בשבוע שעבר מלאו 500 ימים להריסת אולם אוסישקין, ביתה המיתולוגי של קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א, שעל גדות הירקון. מאז ההריסה, שהותירה אלפי אוהדים עם דמעות בעיניים, גם קבוצת הכדורסל של הפועל התדרדרה, מהיותה ה"אלטרנטיבה" של מכבי ת"א לקבוצה שנאבקת על חייה בליגה הארצית.
בצל ההתדרדרות של הפועל ת"א, באותו צד של הכביש קמה קבוצה חדשה, הפועל אוסישקין, שמשכה אליה את אלפי האוהדים שמלווים את הקבוצה בדרך הבטוחה לצמרת הכדורסל הישראלי.
הפועל של היום נושאת על גבה את ההיסטוריה המפוארת של המועדון האדום, מועדון שזכה באליפויות וגביעים, והיה לרוב המתנגד הגדול ביותר לשלטון היחיד של מכבי ת"א בכדורסל הישראלי. אבל חוץ מההיסטוריה, הרבה אין שם.
משמות שמעבירים צמרמורת בכל אוהד אדום כמו עמוס פרישמן, חיים זלוטיקמן, שמעון אמסלם, ראדנקו דובראש, פרוויס שורט, דיוויד ת'רדקיל ואחרים נותרו רק הזיכרונות. הפועל של היום היא קבוצה של שחקנים אלמונים, כשאת חברות השחקנים מובילה המאמן שירה העליון, בסך הכל בת 28, שמאמינה בכל ליבה שהפועל עוד תחזור למרכז הבמה.
אוהדים? אין. מגרש ביתי? אין. כסף? אין. כוכבים? אין. שאול אייזנברג? עדיין נמצא. לאחרונה החלו שמועות על התעניינות של קבוצת משקיעים מארה"ב בשרידים של מה שנותר מהפועל ת"א, אבל גם אחרוני האופטימיים סקפטיים לגבי חזרה אפשרית של הפועל לצמרת הכדורסל הישראלי.
על איחוד עם הפועל אוסישקין לא מוכנים לשמוע, ונראה שהדרבי הגדול הבא של תל אביב לא יהיה בין הפועל למכבי, אלא בין הפועל ת"א להפועל אוסישקין... ואיזה מסכנים האוהדים.
הפועל ת"א נאבקת כרגע על מקום בליגה הארצית ותנסה להימנע מירידת ליגה. שירה העליון עושה ככל שביכולתה להשאיר את הקבוצה בליגה, ולעיתים מרגש לראות בחורה צעירה בת 28 שעדיין מאמינה במותג שנקרא: הפועל ת"א.
