עיקר הביקורת, חוסר הכבוד והזלזול המכוער הגיע בגלל שהוא מאמן/מנהל שלא תלוי בתוצאות על המגרש, שהכדורסל שלו מקובע, שמרני ופג תוקף, שהתקציב שלו גדול, שהמשכורת שלו שמנה, שהקבוצה שלו היא אנדר אצ׳יברית, כלומר מוציאה הרבה פחות ממה שהיא אמורה להוציא, ושהוא מלא בעצמו ועם אגו נפוח.
ואכן, אם נעזוב רגע את הסגנון, העובדות עמדו לצד המקטרגים. ביורוליג מילאנו הייתה איומה, גם העונה. אבל רגע. אם כל זה נכון, מה זה אומר על מכבי ת״א שהפסידה לקבוצה שהמאמן שלה משחק כדורסל מיושן, מוציא פחות מהפוטנציאל של קבוצתו ומלא באגו? מה זה אומר על מכבי, אם הכדורסל ״המעודכן״ של עודד קטש לא מצליח לייצר יתרונות התקפיים לאורך זמן, ומושך אותה כמו אבן לקרקעית טבלת היורוליג? מה זה אומר על ההגנה שלה, שהחוקיות ההגנתית שלה היא עניין אמורפי על תקן שמועה? מה זה אומר על רוח הקרב שלה, כששחקניה מגיעים למשחק תחתית קריטי על גבול האדישות, עם שפת גוף של סוף קורס? זה בעיקר אומר שמסינה הוא עדיין אלוף יורוליג ארבע פעמים, עם אינספור אליפויות וגביעים מקומיים, וגם אם הוא מג׳עגע בשנים האחרונות, מותר לו, יש לו מספיק קרדיט בארון הגביעים, ומה שהוא שכח בהליכה אחורה, אחרים עוד לא למדו בהליכה קדימה. וזה אומר שמכבי ת״א נמצאת בדרך למקום רע. מאוד.
ארבע מילים, מתחרז עם אח
כן, הפציעות של בלאט וריברו קריטיות. לא, אף אחד לא יכול לומר שמכבי הייתה מנצחת אתמול עם שני השחקנים האלה. כי מכבי ת״א, גם בניצחונות שלה, היא קבוצה שלא מסתמכת על ההגנה שלה כדי לייצר פתרונות נקודתיים ואסטרטגיים. אולי מדברים על שחקנים של היריבה בישיבות וידאו. אולי מתרגלים אלמנטים לעכב או לעצור אותם. אולי חושבים מחוץ לקופסה איך אפשר להוריד סקור גבוה שהקבוצה מקבלת כל שבוע, למשל לחץ על כל המגרש, אזוריות, שמירות מעורבות וגימיקים נוספים, כי מה שטוב לנוער מחוזית טוב ליורוליג. אבל כל זה לא נראה לרגע על המגרש. החוקיות ההגנתית, אם יש כזו, לא מספקת עצירות איכותיות, או עצירות בכלל. עקומת הלמידה של סיטואציות הגנתיות לא קיימת. אין הפקת לקחים. אין התאמות. זורקים את ויל ריימן וג׳ון דיברתולומיאו בשאיפה שיכניסו קצת אוויר חם להגנה, יעשו קולות של מאבק ויחזיקו את ההגנה, ומתפללים. או אם תרצו, בארבע מילים: ההגנה של מכבי פח.
קחו למשל את ניקולה מירוטיץ׳, אגדה עוד בחייו. כמו כריש שחייב להיות בתנועה כל הזמן, מירוטיץ׳ חייב לזרוק שלשה פעם בכמה דקות כדי להרגיש שהוא חי. מסינה "המיושן והמקובע", משתמש במירוטיץ׳ כמעיין מתגבר ממנו נובעת ההתקפה המילאנזית. לכן הרעיון המרכזי של קטש היה להוציא את הכדור מהידיים שלו, ללא הצלחה.
