"אני כאן עכשיו ואני מרגיש שהמקום שלי הוא פשוט להיות במכבי", אמר הפורוורד הרב גוני. "אני אוהב את הקבוצה הזו ואני מרוכז רק בהצלחה שלה. אני מאמין שנזכה העונה באליפות בישראל, בגביע המדינה ומקווה שנגיע גם לפיינל פור של היורוליג".
כאמור, העונה חלקו של סמית' גדול מאוד וניתן לראות שכאשר הוא חלש - כמו במשחק מול סיינה בשבוע שעבר - כל הקבוצה נראית לא טוב. "אני מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי שהעבודה של כולם תהיה קלה יותר", התייחס האמריקני. "המאמן בלאט סומך עליי ואני פשוט מנסה להיות עקבי".
סמית' הסביר: "בשנה שעברה היה לנו את קית' לנגפורד כקלע ואת סופו שחורציאניטיס בצבע. השנה, לעומת זאת, הדברים השתנו אז אני לוקח יותר זריקות. התפקיד שלי הוא מעט אחר בתוך התלכיד הקבוצתי".
לאחר מכן, דיבר השחקן על אחת התקופות הקשות שלו העונה - בה היה חולה ואי הוודאות סביבו היה גדול. "יום אחד הרגשתי רע ואמרו לי שאני צריך להגיע לבית החולים", סיפר. "עברתי שם בדיקה אחרי בדיקה, רציתי לראות מה יש לי כי אף אחד לא ידע. בהתחלה, חשבו שזו בעיה בכיס המרה. זו היתה התמודדות קשה, אבל אני שמח שיצאתי מזה".
"מה לעזאזל אני עושה פה?"
גם הימים בצל הלחימה בדרום היו לא נעימים, בלשון המעטה, ודאי כאשר הטילים הגיעו עד לתל אביב. "הדבר הראשון שהיה לי בראש היה להתקשר לאשתי ולומר לה 'נראה לי שזו היתה אזעקה של פצצות אמת'", גילה סמית'. "ואז ניסיתי להתקשר לגור ולעמי, אבל הטלפונים לא עבדו. הסירנות פעלו. יצאתי מהרכב לכיוון הדשא ואנשים אמרו לי להתכופף. חשבתי בראש: 'מה לעזאזל הולך פה'"?
סמית' המשיך: "נסעתי לנוקיה וראיתי טיל אחד חולף מעליי ואז עוד טיל שפוגע בו. באותו רגע אמרתי לעצמי שזה כבר יותר מדי. חשבתי שאם יהיה גרוע יותר, עוד שחקנים היו עוזבים בגלל החרדה הזו. ישנתי עם הבגדים, זה היה לא נעים".
אבל, כאמור, שחקן מכבי תל אביב נהנה מאוד בארץ הקודש. "אנחנו אוהבים לצאת, לאכול ולבלות", חשף סמית'. "ב"שיין ושארפ" (המסעדה של דריק שארפ) אני מוציא יותר מדי כסף כי יש אוכל טוב.
בסך הכל, אני אוהב להיות פה".
