מעל חצי עונה, 40 משחקים ליתר דיוק, עברו על דני אבדיה בוושינגטון, ואין ספק שהיהלום הישראלי עדיין מנסה להסתגל ל-NBA ולמצוא בה את מקומו. עוזר מאמן הוויזארדס, קורי גיינס, סיפר על ההשתלבות של הפרוספקט בראיון ל"מרגש פתוח": "יש לו כל כך הרבה פוטנציאל, ואני יודע שבכל ענף, אתה רוצה לנצח עכשיו. אבל זה לוקח זמן לכל השחקנים. אולי פעם בכל 10 שנים, יש שחקן או שניים שיגיעו ויוכלו לעשות את זה מיד, אבל לכל האחרים זה לוקח זמן".
גיינס, גארד לשעבר ששיחק בהפועל אילת, מכבי ראשון לציון ומכבי חיפה, פירט את הקשיים: "לא הוגן לשפוט, כי לא הייתה לו ליגת קיץ, שבה הרוקיז מקבלים את התחושה של ה-NBA ולומדים הרבה מהמשחקים הראשונים. בליגת הקיץ מקבלים את כל תשומת הלב, וזה לא שהוא לא מקבל תשומת לב עכשיו, אבל שם הוא מקבל 100% מתשומת הלב והכל מתוכנן לפיו, כדי שישתפר. בלי זה, הוא הגיע והתחיל בשיא המהירות, וזה קשה. הוא כבר הגיע מאירופה ושיחק באחת הליגות הטובות בעולם. קשה ללמוד תוך כדי תנועה, והוא לומד, לומד ולומד, כל יום".
דוגמה בולטת לכך היא משחק ההגנה: "הוא מתקשה בשמירה על שחקני NBA, זה נובע קודם כל מהיכרות איתם, ולמה שיכיר? יש מעל ל-300 שחקנים בליגה. הוא מכיר את המובילים, אבל ישחק מול כולם והוא לא מכיר אותם. בהגנה יש לנו תרגילים שנקראים 'לבן', 'שחור', 'סדרת-גו', 'סדרת-אקס', 'החניקה'... אבל זה לא רק לדעת את השמות, אלא גם להיות בעמדה הנכונה. בכל דבר שאתה עושה בחיים, אם אתה חושב עליו, תטעה. צריך שדברים יקרו מעצמם. זה העניין, כשהיה לנו רצף של שמונה ניצחונות, זה כי ההגנה שלנו הייתה טובה ומדויקת. צריך שכולם יהיו מתואמים, ואתה חזק כמו החוליה החלשה ביותר שלך".
ובכל זאת, עוזר המאמן סיפר גם על מה שהרשים אותו אצל אבדיה: "הייתי אומר שהקשיחות שלו והיכולת לשים את הכדור על הרצפה ולייצר מהלכים במגרש הפתוח ובהתקפה עומדת, שזה חשוב מאוד. זה לא דבר שאפשר ללמד. או שיש לך את זה, או שלא. זה יקנה לו יתרון בטווח הארוך. יש לי הרבה חברים בישראל, שהכירו את דני כששיחק במכבי, והם אמרו לי: 'היי, השחקן שמגיע אליך, הוא יכול לעשות את זה, ואת זה...'. אבל צריך לפגוש את הבן אדם".
"עכשיו, בוא ניקח את הנתונים האלה, ונסתכל על שחקן אחר - עונת 1998/99, 20 דקות בממוצע ב-47 משחקים, 25 מתוכם בחמישייה. אני חושב שהוא קלע כ-40% לשתיים ו-20% משלוש בשנת הרוקי שלו. היה לו ממוצע של 1.4 ניסיונות לשלוש, ו-8 נקודות בממוצע. שמו היה דירק נוביצקי, חבר היכל התהילה וזו הייתה כל שנת הרוקי שלו. כמובן שבחרתי את דירק כי זו שנת קורונה עבורנו, כמו שנת השביתה לדירק. אז גם הוא לא קיבל את ההנחיות הנכונות".
