אז על המצב המתרחש כעת במדינה אני לא יכול לחדש, כולם יודעים מה קורה, כולם רואים מה קורה. כמילותיו של שר הביטחון : "הגיע העת להלחם". מה שלא מוזכר במשפט הזה הוא שבזמן הלחימה החיים ממשיכים כרגיל, עד כמה שאפשר כמובן. ובתוך החיים האלה ישנו כמובן את הספורט ואת הכדורסל.
אני אישית לא בטווח הטילים בדרום, אני משחק הרחק בצפון, אבל יש לי הרבה חברים שמשחקים באזור שדווקא כן בטווח, ומהשיחות שלי איתם אני שומע אצל כל אחד ואחד את התסכול מהמצב, כמובן את הפחד את החששות ואת הלחץ.
צריך להבין שהלחץ הוא לא רק ששומעים אזעקה ובורחים ומקוויים שהטיל ינחת רחוק. הלחץ זה גם מכיוון ההורים, החברים, החברה והמשפחה. הם כולם רואים מה קורה בטלוויזיה והם כולם יודעים מהי הסכנה ועל כל נפילה יש 20 טלפונים שצריך להסביר לכולם שהכל בסדר. ועוד 10 טלפונים שצריך להתמודד עם הבקשה מההורים והמשפחה אולי לחזור הביתה, אולי לנסוע קצת צפונה, לצאת מטווח הטילים.
הלחץ והפחד ששוררים באיזור כולו לא פוסחים על הספורטאים ומשפחות הספורטאים. בנוסף, אל תשכחו שבליגת העל יש בסביבות 50 אולי אפילו קצת יותר שחקנים זרים. רובם גם היו בחופשה בארץ מולדתם בזמן שהלחימה בדרום החלה. אז כל מה שהם יודעים על המצב הוא מצפייה בערוצי החדשות הבינלאומיים.
היום שאלתי את אחד השחקנים הזרים מה רואים בטלוויזיה בחו"ל בעניין עזה, הוא ענה לי שכל מה שרואים זה הריסות של בתים בעיקר ברצועת עזה, רואים פצועים, שיגורים והפצצות, ולמטה יש כתוביות שאומרות ש"ישראל מתקיפה את עזה מהאוויר כתגובת מתקפת הטילים על ישראל".
שאלתי אותו האם היה עליו לחץ להישאר בבית ולא לחזור לישראל, הוא אמר לי שהיה עליו לחץ עצום, הרי כל מי שרואה את זה : "מתקפת טילים על ישראל" לא ירצה שהבן/ האח/ הבעל/ אפילו סתם חברים שלו יטוסו דווקא לישראל כדי לשחק כדורסל. השחקן ששאלתי אותו זהו שחקן שכבר היה בארץ וידע להסביר למשפחתו שהטילים באיזור הדרום והוא משחק בקבוצה בצפון.
אצל זרים חדשים שלא ממש מבינים מה קורה פה כי בואו נודה באמת הפוליטיקה הישראלית והמצב המדיני לא ממש מעניין אותם (עד שקורה דבר כזה) אפילו עוד יותר בלחץ ומשפחותיהם נמצאות בלחץ גדול יותר. בכלל קשה לתאר את הלחץ של משפחות השחקנים הזרים שמשחקים בישראל בכלל באזור הדרום בפרט.
בתור שחקן אני מתאר לעצמי מצב שאני נוסע לשחק בחו"ל בוא נניח באחת מהמדינות באירופה, ופתאום פורצת מעין לחימה בסגנון עזה אצלנו. בכנות אני אומר שהייתי מפחד כמו כל אדם נורמאלי אחר מבלי לדעת יותר מדי אודות הלחימה. עוד יותר בכנות אני יכול לומר שהמשפחה שלי הייתה לוחצת עלי לחץ רב, ושאני אומר לוחצת עלי אני מתכוון צרחות בטלפון מאמא מאבא, מאחותי, לגבי אחי אני עוד לא בטוח שהוא מסוגל לצרוח. והם היו מכריחים אותי לחזור. לא יודע מה הייתי עושה ואני גם מקווה שאני לעולם לא אדע.
אז הלחימה בעזה תמשך עד שיושגו המטרות המדיניות, בינתיים גם החיים ינסו להימשך ואני מקווה שימשכו כסדרם ביניהם גם הספורט והכדורסל, כמובן שהלחץ משפיע על כל התושבים בישראל ובעיקר בדרום, אני רק נתתי לכם את הלחץ מנק' מבט של שחקן כדורסל בישראל.
אני אסיים את הטור בחיזוקים לחיילי צה"ל, תושבי הדרום ולכלל אזרחי ישראל.