בקיץ 1999, פיני גרשון ועוזרו באותם ימים, דייויד בלאט, בנו קבוצה חדשה לגמרי במכבי תל אביב. התקופה לא הייתה נוצצת במיוחד ביד אליהו. הכוכב עודד קטש עזב ואת ההימור הגדול ביותר בסגל הטרי לקחו השניים בעמדת הסנטר, כשצירפו שחקן אלמוני עם קעקוע די מגוחך הנושא את לוגו ה-NBA על היד, נייט האפמן שמו. האמריקאי הלבן והרזה מפואנלבראדה הפך בתוך עונה לאחד הגבוהים הטובים באירופה וסחף את הקבוצה עד לגמר הפיינל פור. ההימור הצליח בענק.
13 שנים אחרי, ובלאט ניצב שוב בפני אותה סיטואציה בה עמד יחד עם גרשון בקיץ ההוא. כמעט כל עמודי התווך נטשו ולעמדות החשובות הגיעו שמות חדשים: ריקי היקמן, דייויד לוגאן, מלקולם תומאס, ניק קיינר-מדלי. כמעט כל אחד מהם הוא סימן שאלה בפני עצמו, אם כי עושה רושם שהחידה הגדולה ביותר הוא הסנטר החדש, גיורגי שרמאדיני. חידה שמכילה בתוכה גם את אחד המפתחות שישפיעו על העונה כולה של מכבי תל אביב.
על כך ששחקן הפנים הגיאורגי (כן, גיורגי הגיאורגי...) בן ה-23 הוא כדורסלן טוב אין עוררין. בעונה שעברה, במדי קאנטו, הוא סיפק עונה טובה מאוד ביורוליג (10.9 נקודות ו-5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק), תפס חלק נכבד בעליית האיטלקים לטופ 16 ובכך שהם היו במרחק נגיעה מהעפלה להצלבה על חשבונה של מכבי ת"א. אך יחד עם זאת, מספר שאלות מרכזיות עולות מעצם הגעתו של שרמאדיני לנוקיה. הראשונה היא האם הוא אכן בשל לקפיצת המדרגת בקריירה - מקבוצה מהדרג האירופי הבינוני לאחת בעלת שאיפות ותקוות לזכות במפעל היוקרתי ביבשת, גם אם לא יצהירו על כך בגלוי. השניה היא סוגיית השתלבותו בתלכיד הקבוצתי שבנה בלאט, בו למעשה לא ניתן למצוא סנטר מאסיבי, כזה שמשחק בעיקר עם הגב לסל.
שאלה של סגנון
"העניין החשוב ביותר לגבי שרמאדיני היא לא כמה הוא מתאים לשיטה, אלא כמה מכבי תשחק בסגנון שמתאים לו", מסביר עופר שלח, "וזה נכון, אגב, גם לגבי שון ג'יימס. שניהם גבוהים שמשחקים עם הפנים לסל. אף אחד מהם הוא לא סופו, שהיה תופס עמדה איפה שהוא רוצה ואי אפשר היה להזיז אותו. לכן, מכבי צריכה לעבוד בעיקר בשביל שרמאדיני. ואת זה, עד עכשיו, עדיין לא ראינו".
"בדקות שבהן שרמאדיני שיחק בעונה שעברה, הצליחה קאנטו להפעיל אותו בצורה מאוד חכמה", פורט שלח את הסיבות ליכולת שהביאה את הגיאורגי למכבי. "הוא קלעי עונשין מצוין וסגנון המשחק עבד עבורו. האם זה יהיה כך במכבי? ניהול המשחק הוא כרגע הבעיה הגדולה שלה, הרבה יותר מאשר שרמאדיני. הוא אף פעם לא יהיה סנטר סופר דומיננטי. פיזית, מספר הדקות שלו מוגבל וגם הגנתית יש מקום לשיפור. כשאשדוד שיחקה עליו בגמר גביע ווינר, מכבי התקשתה".
