מבחוץ נראה לפעמים שדייויד בלאט עובד בסיר לחץ שהטמפרטורה שלו היא על סף חוסר השפיות. הבעלים מצד אחד, ההישגיות הבלתי מתפשרת, הלחץ מהקהל והתקשורת מצד שני. קשה למאמן ליהנות במכבי. בשנה שעברה, הוא חווה לראשונה את טעם הכישלון עם הפסד אליפות למכבי חיפה, חווה מערכת יחסים מורכבת עם ההנהלה, התמודד עם הרחש של כל יושבי נוקיה שפנטזו על חזרה לימי השושלת בתחילת המילניום ומצא את עצמו מול חדר הלבשה לא פשוט עם שחקנים שלא מצאו את מקומם בהיררכיה והיו מתוסכלים מבלאט.
מאמן הצהובים הוא לא אחד שמחצין רגשות, לפחות לא מחוץ למגרש, הוא איש עבודה שלא מוציא את כל מה שיושב לו בבטן. אבל לפני הג'אמפ בול הראשון הערב (חמישי) בויטוריה הוא פורק הכל ומספק הצצה למה שעובר במוח הכי עסוק בכדורסל הישראלי, בלי לחמוק מכל הנושאים הבוערים. החל מהמתיחות עם מקבלי ההחלטות, דרך סיפור הבאתו והסיכון בהגעתו של דייויד בלו, מעמדו של טייריס רייס, דבריו של גור שלף ("בלאט יודע שאם לא היה מחזיק בחוזה לא היה ממשיך"), מעמד שחקני הבית, החלום לזכות עוד השנה בתואר היורוליג עם מכבי וההנאה העצומה לעסוק בדבר שהוא הכי אוהב בחיים. ראיון בלעדי בלי פילטרים.
אחרי גמר גביע ווינר אמרת שב"מכבי יותר חשוב לא להפסיד מאשר לנצח". למה התכוונת בדיוק?
"להבדיל מרוב הקבוצות, שם כל הצלחה מביאה אושר ושמחה גדולה, פה זה לפעמים ההיפך. האושר הוא היעדר האכזבה. זו האמת. כל אחד שעבד פה והיה בפנים יודע שזה נכון. הלוואי שהייתי יכול לשבת פה ולשקר, אבל לא אעשה את זה. טורניר ווינר לא חשוב לאף אחד אלא אם אנחנו מפסידים. ואני אומר שזה כן טורניר חשוב. יש את זה באיטליה, צרפת, ספרד, אבל פה זה כאילו לא חשוב כי ממילא מכבי לוקחת אז מה זה משנה, אבל אם לא, אוי ואבוי. לכן התייחסתי לזה ככה כי אני יודע שזה קשה ואני יודע שהטורניר הזה לא פשוט. מספר מועט של ימים לפני הליגה, 3 משחקים ב-4 ימים וזה פגע בנו. וזה פגע גם בירושלים. חסר לך אוויר לנשימה. זה לא תירוץ, אבל זו האמת. אז אמרתי לחבר'ה תשמחו, מגיע לכם, עבדתם קשה. תיהנו".
אתה בתחילת השנה הרביעית. איך שורדים במערכת מטורפת כמו מכבי?
בלאט מוציא חיוך ובונה את התשובה. "איך עושים את זה? לשמחתי, בהנהלה יש אנשים שמאמינים בי ורוצים שאהיה כאן כי אני הרי לא מעסיק את עצמי. אני עובד בשכר, ומרגיש הנאה, גאווה ומחויבות אבסולוטית ממה שאני עושה. מקווה שיודעים להעריך את המקצועיות והמחויבות שלי למועדון. אני לא פה בשביל להגיד שאני כאן אלא בשביל לעזור לקבוצה להצליח. בשנים שהייתי פה מכבי ידעה הצלחות וידעה להביא קהל למגרשים ולהראות דברים טובים לאוהדים. התדמית של מכבי מורגשת בכל מקום ויש לי גאווה על זה".
אז אתה נהנה?
"אני בין האנשים הבודדים בעולם שקמים בכל בוקר והולכים לשחק. זה לא אומר שאני לא עובד - אני עובד קשה מאוד - אבל מי שמכיר אותי יודע. אבל אני עושה את מה שאני אוהב, מתעסק בדבר שהיה משחק הילדות שלי והדרך שבה גדלתי. זו הנאה גדולה. האם זה תמיד קל? לא. האם אני תמיד ישן טוב? לא, האם אין לי 1001 בעיות וחיכוכים וחרטות על כך שאני לפעמים מאבד את עצמי ואולי עושה את הדבר הלא נכון? ברור שיש, אבל אחרי הכל אני אוהב זה מאד".
"אני מנסה תמיד לעשות את הדבר הנכון ולא תמיד זה יוצא"
בעונה שעברה הייתה תחושה שפתאום פחות נהנית. יותר התפרצת, היית יותר קצר רוח ויותר אגרסיבי. היה מקרה בו כעסת על גור שלף ולא התייחסת למורן רוט בראיון שהיית שבו חסר סבלנות. נתת לקהל בבית תחושה אחרת ממה שהכירו אותך עד כה.
