האמריקאים אוהבים לחלק את עונת ה-NBA לשניים - לפני פגרת האולסטאר ואחרי פגרת האולסטאר, ואת הנתונים הם דואגים להציג בהתאם לחלוקה. "הלייקרס במאזן 0:4 מאז האולסטאר" או שחקן X קלע Y נקודות לפני הפגרה ומאז העלה את הממוצע שלו ל-Z נקודות. אם אפשר לתת עוד מימד לעולם המספרים הבלתי נגמר, למה לא?
אבל האם באמת יש הבדל בין החצי הראשון של העונה לשני? האם במהלך אותם ימים של הפגרה קורה משהו דרסטי שהופך את הכף? ברוב המוחלט של המקרים התשובה היא לא והכל נשאר זהה (חוץ מהקופה של הליגה שנהיית קצת יותר כבדה לאחר משחק הכוכבים), וגם אצל דני אבדיה בוושינגטון, אין חדש תחת השמש.
וושינגטון משחקת את אותו כדורסל גרוע, אבדיה עדיין לא חלק מהותי מהנוף וההפסדים מגיעים בצרורות, ולמרות כל זה, אם נתרחק מהשורה התחתונה ונתעמק קצת מעבר לשורה הסטטיסטית והתקציר - נגלה כמה שינויים טובים וקצת פחות טובים במשחק של אבדיה מאז האולסטאר. קודם לכן, ניזכר בשבוע (וחצי) שהיה.
בין רביעי לחמישי בשבוע שעבר: וושינגטון הפסידה 127:112 בממפיס. אבדיה צלף 3 מ-5 משלוש בדרך לערב נהדר של 13 נקודות ושישה כדורים חוזרים.
בין שישי לשבת בשבוע שעבר: וושינגטון הובסה 127:101 בבית על ידי פילדלפיה, במשחקו בו ג'ואל אמביד נפצע. אבדיה קלע 4 נקודות ב-28 דקות.
בין שבת לראשון: וושינגטון הפסידה 125:119 למילווקי. אבדיה, שביצע עבירה גורלית על כריס מידלטון בשניות הסיום, סיים עם 9 נקודות ב-35 דקות.
בין שני לשלישי: וושינגטון הפסידה 133:122 למילווקי ויאניס אנטטקומפו שהשלים טריפל דאבל שלישי ברציפות. אבדיה רשם 11 נקודות ושישה ריבאונדים.
בין רביעי לחמישי: וושינגטון נכנעה לסקרמנטו 121:119 אחרי סל ניצחון של דיארון פוקס. אבדיה קלע 6 נקודות ב-18 דקות בלבד.
בין חמישי לשישי: וושינגטון הפתיעה את יוטה עם 122:131, הודות לבראדלי ביל (43 נק') וראסל ווסטברוק (35 נק', 15 ריב' ו-13 אס'). אבדיה סיים עם 2 נק' מהעונשין (עונשין ראשון מאז ה-14 בפברואר!) ב-20 דקות.
הנורה נדלקה
לפני שנגיע לדברים הטובים אצל דני, נתחיל מהצד השני ונדבר על ההתדרדרות הקיצונית שהוא חווה בכל הקשור לקליעה. אבדיה נחת בליגה של הגדולים עם נורת אזהרה שהטילה ספק ביכולות הקליעה שלו, ואחרי שהתחיל את המסע שלו כאחד מקלעי השלשות הטובים ב-NBA (האחוזים דיברו בעד עצמם), הנורה נדלקה.
במשחקים הראשונים של הצניחה באחוזים אנשי וושינגטון קיוו שהרוקי פשוט עובר תקופה רעה, אבל כשהתקופה הרעה נמשכת יותר זמן מאשר התקופה הטובה, ניתן להבין שאנחנו מדברים כאן על בעיה גדולה יותר. כמה גדולה? מאז ה-6 בפברואר, אבדיה שיחק 22 משחקים וקלע 15 שלשות מתוך 65 הזריקות שלקח מחוץ לקשת (23%).
כדי להבין את גודל ההתרסקות, ב-14 המשחקים הראשונים שלו אבדיה קלע ב-46.7% משלוש (21 מ-45). באותם 14 משחקים הוא קלע באחוזים יותר טובים מכריס מידלטון, סטף קרי, קיירי ארווינג, ג'ו אינגלס ודאנקן רובינסון, ואילו ב-22 המשחקים האחרונים דני קולע באחוזים פחות טובים מזאיון וויליאמסון, ראסל ווסטברוק, אלכס קארוסו, רוי האצ'ימורה ויאניס אנטטקומפו.
צריך לומר את האמת ולהודות שאבדיה עדיין לא בדיוק דמיאן לילארד, ולכן כמעט כל הזריקות שהוא לוקח (ומחטיא) פנויות לגמרי. עם כל החסרונות שיש בקבוצה שכוכביה הם ווסטברוק וביל, יש גם יתרונות. אבדיה אולי יעמוד בפינה בגללם, אבל הוא יעמוד חופשי בפינה בזכותם. ובמצבו הנוכחי, הוא לא יכול להרשות לעצמו לפספס את המבטים הפנויים.