"בשנה לאחר מכן", המשיך גיינס. "דירק קלע ב-46% לשתיים, קפץ כל הדרך ל-38% משלוש ורשם 17 נקודות בממוצע. המשחק שלו גם נראה בוגר יותר, הוא הכיר את השחקנים ששיחק מולם והשתקע. זה מה שקורה, זה שחקן היכל התהילה עם אותם הנתונים כמו של דני, וכך אני רואה את דני משתפר".
גיינס ציין אספקט בולט שלדעתו אבדיה השתפר בו: "אני חושב שהוא לומד איך להפוך למקצוען. בכל שיחה לפני משחק, אנחנו עוברים על השחקנים היריבים. בכנות, בהתחלה היו שואלים אותו 'מה השחקן הזה עושה?' ולא היה לו מושג. עכשיו, הוא יפרט על כל החמישייה והמחליפים. הוא לומד להפוך למקצוען וכל זה חלק מהתהליך".
על הטענות שראסל ווסטברוק קצת קשוח עם הרוקי הצעיר, עוזר המאמן השיב: "אני לא חושב. דני שאל אותי על זה, ואמרתי לו שבארה"ב אומרים שכשאדם לא אומר לך כלום, לא אכפת לו ממך. אבל הוא אומר הרבה לדני ואני אומר לו: 'זו אהבה קשוחה, אבל אכפת לו ממך. הוא מנסה לסמן לך את הכיוון הנכון וללמד אותך'. זה אולי נראה קשוח עכשיו, אבל במבט לאחור, זה לא. כשיש לך הורה, אתה לא רוצה שהוא יהיה החבר הכי טוב שלך, אלא שיגיד לך את הדברים שקשה להגיד. עם החברים אולי תתבדח, אבל ראס (ווסטברוק) מראה לו את הכיוון הנכון, והופך אותו למקצוען".
גיינס נשאל אם אולי עדיף היה לישראלי הצעיר להיבחר בדראפט בידי קבוצה אחרת, שמפתחת כשרונות צעירים קצת יותר, אך הוא לא ממש חושב כך: "אני חושב שלסן אנטוניו יש את אחת מתוכניות הפיתוח הטובות ביותר וגם מיאמי ידועה בזה, אבל יש לי בקבוצה גם את רוי האצ'ימורה. גם לו הייתה תקופה קשה של חודש בעונת הרוקי שלו, ותסתכל עליו עכשיו. היו לו בעיות דומות לאלה של דני בהגנה, אבל הוא השתפר. זה לוקח זמן ואני חושב שאנחנו צריכים להיות סבלניים, התפתחות מתרחשת בשלבים, הכל לא יבוא בבת אחת".
הוויזארדס מדורגים במקום ה-13 במזרח, עם מאזן 28:16, אך גיינס אופטימי בנוגע לסיכויים לפלייאוף: "אני חושב שאנחנו רחוקים משם 3.5 משחקים. לוח הזמנים שלנו עדיף,ובדרך החיובית שאנחנו מסתכלים על זה, נשיג מקום בפלייאוף".
לסיום, גיינס שיתף על הזכרונות שלו מישראל: "אני אומר לאנשים כל הזמן שאהבתי להיות שם. חזרתי לפני חמש שנים כשהייתי ברוסיה ועבדתי עם דיאנה טוראסי. (שחקנית פיניקס מרקורי וספרטק יקטרינבורג הרוסית), זכינו באליפות יורוליג עם ספרטק. אני אוהב את ישראל, עדיין שומר על קשר עם כל החברים שלי והם באים לבקר אותי. זה חלק מהקריירה שלי, שאנשים חשבו בו שזה סוף שלה, אבל האמת שזו הייתה התחלה חדשה בשבילי, כי למדתי דרך חדשה להסתכל בה על החיים. נהניתי מזה מאוד ומהתקופה שלי שם. אני אומר לאנשים כל הזמן שאם הייתי יכול, הייתי קונה עוד בית באילת, אני אוהב את העיר הזאת".
