כי השנה הקהל מגיע פחות למגרשים, ואף נתוני הצפייה לא מבשרי טובות. רבינוביץ' התייחס לרווחים השונים מהכדורגל: "ההבדלים ברמות בין הקבוצות מבחינה מקצועית, ללא ספק פוגעים ברווחיות ובהכנסות מכרטיסים. איזה עניין יש במשחק בין קבוצה מדרג א', לקבוצת תחתית כשהפערים הם כאלה? הציבור מצביע ברגליים, וגם התקשורת משלמת פחות בשביל שידורים".
למרות המצב הלא פשוט, רבינוביץ' התייחס גם למשקיעים הרציניים כמו הראל, טביב, שחר, גולדהאר וברקת ואמר: "זה נכון. תמיד יש את אלה שבאים אבל אין כמות מספקת של משקיעים כאלה לכמות של 16 קבוצות, לא ברור לי עד היום איך מימנו ואיך העבירו תקציב של 16 קבוצות. ברור לי שבעונה הבאה לא יהיו 16 קבוצות שיעמדו בתקציב".
גברי לוי: "צריך 10 קבוצות וגם הקיזוז לא הוגן"
תקציב של קבוצה נבנה בצורה פשוטה. לוקחים את כל ההכנסות משידורים, כרטיסים וכדומה. בצד השני לוקחים עלויות של משכורות, שכירות, ספקים וכדומה, ואת ההפרש הבעלים נותן כבטוחות.
החלטנו לשאול את אורליצקי - האם ההבדלים בתקציבים בין קבוצות כמו מכבי חיפה והפועל ת"א עם תקציבים שנעים בין 35 ל-45 מיליון שקל לקטנות שבקושי מעמידות תקציב, בריאים?
יו"ר הרשות לבקרת תקציבים ענה לשאלה: "זו שאלה מקצועית יותר. גם באנגליה יש קבוצות עם תקציבים של מאות מיליוני יורו כמו מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי, ואילו פורטסמות' והאל סיטי עם תקציב של 10 מיליון יורו. הנושא כולו ייבחן בסוף השנה".
"אני מניח שכל אחד יסיק את המסקנות, גם ההתאחדות וגם אנחנו ונראה מה יהיה הלאה, לקבוצות הקטנות קשה. תקציב מינימום הוא 12 מיליון ולא 5 מיליון כמו בלאומית, אבל בהחלט אפשר להעמיד 16 קבוצות מבחינה כספית".
יו"ר ההתאחדות לשעבר, גברי לוי, הציג את דעתו: "צריכים להקטין את הליגה ל-10 קבוצות, שיהיה אתגר ומשחקים יותר טובים. עדיף משחקים כאלה מאשר משחקים אחרים שמהם אי אפשר להתקדם. לדעתי צריך ארבעה סיבובים עם משחקים אטרקטיביים".
"ארבעה משחקי דרבי, ארבע פעמים חיפה מול בית"ר, תהיה פה חגיגה. השחקנים יעברו משחקים קשים ולא משחקים נגד קבוצות קטנות. הרי חצי מהליגה משחקת בהרכב שני. הקבוצות החזקות הן כמו מכבי ת"א בכדורסל של פעם, שהיו מנצחים את כל הליגה ב-40 הפרש".
"גם הקיזוז לדעתי הוא לא הוגן ולא מתאים. מכבי חיפה הזיעה כל השנה, ועכשיו הם יצטרכו להילחם על האליפות בזיעה. למה צריך לחלק מתנות? עובדה שברוב המקומות זה לא קיים".
כאן אגב טועה לוי, שכן שיטת הקיזוז נהוגה בבלגיה, והייתה קיימת בשוייץ. גם שיטת של סדרות פלייאוף הונהגה ב-NBA למשל, היא שיטה שמוחקת כמעט לגמרי את הישגי הקבוצה בליגה הסדירה כשהכל נפתח מחדש בפלייאוף".
אבנר קופל, שהקים את מנהלת ליגת העל בכדורסל ומשמש כחבר הנהלת ההתאחדות: "אני חושב ש-16 קבוצות זה הרבה. זה מוריד את הרמה. עם מעט קבוצות יותר טובות היה יותר עניין. גם קיזוז הנקודות הוא דבר שבעיניי הוא הזוי, זה לא נהוג בעולם ולא מקובל, וגם לציבור קשה להבין אותו".