חתוך את השמיים
כולנו ידענו שאם אבדיה רוצה שתהיה לו זכות קיום בוושינגטון, לפחות בחלק ההתקפי, הוא יהיה חייב להמציא את עצמו מחדש בדרכים אחרות כל עוד הזריקות לא נכנסות. וגם דני ידע את זה. בניגוד לחלק הראשון של העונה, רוב הסלים של הישראלי במשחקים האחרונים הגיעו כשהוא נע ללא כדור, גם במשחק העומד וגם במשחק המעבר, וזה סימן מעודד. קצת גיפים? קצת גיפים.
נתחיל עם דוגמא שמשלבת בין שני האלמנטים שאבדיה שיפר השבוע: נקודות קלות במתפרצת + תנועה ללא כדור. דני נעמד על קו השלוש מתוך הרגל, אבל מהר מאוד הוא נזכר שיש אופציה כזו לחתוך לסל, וכשהוא עושה את זה מאחורי הגב של דונטה דיבינצ'נזו, הוא מעניש עם דאנק עצבני.
בששת המשחקים האחרונים אבדיה קלע 2.5 נקודות למשחק במתפרצת (שלישי בקבוצה), ואילו ב-30 המשחקים קודם לכן הוא קלע רק 0.5 נק' למשחק במתפרצת (תשיעי בקבוצה). בצמד המשחקים מול הבאקס היו לו 11 נק' במתפרצת, יותר מכל אחד אחר בקבוצה, כאשר הבא היה ווסטברוק עם 6. בוא נרוץ.
גם מול סקרמנטו אבדיה הזכיר לכולם כמה הוא נייד וקטלני במגרש הפתוח. מבין כל הפעולות שהוא עושה על הפרקט, זו מול נמנייה בייליצה נראית הכי קלה עבורו. ארבע שניות הפרידו מהרגע בו דני תפס את הכדור בהגנה ועד שהטביע בצד השני, והוא עשה את זה בהילוך ראשון.
תקראו לזה "ליק-אאוט", "צ'רי-פיקינג", או פשוט מהלך שעומרי כספי היה עושה המון. כל החצי הראשון של העונה לא ראינו את דני עושה את זה בכלל, אבל לאחרונה הוא הבין שאם הוא רוצה לרצות את המנהיג ואליל הטריפל דאבלים, זה רעיון לא רע לדאוג לו לאסיסטים קלים. הגנה טובה-להקדים את ההגנה בצד השני-שתי נקודות. קל.
שידור חוזר של אותו מהלך, רק עם ביל במקום ראסל. כשוושינגטון השתלטה על הריבאונד, תשעה שחקנים בלבן ובירוק היו בחצי המגרש של הקבוצה מהבירה, חוץ משחקן אחד שכבר חיכה לכדור בצד השני. אם לא מוסרים לך, תעשה הכל כדי שלא תהיה להם ברירה אלא למסור לך.
התקפה וושינגטונית טיפוסית לפניכם. כל העיניים על ווסטברוק שחודר לסל ומושך אליו שלושה שחקנים, אבל בניגוד לרוב הפוזשנים, אבדיה (בצד שמאל) לא נשאר על קשת השלוש ומסדר לראסל אופציית מסירה. למרות זריקה לא פשוטה, זה מסתיים בשתי נקודות. ושימו לב לסלט שדני עשה בראש של טיוס ג'ונס ודיאנטוני מלטון. ברטאנס "מילא" את המקום של אבדיה שחתך לסל על דעת עצמו, להגנה לא היה מושג מה קורה וככה משחקים כדורסל.
עוד חיתוך מוצלח לסל, וכאן מול שומר אפילו יותר טוב בדמותו של מידלטון. אבדיה חייב חייב חייב להפוך את החיסרון שבלשחק לצד ווסטברוק ליתרון, לחתוך לסל בכל הזדמנות וכך לעשות מהלימון לימונדה. אם כל ההגנה מתרכזת בכוכבים (לצערו של אבדיה שהיה מעדיף שיתרכזו גם בו), שייהנה מזה כל עוד הוא יכול.
בובי פורטיס עם הגנה מעליבה, ווסטברוק עם עוד אסיסט יפה לדני. קחו נתון: אבדיה הטביע ארבע פעמים בחצי השני של העונה (שישה משחקים). בחצי הראשון (30 משחקים) הוא הטביע פעמיים בלבד, מול מיאמי וניו יורק.
ניסוי גאוני או טעות קשה?
"תנו לילד להריץ פיק'נרול", ביקשו בארץ הקודש, אבל במקום שאבדיה יהיה קצת יותר מעורב בניהול המשחק של הוויזארדס, קרה דבר הפוך. לאורך עונת הרוקי שלו, דני לקח שמונה זריקות אחרי שחסם והתגלגל או יצא לקליעה מחצי מרחק/שלשה. ארבע מתוך אותן זריקות הגיעו אחרי פגרת האולסטאר. וכמה פעמים אבדיה היה זה שניהל את הפיקנ'רול מאז האולסטאר? אפילו לא פעם אחת.