"היה הרבה תסכול וזה יצא ממני בצורה לא טובה. אני מודע לזה ומכיר בזה ומנסה לעבוד על זה כי באופן כללי זו לא הייתה הדרך שלי. כמו שאמרתי, המקצוע שלי הוא מלא לחץ ודרישות והתמודדויות עם דברים שהם לא בדיוק פיירים, וכשאתה בתפקיד כמו שלי אתה חשוף להכל 24/7. תמיד יש כאלה שאוהבים אותנו וכאלה שלא. אתה צריך לדעת איך להתמודד עם זה ולא תמיד מצליח, אני מודה. זה מסוג הדברים שאתה מנסה יום יום לעבוד עליהם.
אני מאוד מאמין בביטוי 'אתה יכול לשמח חלק מהאנשים חלק מהזמן, אתה יכול לשמח חלק מהאנשים כל הזמן אבל אתה לא יכול לשמח את כל האנשים כל הזמן' וזה הייעוד שלי ושלנו. אתה מנסה לעשות את הדבר הנכון ולא תמיד זה יוצא. ואם זה לא יוצא, אז אתה חשוף לכל ההשלכות באופן מיידי ובצורה הכי פרונטלית שאפשר".
אז אולי בגלל שמכבי היא סיר לחץ, בלתי אפשרי לטפח שחקני בית צעירים שיקבלו דקות משמעותיות כמו שאנחנו רואים למשל את אדם אריאל ורפי מנקו בירושלים שמשתלבים היטב?
"כל הכבוד לרפי ואריאל, אבל לאט לאט חבר'ה. המסך עוד לא ירד ואני כבר שומע אנשים מדברים כאילו שמגיע להם זה וזה וזה... לאט לאט... עזבו את מכבי, ירושלים ואת הספורט הישראלי בכלל. בוא נסתכל על עצמנו כחברה. כולם רוצים הכל עכשיו ומהר זה לא עובד ככה. זה אפילו לא ריאלי. אולי במחשבה או ברצון אבל לא בפועל. דברים לוקחים זמן, צריך לבנות בסיס לכל דבר אם אתה רוצה שזה יישאר.
הדוגמא היא סילבן לנדסברג שהגיע אלינו בשנה שעברה. הוא רק בן 23. בשנה שעברה היו משחקים שהוא קיבל דקות והיה בסדר, היו משחקים שהוא לא היה בסדר והיו כאלו ללא דקות, אבל הוא למד והבין מה זה להיות פה. הוא עכשיו בן אדם אחר לגמרי ורואים את זה על המגרש. אני מוכרח לציין שגם העובדה שהוא הלך ועשה טירונות ונכנס לצבא מראה משהו על הבגרות של הבן אדם. הצעירים צריכים להיות מוכנים לעשות הכל כדי לקבל הזדמנויות ואז להתחיל לעבוד. שאף אחד לא יטעה אותם ושאף אחד לא ינסה להעלות אותם יותר מהר ממה שמגיע או חיוני עבורם".
זו אחת המטרות שלך, למצוא שחקן כזה?
"אנחנו רוצים ומחפשים את השחקנים האלה שבאמת יהפכו להיות הטל בורשטיינים של מכבי, אבל הם צריכים להיות ברמה מספקת. אני רוצה שחקנים והמנדט שלי פה הוא לא למצוא שחקנים צעירים שיהיו בולטים במכבי, אלא למצוא שחקנים טובים למכבי. לא משנה אם הם בני 20 או 25. הלוואי שנמצא עוד טל בורשטיין והלוואי שהוא יקבל דקות משחק כי מגיע לו, כמו שהגיע לטל בורשטיין".
"במכבי אין זמן. אתה מכוון, ובצדק, להביא תוצאות"
האם בשנים האחרונות, מאז השושלת בשנות ה-2000, הפערים בין מכבי לטופ של היורוליג גדלו ולא ניתנים לגישור?
"הקבוצה של אז לא היתה הכי יקרה באירופה. עלינו על שחקנים בזמן הכי מתאים שהיה אפשר, למשל אנתוני פארקר, והבאנו אותו אז ב-350 אלף דולר. אח"כ לא היית מצליח להביא אותו גם ב-3.5 מיליון דולר. עשינו הרבה ולא בהמון כסף. לא היינו עניים אז ולא היום.
עכשיו עברנו תהליך דומה, הגענו לגמר, אבל לא הצלחנו להשאיר את אותם שחקנים. לא השארנו את הקאדר הבסיסי והאפשרויות הצטמצמו. הבאנו השנה הרבה שחקנים טובים, אבל ייקח לנו זמן לעצב אותם, להכניס אותם לשיטה שלנו וללמד אותם מה זה מכבי. הבעיה פה היא שאין זמן וזו אחת הבעיות של לאמן בכלל. במיוחד במועדון כמו שלנו שבצדק מכוון להביא תוצאות".
