באחד מאותם פרקים זכורים של סדרת המופת "סיינפלד" מגלים גיבורי התוכנית שרופא השיניים שלהם, טים וואטלי, התגייר. לאחר שזה האחרון מתחיל לספר בדיחות אתניות על יהודים, ג'רי מתחיל לחשוד שרופא השיניים החביב שלו שינה את דתו ליהדות, אך ורק בשביל הבדיחות.
בפרפראזה על סיינפלד ניתן לומר שמכבי ת"א מחתימה לפעמים שחקנים אמריקאיים, אך ורק בגלל יהדותם. דיוויד בלות'נטאל, שיפגוש הערב (21:30) את האקסית הצהובה במדי לה מאן, הוא דוגמה קלאסית להחתמה כזו.
יש מקרים בהם ההימור היהודי של הצהובים הצדיק את עצמו, כאשר המקרה הבולט הוא כמובן טל ברודי שהפך את מכבי ת"א מקבוצת חובבים למועדון מקצועני ברמה בינלאומית. אבל במקרים אחרים, דוגמת ג'ואל קריימר, ג'ף קנט, אנדריי זלינבאבא, לארי קאופר או לייזי גורדון – מדובר בנפילות קשות. המקרה של בלות'נטאל פחות חד משמעי, ולכן ראוי לבדיקה יותר מפורטת.
בלות'נטאל הגיע לישראל בפעם הראשונה ב-1997 כחלק מנבחרת ארה"ב שזכתה במדליית הזהב במשחקי המכביה ה-15. לאחר מכן המשיך בקולג' של דרום קליפורניה והיה אחד השחקנים הבולטים בשורות הקבוצה.
בשנת 2000 נבחר לחמישייה השנייה של הליגה ובשנת 2002 נבחרת לחמישייה השלישית. לאחר שלא נבחר בדראפט 2002, קיבל טלפון מדיוויד בלאט, אז מאמן מכבי ת"א. בלאט סיפר לבלות'נטאל שמכבי ת"א זה המקום הטוב ביותר לשחקן יהודי מחוץ ל-NBA – מכאן, הדרך לצהוב-כחול כבר הייתה קצרה.
חשוב לציין שהסיבה להחתמת יהודים לא קשורה לאיזה פרוייקט חסות של הסוכנות היהודית ביד אליהו, אלא כרוכה מאז ומתמיד בחוקי הליגות. בעבר, בכל קבוצה ניתן היה לשתף רק שני זרים – מכיוון שיהודים זכאים לפי חוק השבות לאזרחות אוטומטית, החתמת שחקן יהודי-אמריקאי הייתה מותירה מקום להחתמת זר נוסף. כיום, בעידן החוק הרוסי בו שני שחקנים ישראלים חייבים להיות על הפרקט בכל עת, יהודים-אמריקאיים הם הסחורה החמה ביותר.
קשה להאמין שבלות'נטאל היה מגיע לקבוצה אירופית בסדר גודל של מכבי, אלמלא היה יהודי. שחקנים שנפלטים מהקולג' בדרך כלל פונים לליגת ה-NBDL (ליגת הפיתוח האמריקאית) או לאחת הליגות הנמוכות באירופה. בלות'נטאל חסר הניסיון הגיע ישר לגוב האריות האירופי בהיכל נוקיה.
לאחר עונה חלשה של כל המערכת הצהובה, חזר פיני גרשון לעמדת המאמן הראשי כדי להעפיל לפיינל פור שנערך באותה עונה בת"א. תחת הדרכתו של גרשון הפך בלות'נטאל לשחקן ספסל אפור ששיחק בממוצע פחות מ-10 דקות ו-5.7 נקודות למשחק, לא בדיוק טל ברודי.
הפיינל פור בתל אביב כבר היה סיפור אחר לגמרי. בלות'נטאל רשם ממוצע של 18.5 דקות ו-14.5 נקודות, כאשר נגד בולוניה קלע 20 נק' באחד ממשחקי הגמר הכי חד-צדדיים בתולדות המפעל, בסופו זכו הצהובים בגביע אירופה. אם זה לא מספיק, בשני המשחקים המכריעים החטיא פעמיים מהשדה בלבד.
לאור ההצלחה במעמד הגבוה ביותר של הכדורסל האירופי, ניסה בלות'נטאל את מזלו ב-NBA, הוא הוחתם בסקרמנטו קינגס והצטרף אליהם למשחקי ליגת הקיץ, תוך כדי שהוא מסרב להגיע למשחקי נבחרת ישראל במוקדמות אליפות אירופה.
עוד בטרם התחילה העונה, הקינגס חתכו את בלות'נטאל שמצא את עצמו שוב אצל דיוויד בלאט באירופה, הפעם בסנט. פטרסבורג הרוסית. לאחר חודשיים בלבד עזב את אמא רוסיה לטובת בנטון טרוויזו האיטלקית, משם המשיך לליגה האיטלקית ושיחק בשתי הקבוצות העירוניות של בולוניה. בעונה שעברה נחת שוב בנוקיה אצל מכבי ת"א – וסיים כזכור ללא אף תואר. העונה נראה שסוף סוף מצא את מקומו כראש לשועלים בקבוצה הצנועה של לה מאן.
בסיינפלד המשיך רופא השיניים היהודי לספר בדיחות על האפיפיור (מכיוון שהיה בעבר קתולי) במקביל לבדיחות על חשבון העם הנבחר. במקרה של בלות'נטאל, לא ברור על חשבון מי הבדיחה. האם הוא ניצל את יהדותו כדי להגיע למועדון אירופי גדול כמו מכבי ת"א? האם הצהובים הם אלה שניצלו את יהדותו של השחקן הצעיר כדי לשתפו בליגה כשחקן מקומי? מה שבטוח, אלמלא נולד לאם יהודיה, לא היינו מדברים עליו עכשיו.
קטנות:
• צרפת היא לא מדינה זרה למרקוס בראון, שזכה בשתי אליפויות בליגה הצרפתית, ב-1998 עם פו אורטז וב-2000 עם לימוז'. מצד שני, אף שחקן בסגל של לה מאן עוד לא שיחק כדורסל בתקופה בה שיחק בראון בצרפת.
• רק 9 נקודות חסרות לדרק שארפ כדי להגיע ל-1730 נקודות במסגרת האירופית, בכך יעבור את ניקולה וויצ'יץ' ויהיה הקלע השביעי של מכבי ת"א בכל הזמנים.
• לטל בורשטיין חסרות רק שתי שלשות כדי להגיע למספר עגול של 100 שלשות במסגרת היורוליג.
• אלטון בראון צפוי לערוך את הופעת הבכורה שלו ביורוליג, זאת בעקבות פציעתו של ד'אור פישר ואי הכללתו בסגל של אסטבן באטיסטה.