תרגיל בו דווקא ווסטברוק יהיה זה שיחסום לדני נשמע מעניין אם כי לא ריאלי במיוחד, אבל כשהרכז נמצא על הספסל (אפילו עם ביל על הפרקט) אבדיה צריך להיות בין השחקנים שמנהלים את ההתקפה. זה הייעוד שלו, שם הוא יודע לבוא לידי ביטוי וכל עוד הוא יתרגל לתפקיד של "הגבוה" שמתגלגל לטבעת - הוא עלול בעיקר להפסיד מהסיפור לטווח הארוך. ועדיין, יש לומר, תפקיד הגבוה עדיף על תפקיד הניצב בפינה, אז בשלב הזה נתמודד עם מה שיש.
*תזכורת לברוקס מה יכול לקרות כשאבדיה מריץ פיק'נרול*:
Deni Avdija ⬆️
— Billy Heyen (@BillyHeyen) January 2, 2021
Thomas Bryant ⬇️
pic.twitter.com/SzengJ2heC
האמת? לפניכם אחת התנועות היפות של אבדיה העונה. הוא חוסם לראסל, נועל כמו שכתוב בספר את קורי ג'וזף ומסיים עם סל קליל. אם במקרה בהמשך הקריירה דני יהפוך לשחקן שמתגלגל באופן קבוע בפיק'נרול, תזכרו את המהלך הזה.
קודם פיק'נרול עם ראסל, עכשיו פיק'פופ עם ביל. ברגע שאבדיה יחזור להיות אוטומט מחוץ לקשת, אין סיבה שלא נראה את המהלך הזה לפחות 2-3 פעמים במשחק.
מילה על וושינגטון
קטסטרופה. אפשר לעצור כאן, אבל נמשיך עם עוד כמה משפטים. עוד לפני הניצחון המפתיע על יוטה, כתב הקבוצה קווינטון מאיו דיבר על כך שסגנון המשחק של הוויזארדס בהפסדים זהה לסגנון בניצחונות. וכאן בדיוק הבעיה. אין באמת שיטה שמביאה ניצחונות, יש קבוצה שקמה ונופלת על היכולת של ווסטברוק (לפני כולם), ביל ומעט הבלחות של אחרים. ויש כדורסל שלעיתים מבזה את הענף.
אז הניצחון על מוליכת המערב יוטה ג'אז היה בסך הכל מזל? לא, כי אי אפשר להתעלם מההצגה של הכוכבים שהובילה לשליטה מוחלטת של וושינגטון מול הקבוצה הקטלנית של קווין סניידר, אבל הניצחון ההוא כן היה מקרי. כמו רבים אחרים שהגיעו (וושינגטון ניצחה את כל הטופ שש במערב ואת ברוקלין פעמיים) ויגיעו. אם בבירה היו מבינים שהנוסחה הזו לא תעבוד לאורך זמן, ביל כבר היה על המדף לקראת הטרייד דדליין בחמישי.
המספרים:
הממוצעים של אבדיה בשבוע האחרון לפני האולסטאר: 19.5 דקות, 4 נקודות ב-43.8% מהשדה, ו-28.6% משלוש (לא זרק מהקו), 4.3 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים, 0.8 איבודים, 0.5 חטיפות, 0.5 חסימות ומדד פלוס מינוס של 2.3+.
הממוצע של אבדיה בשבוע וחצי האחרון מאז האולסטאר: 26.2 דקות, 7.5 נקודות ב-46.3% מהשדה, 21.7% משלוש ו-100% מהקו, 4.5 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 0.7 איבודים, 0.3 חטיפות, 0.3 חסימות ומדד פלוס מינוס של 1.2-.
הממוצע העונתי: 22.3 דקות, 6.2 נקודות ב-43.9% מהשדה, 32.7% משלוש ו-61.9% מהקו, 4.6 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 0.8 איבודים, 0.6 חטיפות, 0.2 חסימות ומדד פלוס מינוס של 1.0-.
מה הלאה?
מבחינתו של אבדיה, הוא יצטרך להתאושש ממשחקו הראשון ב-NBA עם אפס סלי שדה ב-20 דקות לפחות על הפרקט, והראשון בסך הכל מאז הדרבי התל אביבי בדרייב אין בפלייאוף האחרון. אז הוא חזר לעצמו במשחק שלאחר מכן עם 22 נקודות מול אותה הפועל ת"א, ובין ראשון לשני הוא יקווה שוב להתפוצץ, אבל הפעם בברוקלין, במגרש שהוא זוכר היטב מהמשחק שהוציא לדרך את המסע שלו באמריקה.
אחרי המפגש נגד ג'יימס הארדן וקיירי ארווינג, הוויזארדס יישארו בניו יורק ויתארחו במדיסון סקוור גארדן פעמיים בתוך 48 שעות, גם בין שלישי לרביעי וגם בין חמישי לשישי. לידיעתו של אבדיה, כספי קלע 18 נקודות במשחק הבכורה שלו ב"מכה", ולשמחתו של אבדיה, לשלושת המשחקים בתפוח הגדול יגיע קהל שחיכה לראות אותו.
