כמו כל מדינת ישראל, עוזר המאמן הספרדי של מכבי תל אביב ז'וספ מריה ברוקאל עובר ימים קשים במיוחד, כאשר בנסיבות אחרות לגמרי מאלו שאנו חווים כאן בארץ, שני הוריו הלכו לעולמם בחודשיים האחרונים. למרות זאת, ברוקאל נמצא עם הצהובים בזמן שמשפחתו נמצאת בספרד בעקבות המלחמה.
בראיון בספרד סיפר ברוקאל על הוריו: "זה קרה תוך כמה ימים. יכולתי ללכת הביתה ולהיפרד משניהם. בסופו של דבר אלו החיים, אין לך ברירה אלא להתקדם. אבל זו הייתה שנה קשה מאוד".
על המלחמה בישראל: "אני רואה הרבה כאב ואני לא יודע איך זה יגמר. החלטנו שהכי טוב למשפחה להיות בספרד עכשיו. בני בן השמונה שאל אותי: 'למה שלא תחזור הביתה ותאמן את בארסה או לה פניה?' הייתי צריך לגרום לו להבין שאני עכשיו במכבי, שאכפת לי מהם ושאני מכבד את האנשים שאני עובד איתם ובגלל זה אני מנסה להתאמץ לעזור להם. אם זה לא יצליח אני יכול תמיד תחזור הביתה".
"ישראל היא מדינה קטנה. אין במכבי אף אחד שלא איבד בן משפחה, חבר או מכר. אתה חי יום יום מבלי לדעת היטב מה יקרה. הכל שמועות, האם נחזור, על בני הערובה. הם אומרים לנו שבקרוב נוכל לחיות כרגיל בתל אביב אבל הגישה למציאות שונה מאוד בין הישראלים לזרים בקבוצה. מה שנורמלי עבורם, עבורך הוא מצב יוצא דופן. אף אחד לא חשב שמה שקרה יקרה, זה היה קיצוני ובלתי צפוי".
ברוקאל המשיך: "אני מרגיש בנוח בישראל, אני מרגיש אהוב ומכובד. אני רואה שהם סבלו ואני מאמין שצריך לנקוט בצעדים כדי להגיע לנקודה של שלום או אי מלחמה. כולם מפסידים במלחמה", התייחס המאמן גם לאוקראינה, שם אימן, "יש לי חברים גם שם, הדברים האלה נוגעים בך".
על המטרות של מכבי אמר: "בזמנים אחרים הייתי אומר שהמאבק על הפיינל פור הוא המטרה שלנו. אבל יש לנו סגל קצר, עם 13 שחקנים בלבד ויש ימים שאנחנו לא מחוברים. אנחנו גם בלתי צפויים וחושבים רק על היום יום ואיך להתקדם".