ובגלל הצורך להביא תוצאות, האם הצטרפותו הבהולה של דייויד בלו משדרת לחץ במכבי? משהו לא בריא ליתר השחקנים, שעבדו כל הקיץ איתכם בהכנה וברגע אחד נדחקו הצידה?
"זה המקצוע. זה הכדורסל. האויב של הטוב הוא הטוב יותר. זה עסק תחרותי ואין יותר מדי זמן לסנטימנטים. לא הבאנו שחקן זר למערכת אלא הבאנו מישהו שהיה פה ומכיר אותה. זיהינו נקודה שבה רצינו לשפר את עצמנו ובלקבוצה מקצוענית חובה לעשות את זה. יכול להיות שזה מפריע לכימיה ולתלכיד של הקבוצה, אבל אנחנו מקווים שבמקרה הזה לא, בגלל שהוא מכיר את המערכת והאופי הטוב והמקצועיות שיש לו. אם בגלל זה צריך להשאיל מישהו ולשים אותו במקום טוב יותר כדי שיחזור אלינו עם ניסיון, שעות טיסה ודקות משחק אז אני לא רואה בזה שום דבר פסול.
הרי בזמנו אנחנו השאלנו את ניקולה וויצ'יץ' - שהוא סנטר העשור באירופה - והוא חזר אלינו עוד יותר מנוסה. ההחלטה היא לא אישית שלי, לא שאני מפחד לקחת את האחריות על זה, מדובר בסוגייה שעברה דיון מעמיק כדי להגיע להחלטה הכי טובה שאפשר. הייתי כמובן בכל המהלך אבל לא אחראי בלעדית עליו".
אתה מאוכזב ממה שטייריס רייס נותן עד כה?
"אותי מטריד יותר כרגע ששון ג'יימס עשה מעט מאוד מההכנה לעונה כי זה משפיע עליו. הוא היה טופ 10 ביורוליג בשנה שעברה ואנחנו צריכים אותו וסומכים עליו ובונים עליו. מטריד אותי יותר שריקי היקמן לא בריא מאז שחזר מאליפות אירופה. ביום ראשון הוא שוב נפצע ואני חושב שאחד כמו טייריס, שצריך לעבור הרבה מאוד כדי להבין איפה הוא נמצא יהיה בסדר. נגד חולון ראינו מחצית ראשונה מצוינת אצלו ולאט לאט הוא יצבור את הביטחון שהוא צריך בשביל לתרום פה".
"אני מבין את הכאב של גור, אבל לא מסכים עם כל מה שהוא אמר"
אחד האירועים שסימלו את העונה האחרונה של מכבי ת"א, היו פיטוריו של גור שלף. מנהל מכבי ת"א לשעבר, שהיה קרוב לבלאט, אמר בראיון לידיעות: "לא יכלו לפטר את בלאט בסוף העונה, אז אני שילמתי את המחיר. מכבי לא רצו לשלם למאמן שיישב בצד כל העונה ודייויד יודע את זה".
עד היום בלאט שתק בנושא. "אני לא כל כך אוהב לדבר על ראיונות שלא קראתי אבל ספציפית את משפט הזה, אני לא מבין, באמת שלא. גור הוא חבר שלי ואני אוהב אותו אבל זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שהוא אומר. בהחלט שאני מבין את הכאב שלו והרגשתי את זה גם בעצמי אבל בין זה לבין להסכים לכל מה שהוא אומר, אני לא חייב".
יש תחושה כבר הרבה זמן שבמכבי ת״א יש שתי אסכולות. האחת של דני פדרמן ושי רקנאטי והשנייה של דייויד בלאט וגור שלף שעכשיו הוחלף בניקולה וויצ'יץ'. זה נכון?
"לא, אני לא חש בדבר הזה. היו בעבר ויכוחים וחילוקי דעות. היו כאלה שהיו בעד מהלך מסוים וכאלה שלא. כמעט בכל מערכת יש צדדים שמושכים אחד את השני כל הזמן ואני מדבר על הצד הניהולי והצד המקצועי. זה טבעי. להגיד שבכל יום הכל עובר בצורה חלקה ביני לבין כל אחד במערכת זה לא אמין, אבל מצד שני אני לא חש בשום מחנאות או בצדדים ברורים ומפולגים. אני חושב שכולם פה במכבי רוצים בהצלחת המערכת".
שינית משהו בתרבות של מכבי ת"א?
"ממש לא. אני בורג במערכת מופלאה ומיוחדת במינה. אני תורם את מה שאני יכול לתרום, לא המצאתי ולא יצרתי שום דבר. אני פשוט מנסה להיות הכי טוב שאני יכול ולתרום בצורה כי טובה שאני יכול כי אני יודע כמה המועדון הזה חשוב לאנשים".
בתוך כל היומיום, יש עוד מקום לחלומות?
״בטח, אני רוצה לקחת עם הקבוצה הזו את אליפות אירופה ואני רוצה להיות דוגמא טובה לאחרים: להוביל ולהנהיג ולעזור להם להתקדם. בוא נגיד שבכדורסל פחות או יותר אני עברתי על הרוב".
NBA?
"אם הייתי רוצה להיות שם, הייתי יכול להיות שם".