האיש לא יכול לנתר, הוא נראה כמו ג׳ון טורטורו עם קליעה, הוא שומר מפוקפק ואיטי, אבל בפיק אנד רול הכפול הוא יהיה החוסם השני, ימנע את העזרה עליו, ויסתובב החוצה לשלשה. מקו השלוש באמצע אי אפשר להביא עליו שמירה כפולה ולכן הוא ימסור מעל השומר שלו לשחקנים שחותכים. מהלואו פוסט, גם אם יביאו שמירה כפולה, הוא יזרוק מעל השומר שלו או ימסור לחיתוכים לצבע או לצד החלש.
הוא ימשוך כל כך הרבה תשומת לב שהוא יהפוך את זאק לידיי, האיש והגלבוע-גליל, לסנסציית יורוליג שקבר את מכבי בזכות הריווח שמירוטיץ׳ מייצר, ואתמול לידיי סיים עם פלוס 16 ומדד 29. ואם היה אפשר לחשוב שבדקות שמירוטיץ׳ לא על המגרש, והיו מעט כאלה (שיחק 33 דקות), מכבי תנצל את המוגבלות היחסית של ההתקפה של מסינה בלעדיו ותייצר עצירות, ספרו את זה לננו דימיטרייביץ׳ שייצר באחד על אחד על ראשם של דג׳וליוס ושאיוק והראה שאי אפשר לבנות על הגנת היחיד הצהובה. ועדיין, קבוצה הגנתית סבירה שהייתה מאתגרת את הרעיונות הבסיסיים והיעילים של מסינה בהתקפה הייתה יוצרת למילאנו בעיה אקוטית והופכת את המשחק לתחרותי יותר. לא מכבי.
זרוק את הג׳וקר
אז הגנה אין. אבל מה הרעיונות ההתקפיים של מכבי נטולת בלאט וריברו? פיק אנד רול של יוקובאייטיס כדי לייצר חדירה או זריקה מחצי מרחק. בסדר, נחמד. גם עשרה אסיסטים יספרו שהוא הפעיל את חבריו אבל זה נתון שקצת משקר כי הוא לא כיווץ מספיק את הגנת מילאנו כדי להוציא לקלעים וכמה התקפות בניהולו הסתכמו באיבודים וסלים קלים של מילאנו שבשלב מסויים במחצית הראשונה עמדה על 90% (!) ל-2 נקודות וסיימה את המחצית עם 73% ואת המשחק עם 66%.
על מה עוד בהתקפה של מכבי אפשר לסמוך? (כי הגנה אין) - רנדולף ושאיוק נאלצו לייצר לעצמם. הורד הוא חסיד אומות אולם שהרעיון ללכת אליו בלואו פוסט הוא סביר אבל האיש יאסוף את נקודותיו מהגורן, מהיקב ומהגת. על גבריאל אי אפשר לסמוך, אין שם ידיים טובות ויש סרבול התקפי, דג׳וליוס הראה בינתיים סייז קטן שנותן קליעה אבל לא הראה עדיין יכולת לייצר. מריאל שאיוק הראה ניצוצות של אקספלוסיביות התקפית אבל הוא לא מוסיף הרבה מבחינת סייז ונראה כמו עוד מאותו דבר, nice to have, לא יותר. וסייבן לי, שאירח חברה במשך 40 דקות לרפי מנקו, באקט מחאתי של קטש כלפי ההנהלה והשחקן.
סחתיין על הביצים, קטש, באמת מצב בלתי נסבל. נכון שלי הוחתם ברקע המתקפה האיראנית בתחילת אוקטובר, ורק משוגע היה מגיע לארץ לא לו במצב מלחמה מלחיץ. אבל גם לא יכול להיות שהשחקן לא נמצא עם הקבוצה ומצטרף רק למשחקים. אז עד שיביאו ללי מחליף, או עד שיואיל בטובו לעבור בנתב״ג, קטש יכול להשתמש בו לצרכיו. הוא בוחר שלא, וזה לגיטימי, אבל המטרה שלו היא לא לחנך, לא את ההנהלה ולא את השחקן, אלא לנצח, וכשאתה צריך את הגנב, אתה מוריד אותו מהעץ. במחצית השנייה אתמול מכבי הייתה נטולת היררכיה והיה שווה לקחת את הסיכון ולזרוק אותו בתור ג׳וקר. מקסימום היה מצליח.