מעצם הקביעה של שלח, עולה השאלה: האם מכבי באמת הייתה צריכה שחקן בסגנון של שרמאדיני? מהקו הוא אכן מניה בטוחה - בטופ 16 אשתקד, הוא דורג ראשון מבין כל שחקני היורוליג בזריקות עונשין (40) ובנקודות מטווח זה (37). במספרים: 92%. אחוז יוצא מגדר הרגיל עבור שחקן גבוה, ודאי כזה שמגיע לאחת הקבוצות שהיו הגרועות ביורוליג מהקו. מן העבר השני, ואת זה ודאי יודעים במכבי – על אף גובהו (2.16 מטרים), שרמאדיני נחשב לשחקן יחסית רך, בשני צידי המגרש. בעל קליעה טובה, אך נטול מסה. בעונה שעברה בטופ 16, הוא היה השחקן שנחסם הכי הרבה פעמים. לא נתון מחמיא במיוחד עבור סנטר.
עשינו עסק
"למרות שהוא נמצא די הרבה זמן באזור, הוא עוד צעיר וצריך לעבור תהליך של התפתחות. בגדול, מכבי עשתה איתו עסקה טובה", אומר שלח, ומסייג מעט: "אבל אסור לשכוח ש'עסקה טובה' היא גם פונקציה של כסף. מכבי לא השקיעה הקיץ כדי להביא שחקן דומיננטי - לא בעמדות הגארדים ולא בגבוהים". על פי חוזהו, שרמאדיני ישתכר כ-650 אלף דולר בעונתו הראשונה. לשני הצדדים ישנה אופציה להארכה בעוד שנה נוספת, בה שכרו של השחקן צפוי לעלות ל-850 אלף יורו.
לשם השוואה, שכרם של ארזם לורבק מברצלונה וננאד קרסטיץ' מצסק"א - ללא ספק שניים מפסגת שחקני הפנים באירופה – מוערך בכ-3 מיליון יורו לשנה. גם יואניס בורוסיס (1.5 מיליון יורו לעונה), אנטה טומיץ' (1.3) קראסימיר לונצ'אר (1.2) ופליפה רייס (1.2) מרוויחים הרבה יותר. שלח מסכם: "במכבי אין היום אף שחקן שהוא ברמה הגבוהה של התפקיד שלו ביורוליג, וקבוצה שרוצה לבלוט במפעל, צריכה שחקנים ברמה הכי גבוהה. למכבי תמיד היה קשה מול קבוצות עם מסה מתחת לסלים. מה שהיה נכון גם עם שחורציאניטיס, נכון ודאי גם בנוגע לקבוצה הנוכחית. בסופו של דבר, השאלה היא אם השלם יעלה על סכום חלקיו?".
לדייויד בלאט הסיטואציה מוכרת במיוחד. גם לפני שנתיים הוא לקח קבוצה - שעל פניה לא נראתה כאחת שמסוגלת לקרוא תיגר על הגביע – עד לגמר. השילוב של פארגו-פרקינס-אידסון, יחד עם עונת שיא של סופו, שסגנון המשחק הותאם כמו כפפה ליד עבורו, יצר בעיה עבור הרבה יריבות. העונה, המצב די דומה וסגנון המשחק, שוב, ייבנה כדי למקסם את התפוקה מכל השחקנים. "בסגל הזה, מכבי היא קבוצה שחייבת ללחוץ על הכדור ולהיות בתנועה כל הזמן בהתקפה כדי לקבל תוצרת משרמאדיני", מנתח שלח. "מול אשדוד, עדיין לא ראיתי שחסמו לו כדי לקבל את הכדור במצבים נוחים מול הסל. אם זה לא הלך מול קבוצה נטולת גבוהים משמעותיים, זה לא יילך גם מול פראן ואסקס או קוסטה פרוביץ', אותם מכבי תפגוש כבר בחמישי".
