שחקן כמו בונזי קולסון לא ראינו במכבי תל אביב כמעט בכלל. למעשה, באופן כללי מאוד נדיר לראות שחקנים במימדים שלו ובוורסטיליות שלו. הוא לא הכוכב הכי מלהיב או מהפנט, אבל דבר אחד הוא בוודאות יודע לעשות, וזה לשחק כדורסל בצורה שכמעט ולא רואים, צורה ייחודית שנותנת לו מראש יתרונות על פני כל יריב.
האזינו ליורוסטפ-פוד >>>
קולסון הוא אנומליה אחת גדולה. מי שלא ממש נספר כשסיים את התיכון בעקבות מימדי הגוף המשונים שלו היה חייב למצוא את הדרך לגרום להם לעבוד לזכותו. אבל עוד לפני שקיבל את ההזדמנות לעשות את זה, הוא חיפש את האחד שיתן בו אמון. לבסוף, הוא מצא אותו בדמותו של מייק בריי, מי שאימן את מכללת נוטרדאם במשך 23 שנים, הפך לאגדת הקולג' והחל מהעונה משמש כעוזר מאמן לקווין סניידר באטלנטה הוקס.
"אנשים פקפקו בבונזי בתקופה ההיא כי הם לא ידעו באיזה עמדה הוא משחק", נזכר בריי בראיון לערוץ הספורט, "כשאני ראיתי אותו גם אני לא הייתי בטוח, עד שהבנו - למה הוא בכלל צריך עמדה מסוימת?".
"בהרכבים נמוכים הוא שיחק אצלי סנטר", נזכר בריי ומסביר, "כבר אז הוא הראה מהלכי פוסט וכישרון קליעה יוצא דופן בטווח הקרוב לסל. בונזי תמיד מאמין בעצמו, הוא תמיד מאמין שהוא יקלע את הזריקה. המשחק שלו תמיד היה לא מסורתי וזה גורם לו להיות שחקן שמאוד קשה לשמור. אני מאוד גאה לראות אותו מפתח יכולות של גארד. מעולם לא היה אצלי שחקן בנוטרדאם שרשם שיפור גדול יותר ממנו. הוא עשה התאמות משחקן גב לסל לשחקן עם יכולות מעולות כגארד. הוא תמיד מאמין שהוא יקלע, גם במצבים לא נוחים".
"בונזי הוא כדורסלן טהור, הוא קודם כל ווינר. באימונים הוא תמיד ניצח וזה בכלל לא היה משנה עם מי הוא שיחק", מספר בריי, ואכן, מבחינת בונזי קולסון נראה שזה לא באמת משנה עם מי ואיפה הוא משחק - הוא תמיד יגנוב את ההצגה. מהקולג', דרך הג'י ליג ועד לדרושאפקה, שטרסבורג וקרשיאקה - בונזי קולסון תמיד היה הכוכב של הקבוצה שלו, הווינר הגדול והגיבור התמידי. למכבי תל אביב הוא הגיע לראשונה בחייו במצב שיש שני כוכבים מובהקים שמקדימים אותו, וכשחקן שחובת ההוכחה היא לחלוטין עליו. בצורה חלקה לגמרי, ומאוד לא טיפוסית לרוקי ביורוליג, הוא הצליח לפלס את הדרך ולהביא את עצמו למעמד כמעט שווה אליהם.
בדומה לבולדווין ובראון, גם קולסון חידש את החוזה שלו באמצע העונה שעברה, ולא סתם - מכבי תל אביב מבינה מה יש לה ביד - יתכן, שבונזי קולסון הוא הסמול פורוורד הטוב באירופה. לצידו חייבים לציין גם את שאבון שילדס הנפלא, וויל קלייברן הדועך ואלק פטרס, שנמצא בעונת פריצה מפלצתית, אבל קולסון יכול לכל הפחות לראות בעצמו בשורה אחת עם שלושת האחרים.
נראה שמכבי תל אביב בסופו של דבר עלולה להפוך לעוד תחנת מעבר מבחינת קולסון, שאם ימשיך וישלוט ביורוליג יתכן שיחפש הזדמנות לשוב ל-NBA ולרשום קדנציה מוצלחת יותר מזו שעשה בשמונת המשחקים ששיחק במילווקי באקס ב-2018. בריי, בכל אופן, משוכנע שזה עוד יקרה: "הוא בטוח ביכולות שלו והוא אחד השחקנים האלה שעל הבמות הגדולות הוא בגרסה הנוצצת ביותר שלו, הוא בשיאו ברגעים האלה. אני עוקב אחריו מקרוב ואני כל כך גאה בהתקדמות שהוא עשה, הוא אחד הבחורים הצעירים הכי מיוחדים שאימנתי במכללה. אין לי בכלל ספק - הוא יחזור ל-NBA".