תהיות
נכון שכרגע קשה לראות את המומנטום הצהוב משתנה ומכבי נראית בדרך לבור ללא תחתית. אבל היו דברים מעולם והעולם מלא בסינדרלות. תראו את הסנסציה של פריז בסקטבול. אלו הם הרגעים הקשים בעונה שקבוצה ושחקנים צריכים לצלול לתוך עצמם ולגייס כוחות כדי להמשיך הלאה. לכן לא ברור העניין שקבוצה מפסיקה לשחק בפוזשן האחרון של משחק אם ההפרש בין הקבוצות יכול לקבוע מיקומים בסוף העונה. מה קרה ל״אם זה מינוס 12 תעשה את זה מינוס 10״? המפגש בשבוע הבא מול ברלין נראה כמו דייט של שתי צהובות ואומללות. אם מכבי ת״א עוד מחפשת גאולה לעונה הקשה הזו, היא צריכה להתחיל בניצחון קטן מול הגרועה בקבוצות היורוליג, אלא אם כן מכבי תגלה שזו בעצם היא.
כן, הפציעות של בלאט וריברו קריטיות. לא, אף אחד לא יכול לומר שמכבי הייתה מנצחת אתמול עם שני השחקנים האלה. כי מכבי ת״א, גם בניצחונות שלה, היא קבוצה שלא מסתמכת על ההגנה שלה כדי לייצר פתרונות נקודתיים ואסטרטגיים. אולי מדברים על שחקנים של היריבה בישיבות וידאו. אולי מתרגלים אלמנטים לעכב או לעצור אותם. אולי חושבים מחוץ לקופסה איך אפשר להוריד סקור גבוה שהקבוצה מקבלת כל שבוע, למשל לחץ על כל המגרש, אזוריות, שמירות מעורבות וגימיקים נוספים, כי מה שטוב לנוער מחוזית טוב ליורוליג. אבל כל זה לא נראה לרגע על המגרש. החוקיות ההגנתית, אם יש כזו, לא מספקת עצירות איכותיות, או עצירות בכלל. עקומת הלמידה של סיטואציות הגנתיות לא קיימת. אין הפקת לקחים. אין התאמות. זורקים את ויל ריימן וג׳ון דיברתולומיאו בשאיפה שיכניסו קצת אוויר חם להגנה, יעשו קולות של מאבק ויחזיקו את ההגנה, ומתפללים. או אם תרצו, בארבע מילים: ההגנה של מכבי פח.
קחו למשל את ניקולה מירוטיץ׳, אגדה עוד בחייו. כמו כריש שחייב להיות בתנועה כל הזמן, מירוטיץ׳ חייב לזרוק שלשה פעם בכמה דקות כדי להרגיש שהוא חי. מסינה "המיושן והמקובע", משתמש במירוטיץ׳ כמעיין מתגבר ממנו נובעת ההתקפה המילאנזית. לכן הרעיון המרכזי של קטש היה להוציא את הכדור מהידיים שלו, ללא הצלחה.
האיש לא יכול לנתר, הוא נראה כמו ג׳ון טורטורו עם קליעה, הוא שומר מפוקפק ואיטי, אבל בפיק אנד רול הכפול הוא יהיה החוסם השני, ימנע את העזרה עליו, ויסתובב החוצה לשלשה. מקו השלוש באמצע אי אפשר להביא עליו שמירה כפולה ולכן הוא ימסור מעל השומר שלו לשחקנים שחותכים. מהלואו פוסט, גם אם יביאו שמירה כפולה, הוא יזרוק מעל השומר שלו או ימסור לחיתוכים לצבע או לצד החלש.
הוא ימשוך כל כך הרבה תשומת לב שהוא יהפוך את זאק לידיי, האיש והגלבוע-גליל, לסנסציית יורוליג שקבר את מכבי בזכות הריווח שמירוטיץ׳ מייצר, ואתמול לידיי סיים עם פלוס 16 ומדד 29. ואם היה אפשר לחשוב שבדקות שמירוטיץ׳ לא על המגרש, והיו מעט כאלה (שיחק 33 דקות), מכבי תנצל את המוגבלות היחסית של ההתקפה של מסינה בלעדיו ותייצר עצירות, ספרו את זה לננו דימיטרייביץ׳ שייצר באחד על אחד על ראשם של דג׳וליוס ושאיוק והראה שאי אפשר לבנות על הגנת היחיד הצהובה. ועדיין, קבוצה הגנתית סבירה שהייתה מאתגרת את הרעיונות הבסיסיים והיעילים של מסינה בהתקפה הייתה יוצרת למילאנו בעיה אקוטית והופכת את המשחק לתחרותי יותר. לא מכבי.