בין יאו מינג לז'ליקו אוברדוביץ'
בעוד שלושה ימים מכבי תתחיל את מסע היורוליג שלה אצל מלאגה, עוד קבוצה שמזכירה את זו שהייתה לה בשנה שעברה רק בצבע של המדים. בניגוד לריקי היקמן, סילבן לנדסברג ומורן רוט לדוגמה, לשרמאדיני זו כמובן לא תהיה טבילת האש במפעל היוקרתי ביבשת. עוד בגיל 17, כבר היה ברור שמגרש הכדורסל יהיה המקום בו הוא ירוויח את כספו. בגיל בו רוב האנשים הנורמטיביים למדו בתיכון, שרמאדיני דרס את הליגה המקומית במדי טביליסי. נכון, לא בדיוק הליגה החזקה באירופה, אבל עדיין – להשיג ממוצעים של 28.5 נקודות, 14.7 ריבאונדים ו-3 חסימות – זה לא פשוט גם מול קונוסים. בעונה שלאחר מכן (2006/7), הוא שידרג את עצמו למספרים מפלצתיים עוד יותר: 35.1 נקודות, 16.4 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים, 3.4 חסימות ו-2.6 חטיפות. מזכיר במשהו את הסטטיסטיקה של יאו מינג טרם הגעתו ל-NBA.
והשדרוג בקריירה לא איחר לבוא. או יותר נכון, היה אמור לבוא, אלא שאז משהו נתקע. ז'ליקו אוברדוביץ' צירף את היהלום הגיאורגי לפנאתינייקוס ב-2008, עוד לפני שמלאו לו 20. אך ברמה הגבוהה של היורוליג הוא לא קיבל את הבמה. "בפאו הוא לא השתלב כי הוא פשוט לא התאים", מסביר שלח. "אוברדוביץ' תמיד שיחק עם סנטר פיזי. ניקולה פקוביץ' וז'ליקו רברצה לדוגמה. שרמאדיני לא עונה להגדרה הזו, הוא לא שחקן בסגנון הזה. הוא לא אחד שאתה נותן לו את הכדור והוא עושה ממנו יותר מדי. צריך לעבוד בשבילו".
חידה בגאורגית
במשך שנתיים במדי קבוצת הפאר היוונית, בהן הופיע בסך הכל רק 13 פעמים ביורוליג, פאו סימנה לו את הדרך החוצה והוא הושאל לאולימפיה לובליאנה הסלובנית, בה שיחק עונה אחת, ולאחר מכן נחת בקאנטו. אך התקופה באתונה היא זו שעומדת לו לרועץ. כי הרי, מה שלא מספיק טוב לפנאתינייקוס, יעבוד אצל מכבי? שלח עונה: "בכל מקרה, על שרמאדיני לא תקום או תיפול העונה של מכבי. מבין השחקנים שיכולתם תלויה בהצלחת הקבוצה הוא לא הראשון, השני או אפילו השלישי. כבר אמרנו שאף אחד מהשחקנים בסגל הוא לא מהטופ האירופי. השאלה היא מה בלאט יצליח להוציא מכל אחד, בדיוק כמו לפני שנתיים. העונה, התשובה לשאלה הזו תהיה נעוצה בחיבור שלו לשאר הקבוצה".
בסופו של יום, ועם זה קשה להתווכח – שרמאדיני הוא סוג של הימור. שחקן צעיר, שיכול להתברר כעוד בינגו או אולי כפלופ. גם כאשר הגיע סופו למכבי, להבדיל אלפי הבדלות, הרבה גבות הורמו שכן הוא נראה היה כמו שחקן גמור. פוטנציאל שכבר לא ימומש, הרבה מעבר לשיא. הגיאורגי הוא המקרה ההפוך: פרי שטרם הבשיל ועדיין לא נגע ברמות הגבוהות של היורוליג והוכיח שהוא ראוי לשם. נתוני הפתיחה שלו – שכרו, ההיסטוריה בפאו והרכות בהגנה – מלמדים שהוא לא בהכרח שייך לשם. אבל גם ניקולה וויצ'יץ' ונייט האפמן לא הגיעו ככוכבי על והפכו לכאלה בצהוב.
בחמישי, מול פרוביץ', ואסקס והקו הקדמי העבה של מלאגה יתחיל גם הטיפוס של שרמאדיני למעלה. אוברדוביץ', אגב, כבר לא ירוץ על הקווים העונה ביורוליג, והסנטר ודאי ירצה להוכיח לו, וגם לדייויד לבלאט ואולי בעיקר לעצמו, שהוא אכן שייך לטופ האירופי. ואין פלטפורמה טובה יותר מקבוצה של בלאט להוכיח זאת. תשאלו את סופו.