"לדעתי צריך 12 קבוצות כדי לתת לערים בינוניות להשתלב, עם שיטת נקודות ידועה וברורה. אין ספק שאין מקום בליגה ל-16 קבוצות, ואין ספק שככל שיהיה יותר עניין בליגה, ככה זה ימשוך יותר אנשי עסקים לבוא ולהשקיע. הצמצום יביא שיווק יותר טוב וכסף יותר גדול".
הפועל ר"ג - ההכנסות לא מתקרבות לחובות ובנצרת שמח
ביום חמישי, 11 במרץ, הוציאה הפועל רמת גן בשיתוף עם הבקרה התקציבית הודעה לעיתונות, על פיה עו"ד שחר בן עמי מונה על ידי הבעלים של הפועל רמת גן, ירון קוריס, לנהל את הקבוצה עד סוף העונה.
ימים ספורים אחרי שהודיע על כוונותיו לעזוב את עולם הכדורגל אחרי 4.5 שנים כבעלים של הפועל רמת גן, הודה קוריס כי לקבוצה יש חובות כספיים ועל כן החליט על דעת עצמו להיעזר בבן עמי בכל הנושאים הכלכליים שקשורים לקבוצה לרבות המו"מ אותו מנהלים השניים עם קבוצות רוכשים שמעוניינות במועדון.
קוריס, שאהד את הקבוצה מילדות, רכש את רמת גן בשנת 2006 כשהיא היתה מועמדת לפירוק. אז שילם הבעלים חצי מיליון שקל עבור הבעלות.
שלוש שנים מאוחר יותר, והוא הגשים את חלומו והצעיד את רמת גן לליגה הראשונה, אחרי 20 שנה בליגות הנמוכות. אלא שעליה וקוץ בה: "המשחק בליגת העל הוא משחק שונה. המכפלות הן מכפלות גדולות", ציין קוריס ומנה את הסיבות שגרמו לו להכריז על עזיבתו הצפויה, "אני הייתי הבעלים של רמת גן כשהיא היתה בליגה הארצית, בליגה הלאומית ועכשיו בליגת העל".
"הכסף שהייתי צריך להביא מהבית בשנה שלמה בליגה הארצית זה לא חודש בליגת העל. זה משחק של אנשים גדולים. אני לא חושב שאני יכול לפגוע במשפחה שלי ככה עוד שנה. אני משאיר את רמת גן כקבוצה בריאה, והיא תסיים את העונה ללא חובות".
גם אחי נצרת הסתבכה העונה מבחינה כלכלית: המועדון נשען על איש אחד, היו"ר קאיד אבו עייש, שהזרים וממשיך להזרים מכספו לקבוצה. גם לעיריית נצרת יש חלק נכבד בתקציב. אלא מה, אבו עייש, קם יום אחד והודיע על התפטרותו בעקבות ריב עם אוהדי הקבוצה, ובגלל הגרעון הגדול ברשויות המקומיות בארץ, גם העירייה לא הזרימה כספים והקבוצה נשארה יתומה.
הדבר גרם לאי תשלום המשכורות לשחקנים ולגופים אחרים. ההערכה היא שהגרעון של הקבוצה מתקרב ל-4 מיליון שקלים ורק חזרתו של אבו עייש לניהול הקבוצה תפתור את בעיית תשלום המשכורות.
בנצרת יודעים היטב שאם הקבוצה תשרוד בליגת העל, בעונה הבאה היא תתקשה להחזיק אותה בליגת העל. כבר היום, יש הרבה תביעות נגד הקבוצה ועוד תביעות מחכות לה משחקני הקבוצה בעבר ובהווה ומנושים נוספים.
אם הקבוצה לא תמצא גוף כלכלי חזק, בדמותו של איש עסקים אמיד, שייקח על עצמו את כל החובות ושיבטיח תקציב ראוי לליגת העל, הרי שהקבוצה מנצרת תתקשה להחזיק את עצמה אפילו בליגה הלאומית.
השאלה האם הקבוצה השניה שתעלה לליגת העל, מלבד העולה הצפויה מקרית שמונה, תצליח להחזיק מעמד בתקציבים של ליגת העל. ומה יהיה עם אותן קבוצות קטנות שישרדו את הירידה ויצטרכו להציג תקציבים ראויים לעונה הבאה. העתיד אינו ורוד.
סייע בהכנת הידיעה: מחאסן נאסר.