זרוק את הג׳וקר
אז הגנה אין. אבל מה הרעיונות ההתקפיים של מכבי נטולת בלאט וריברו? פיק אנד רול של יוקובאייטיס כדי לייצר חדירה או זריקה מחצי מרחק. בסדר, נחמד. גם עשרה אסיסטים יספרו שהוא הפעיל את חבריו אבל זה נתון שקצת משקר כי הוא לא כיווץ מספיק את הגנת מילאנו כדי להוציא לקלעים וכמה התקפות בניהולו הסתכמו באיבודים וסלים קלים של מילאנו שבשלב מסויים במחצית הראשונה עמדה על 90% (!) ל-2 נקודות וסיימה את המחצית עם 73% ואת המשחק עם 66%.
על מה עוד בהתקפה של מכבי אפשר לסמוך? (כי הגנה אין) - רנדולף ושאיוק נאלצו לייצר לעצמם. הורד הוא חסיד אומות אולם שהרעיון ללכת אליו בלואו פוסט הוא סביר אבל האיש יאסוף את נקודותיו מהגורן, מהיקב ומהגת. על גבריאל אי אפשר לסמוך, אין שם ידיים טובות ויש סרבול התקפי, דג׳וליוס הראה בינתיים סייז קטן שנותן קליעה אבל לא הראה עדיין יכולת לייצר. מריאל שאיוק הראה ניצוצות של אקספלוסיביות התקפית אבל הוא לא מוסיף הרבה מבחינת סייז ונראה כמו עוד מאותו דבר, nice to have, לא יותר. וסייבן לי, שאירח חברה במשך 40 דקות לרפי מנקו, באקט מחאתי של קטש כלפי ההנהלה והשחקן.
סחתיין על הביצים, קטש, באמת מצב בלתי נסבל. נכון שלי הוחתם ברקע המתקפה האיראנית בתחילת אוקטובר, ורק משוגע היה מגיע לארץ לא לו במצב מלחמה מלחיץ. אבל גם לא יכול להיות שהשחקן לא נמצא עם הקבוצה ומצטרף רק למשחקים. אז עד שיביאו ללי מחליף, או עד שיואיל בטובו לעבור בנתב״ג, קטש יכול להשתמש בו לצרכיו. הוא בוחר שלא, וזה לגיטימי, אבל המטרה שלו היא לא לחנך, לא את ההנהלה ולא את השחקן, אלא לנצח, וכשאתה צריך את הגנב, אתה מוריד אותו מהעץ. במחצית השנייה אתמול מכבי הייתה נטולת היררכיה והיה שווה לקחת את הסיכון ולזרוק אותו בתור ג׳וקר. מקסימום היה מצליח.
תהיות
נכון שכרגע קשה לראות את המומנטום הצהוב משתנה ומכבי נראית בדרך לבור ללא תחתית. אבל היו דברים מעולם והעולם מלא בסינדרלות. תראו את הסנסציה של פריז בסקטבול. אלו הם הרגעים הקשים בעונה שקבוצה ושחקנים צריכים לצלול לתוך עצמם ולגייס כוחות כדי להמשיך הלאה. לכן לא ברור העניין שקבוצה מפסיקה לשחק בפוזשן האחרון של משחק אם ההפרש בין הקבוצות יכול לקבוע מיקומים בסוף העונה. מה קרה ל״אם זה מינוס 12 תעשה את זה מינוס 10״? המפגש בשבוע הבא מול ברלין נראה כמו דייט של שתי צהובות ואומללות. אם מכבי ת״א עוד מחפשת גאולה לעונה הקשה הזו, היא צריכה להתחיל בניצחון קטן מול הגרועה בקבוצות היורוליג, אלא אם כן מכבי תגלה שזו בעצם היא.
